בצלמו או בצילו של קטש

ללא קשר לשחקנים ששוחררו עוד לפני תחילת הקמפיין הרשמי של משחקי מוקדמות אליפות אירופה (הטור נכתב טרם האימון ביום שישי), נדמה שהליהוק העיקרי של איגוד הכדורסל בקיץ שעבר היה המוצלח ביותר מבין כל האפשרויות. אריק שיבק נכנס היטב לעמדת מאמן נבחרת ישראל הבוגרת, ולראייה, בין היתר, ההיענות המקסימלית, בניגוד לקמפיין שעבר, של אלה שזומנו לסגל.

שיבק הוא מאמן שעשה את כל הדרך מלמטה, דרך נבחרות הנוער, העתודה והנשים, לפני שקיבל את שרביט הנבחרת הבוגרת. אחד משחקני הסגל אמר לי מוקדם יותר הקיץ כי אם לא שיבק, סביר שכבר היה פורש. אולם מצפיה במשחקי האימון נדמה יותר ויותר כי הנבחרת בנויה כעת דווקא בצלמו של עוזר המאמן, עודד קטש.

אריק שיבק ועוזריו, קטש ושמיר. נבחרת צעירה גם על הספסל (אלי אלגרט)

רבים הופתעו לראות במשחקי האימון כי מבין קטש ועוזר המאמן השני, דן שמיר, היה דווקא הראשון דומיננטי יותר במהלך פסקי הזמן. שמיר, אגב, כבר התבטא בעבר כי היה חפץ להיות עוזרו של קטש, ואת הרצינות התהומית של צביקה שרף וארז אדלשטיין החליפה אווירה קלילה משהו.

עושה רושם כי הנבחרת, אחת הצעירות (השחקן המבוגר ביותר בה, טל בורשטיין, רק בן 30) והמוכשרות ביותר שידע הכדורסל הישראלי, תואמת כעת דווקא את מאפייני קטשמיר: צעירה (ממוצע גילאי העוזרים 35, בניגוד ל-51 בקמפיין הקודם) ומוכשרת (אין מי שחולק על כישרונם של השניים).

בורשטיין והגארדים יצטרכו לעזור בריבאונד הגנה (צילום: אלי אלגרט)

אולם לצד כל זה, גם חסרה. אלישי כדיר ואורי קוקיה, שני שחקנים לא ממש גבוהים אבל חכמים מאוד, יצטרכו לחפות על היעדרו של עידו קוז'יקרו, סנטר נמוך יחסית וחכם בפני עצמו. השחקן הגבוה ביותר בנבחרת, יניב גרין (2.06 מ'), מגרד את קצה הסנטר של ארבעה משחקני הסגל האיטלקי המורחב, אשר גובהם מעל 2.10 מ'. ישראל תנסה למנוע מהאיטלקים בכל מחיר לבצע פוסט אפ על ליאור אליהו, והגארדים (בעיקר יוגב אוחיון וטל בורשטיין) יצטרכו לעזור מאוד בריבאונד ההגנה.

בשאר עמדות הפנים אנחנו מסודרים. כספי, פניני, בלות'נטל, כדיר ואליהו מעמידים קו קדמי כמעט אחיד מבחינת הגובה, כששלושת הראשונים יכולים גם לקלוע מבחוץ והשניים האחרונים לנוע היטב ללא כדור. ההכרעה, אם כך, תיפול כרגיל בגארדים.

כל ששת שחקני הקו האחורי של ישראל מסוגלים להוביל כדור, חמישה יודעים גם לקלוע מבחוץ, ארבעה לשמור מצוין ושניים ליצור לעצמם מצבי קליעה מכלום. לישראל אין קלע טבעי, ולכן כנראה הועדף במשחקי האימון האחרונים יובל נעימי, שמתאים יותר לשחק נגד איזורית, על פני גל מקל.

הגיע הזמן שיהפוך לאיש המפתח. יותם הלפרין (צילום: אלי אלגרט)

מה שמטיל שוב את האחריות על יותם הלפרין. אין יותר תירוצים, אין יותר הנחות: חביבו של המאמן הלאומי,

שכבר אינו ילד (בן 26 וחצי), עבר בשנים האחרונות לחצים גדולים במכבי תל אביב ובאולימפיאקוס, אולם תמיד היה נדמה שברגעי ההכרעה העדיף לתת את הבמה לאחרים. בסגל הנוכחי, וכשאיטליה הממושמעת תנסה להצר את צעדיו של הצמד כספיהו, יידרש ממנו לא פעם לקחת את המפתחות.

בקיץ שעבר היה זה גל מקל שניהל את העניינים בדקות הסיום. הפעם איש המפתח יהיה השחקן היחיד בסגל, נכון להיום, שנשאר ללא קבוצה. אני, לפחות, משוכנע שהוא יכול. אם יצליח, יוכיח כי בדומה לנבחרת, גם הוא הולך בצלמו של קטש.