משהו כבוי במכבי חיפה החדשה
"במשחק של הירוקים אין את ההתלהבות ואת הניצוץ בעיניים שהיו לפני שנה בדיוק". תומר גנור לא התרשם מה-0:1 על מינסק וראה שלא הרבה השתנה לעומת הקבוצה שאיבדה את האליפות
לפני שנה הכל נראה אחרת בקרית אליעזר. אחרי 14 דקות מכבי חיפה מצאה את עצמה בפיגור 3:0 מול אקטובה בסיבוב המוקדם השלישי בליגת האלופות. למרות מצב הביש, הם מצאו את הכוח הנפשי על מנת לבצע מהפך, לנצח 3:4 בצורה מרשימה והסוף ידוע.
חלפו 12 חודשים - והכל נראה אחרת. אין את ההתלהבות והניצוץ בעיניים לא נראה. אתמול מצאו הירוקים את עצמם במצב נוח הרבה יותר - יתרון 0:1 בבית על דינמו מינסק. במקום להמשיך במומנטום ולדרוס, ראינו משחק אנמי ולא משכנע.
לא רק שהשחקנים של אלישע לוי לא ניצלו את ההזדמנויות אליהן הגיעו (בעיקר בגלל כיסוי גרוע של מגיני היריבה), אלא שהמשחק שנראה מתנהל בסלואו מושן, הרגיז לא מעט.
ב-25 הדקות הראשונות חיפה עשתה במגרש מה שרצתה, אבל ההחמצות השלומיאליות זעקו לשמיים. אחר כך גם הגיעה הירידה בקצב ועמה טעויות בהגנה (למינסק הגיע פנדל וקאנוטו הרחיק כדור אחד מהקו), שבנס לא גרמו לשיוויון.
לשחקנים החדשים אי אפשר לבוא בטענות. איגנסיו קאנוטו נמצא רק שבוע בקבוצה ואם התיאום בינו לבין שי מימון והשוער המחליף אמיר אדרי אינו מושלם עדיין, בתחום הזה ניתן להאמין שיגיע שיפור. אבל מה עם האחרים?
יניב קטן טען במסיבת העיתונאים לפני המשחק שמכבי חיפה תיקנה את הליקויים מהעונה שעברה. את זה לא ניתן היה לראות בניצחון המינימלי על הבלארוסים.
אותן החמצות, אותה נאיביות, ואותן מתנות בחלק האחורי (היציאות הלא טובות של אדרי לכדורי גובה והעבירות המיותרות ביאזור הרחבה עלולים לעלות ביוקר). אותה מכבי חיפה שהפסידה בצורה שלומיאלית את האליפות בעונה שעברה.
הרבה השתנה מאז אקטובה (שהשבוע למדה הפועל ת"א עד כמה היא מסוגלת להקשות). אייל גולסה נכנס אז כמחליף והיה גיבור המהפך. מאז הוא הספיק לנהל רומן עם לאציו, להתאושש מפציעה ומהווה נושא למחלוקת בין האוהדים.
יעקב שחר בינתיים אין מה להיות מרוצים (צילום: שי וקנין)
כשהוא נכנס כמחליף הפעם, חלק מהקהל שרק בוז וחלק עודד אותו. והתרומה שלו הפעם? לא הזכירה כלל את קיץ 2009. היכן הגאונות במסירות? איפה השחקן שחיפש את השער כל הזמן?
אתה מביט לעבר המגרש במחצית השניה ולא מבין. יניב קטן על המגרש יחד עם רפאלוב, בוקולי ומוחמד גאדיר (ובהמשך גולסה) - ומכבי חיפה לא הזכירה במאום את התצוגות מול אקטובה ורד בול זלצבורג.
משהו נראה כבוי אצל הירוקים. כנראה שהמכה שספגו עם אובדן האליפות וחוסר העניין היחסי בליגה האירופית נותנים את אותותיהם. מסיללה היה מהבודדים שהמשיך באותו הקצב, אבל את עלי עותמן מיעטו להפעיל באגף ימין (פעם אחת, כשקטן עשה זאת, זה כמעט הסתיים בשער של בוקולי) והוא גם התעייף מהר.
אדריאן סילבה מול מינסק. חיפה החדשה עוד לא מרשימה (צילום: שי וקנין)
מימון וקאנוטו עדיין לא עמדו במבחן מול חלוצים ברמה גבוהה וג'ון קולמה היה, כרגיל, סביר ולא יותר מזה. דבאלישווילי גם הוא כרגיל - כבש שער מכלום, אבל שובר את כל השיאים בהחמצות.
פה ושם נשמעת דיעה של אוהדים ואנשי תקשורת, לפיה עדיף למכבי חיפה להתרכז בליגה והדחה מאירופה לא תפגע בה. מעצבן לשמוע את הזלזול, מה עוד שאם קבוצות כמו ליברפול ויובנטוס מתייחסות ברצינות לליגה האירופית, בוודאי שגם מכבי חיפה יכולה וצריכה.
נכון - הניצחון המינימלי לא הרשים, התצוגה במשחק הראשון לא מעודדת והתוצאה מותירה מקום לדאגה לקראת הגומלין. אבל היכולת קיימת, ונותר רק שאלישע לוי יגרום לשחקנים לחזור לעצמם. קדימה לעבודה.