כשההוויה קובעת את התודעה: על קרל מרקס
מרגישים מנוצלים? אתם לא לבד. מרקס טען שהדיכוי הכלכלי והחברתי של רבים בידי מעטים הוא תופעה עתיקה שמאפיינת את החברה כולה על כל גלגוליה ההיסטוריים. לפחות הטכנולוגיה התקדמה והפמיניזם צמח. (חלק ב')
מרקס טען כי אמצעי ייצור הם הסחורות והכלים הטכנולוגיים שבהם משתמשים בני אדם כדי להתמודד עם הטבע ולחיות. זה יכול להיות גרזן פרימיטיבי, חרב, את חפירה, טרקטור, חללית או מחשב. לכל תקופה יש אמצעי יצור שונים בהתאם להתפתחות הטכנולוגיה.
לטענתו, יחסי היצור לא קורים סתם, אלא הם תוצאה ישירה של מצב התפתחות הטכנולוגית בכל תקופה. כלומר, הם נגרמים על ידי אמצעי היצור. אם נניח, למשל, שאמצעי הייצור הוא אבן גדולה וחדה שבאמצעותה צדים חיות טרף. אז אמצעי יצור זה מסדיר את חלוקת העבודה החברתית. כלומר, יוצר יחס יצור מתאים.
במקרה שלנו אבן מחודדת מחייבת שהציידים יהיו גברים בריונים, ולכן הנשים, נשארות לעבוד בחקלאות, יחד עם זקנים וילדים. והנה – סדר חברתי מסוים. יחס יצור לפי מרקס, שהוא כולו תוצאת הטכנולוגיה של האבן המחודדת. כיום, לעומת זאת, קיים המחשב. העבודה עליו לא דורשת שום כוח פיזי מיוחד והיא מתאימה לנשים ולגברים כאחד. והנה יש סדר חברתי חדש, יחס יצור חדש שבו גברים ונשים עובדים בסוג מסוים של עבודה ללא הבדלים מיניים. ממש פמיניזם.
הפמיניזם הזה מוביל אותנו למושג השלישי במודל של מרקס – מושג האידיאולוגיה. האידיאולוגיה היא הכינוי שמרקס נותן לכל האמונות, החוקים, המנהגים, הפילוסופיה והספרות של כל תקופה. וכן, מרקס טוען שהאידיאולוגיה של כל תקופה עולה מתוך אמצעי היצור ויחסי היצור.
על פמיניזם וטכנולוגיה
האנשים עם האבן החדה לא סתם שולחים נשים, ילדים וזקנים לשדה. הם גם מאמינים שזה פשוט טבעי וככה צריך להיות לנצח. אלה אמונות, מרקס יגיד, שבסיסן היא האבן החדה. האנשים האלה מחוקקים חוקים כאלה שאוסרים על נשים לצוד, ובונים טקסי חניכה לנערים מתבגרים שנכנסים לחבורת הציידים. כל אלה, אמונות, טקסים ודעות, כולם עלו מתוך מאפייני האבן החדה כאמצעי ציד.ולכן, לפי ניתוח מרקסיסטי, גם המהפכה הפמיניסטית היא תוצר של שינויים טכנולוגיים. אולי כאלה שאפשרו לנשים לצאת לעבודות הדומות לעבודות הגברים, ואז החוקים השתנו, והאמונות השתנו. ובימינו נשים מצביעות לפרלמנטים (וזה נולד במאה ה-20) ועושות כל דבר. הן אפילו מתגייסות לצבא בתפקידים מסוימים.
פעם, בימי הביניים וגם בתקופתו של מרקס, נשים לא גויסו לצבא. אולי כי כלי הנשק היו כבדים ודרשו המון כוח פיזי. האידיאולוגיה היתה: "אישה לא נלחמת". עכשיו כשיש לוויינים וצילומים ואמצעי לוחמה כמו מטוס או משאיות, גם נשים מפעילות את הציוד הזה, והתפיסות החברתיות משתנות. אנחנו נמצאים באמצע התהליך הזה.
ניתן לסכם את הסכמה של מרקס כך: אידיאולוגיה שהיא תוצר של יחסי יצור שהם תוצר של אמצעי יצור. לכן מרקס כותב את המשפט המפורסם שלו: ההוויה קובעת את התודעה. כלומר, המצב החומרי והכלכלי שמתקיים בפועל, הוא שקובע את האופן שבו החברה מאורגנת ואלה קובעים את התפיסות ואת האידיאולוגיות השולטות בחברה - את התודעה שלה.
גנים של אידיאולוגיה
עד כאן מרקס מדבר באופן כללי. אבל מה שמעניין אותו במיוחד היא התקופה שלו - תקופת הקפיטליזם. בראשית התקופה הזאת הומצאו אמצעי ייצור חדשים, למשל מכונות טוויה ואריגה, ופתאום גידול כבשים הפך רווחי יותר מגידול דגן וירק.כתוצאה מכך, איכרים באנגליה גורשו מהאדמה שעיבדו במשך מאות שנים, והפכו למסות של פועלים רעבים בערים. בעצם נוצרו יחסי ייצור חדשים, נוצר מעמד של פועלים ומעמד של בעלי הון שהחליף את יחסי הייצור של איכר שמעבד קרקע של אציל.
וכאן גם נולדת אידיאולוגיה חדשה שבאה לידי ביטוי בהגות התקופה, בפילוסופיה, בחוקים ובספרות שלה. למשל נולדים חוקים שמאפשרים לאצילים לגרש את האיכרים, ונולדות קביעות פילוסופיות שטוענות שרכוש פרטי הוא זכותו של האדם, ופילוסופים טוענים שעל המדינה להיות אחראית להן.
כך למשל, נולדה הפילוסופיה של לוק. שהיה אחד האידיאולוגים של הרכוש הפרטי, ושטען שהרכוש הפרטי שייך לאדם באופן טבעי כי הוא נובע מהכישרונות הטבעיים שלו. אך מה מרקס חושב על לוק? הוא חושב שלוק הפילוסוף לא במקרה הגה את הרעיונות שלו דווקא בתקופה הזאת. כי רעיונות לא נולדים סתם באוויר, אלא הם תוצר של התקופה והמצב הטכנולוגי שלה.
מרקס חושב שכל פילוסוף מושפע מיחסי הייצור ואמצעי הייצור של התקופה שלו, ולכן הוא כותב את מה שהוא כותב, וככה הוא שותף לא מודע ביצירת האידיאולוגיה של התקופה. לפי מרקס, גם לוק וגם אדם סמית, האבא של מדע הכלכלה המודרני, הם חלק האידיאולוגיה של הקפיטליזם, שעולה מיחסי היצור ואמצעי היצור של תקופתם. אם כך, נשאלת השאלה, האם לוקס וסמית הם הוגים שליליים?
לפרש את מרקס
מרקס יטען שלא. הם לא כותבים בכוונה להרע. הם כותבים מתוך התפיסות הפילוסופיות שמקובלות בזמנם. הם לא מודעים לקשר שלהם לטכנולוגיה ולניצול. אז מה מרקס מציע לנו? על השאלה הזו חלוקות הדעות. פרשנים שונים מפרשים את מרקס באופנים שונים. ברור, בכל מקרה, שהוא רוצה שהמוני הפועלים, או מעמד הפרולטריון (ככה הם נקראים), ימרדו יום אחד במעטים שמנצלים אותם. ואז ישרור שלטון לגמרי שונה.הוא קורא למשטר כזה משטר קומוניסטי, ובדיוק על המשמעות של משטר כזה חלוקות הדעות. דבר אחד בטוח, הקומוניזם של ברית המועצות הוא לא הקומוניזם שעליו מדבר מרקס שבשום פנים ואופן לא דיבר על רמיסת בני אדם.
בספרו "המניפסט הקומוניסטי", שאותו כתב ביחד עם ידידו הטוב פרידריך אנגלס, הוא מונה כמה דברים שצריך לשנות. חלקם מקובלים על כולנו, לא רק על המרקסיסטים שבינינו, וחלקם מקובלים רק על חלק מאיתנו, אלה המחזיקים בעמדות כלכליות שמאליות.
מרקס ואנגלס קוראים להפקעת כל הקרקע הפרטית ושימוש בדמי השכירות לטובת כלל האזרחים, אבל הם גם קוראים להטלת מס הכנסה פרוגרסיבי, וזאת בדיוק שיטת המס שנהוגה בכל העולם המערבי וגם בישראל. בשיטה הזאת מי שמרוויח יותר משלם יותר. בימי מרקס זה לא היה מקובל.
הם גם רוצים שתבוטל הזכות להוריש, אבל הם גם קוראים לריכוז כל ענייני הכבישים והתשתיות בידי המדינה, לחינוך ציבורי חינם ולביטול עבודת הילדים בבתי החרושת.
וגם זה קורה היום.
לפנייה לכתב/ת 
