נתניהו אמור להיות מודאג

חברות הליגה הערבית אישרו עקרונית לאבו מאזן לקדם מו"מ ישיר בין הרשות הפלסטינית לישראל, וזה הציג בצורה ברורה את דרישתו: "ברגע שנקבל ערבויות להפסקת ההתנחלויות, נעבור מיד לשיחות ישירות".

התוצאה של שיחות ישירות ברורה – לחץ בינלאומי להקמת מדינה פלסטינית בזמן קצר. לכן על ישראל להציג מצדה בצורה חד משמעית את דרישתה לפני קיום השיחות: הכרה בישראל כמדינת העם היהודי.

סירובו של ראש ממשלת ישראל להמשיך בהקפאת הבנייה לאחר חודש ספטמבר עלול ליצור לישראל דימוי כאילו היא אבן הנגף שמכשילה השגת שלום אזורי.

בעולם הערבי מצביעים על היוזמה הסעודית כתנאי לשלום עם ישראל. במסגרת היוזמה על ישראל להסכים לכינונה של מדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים ולאפשר שיבת פליטים לתחומה.

בעבר הלא רחוק נמנו הסעודים עם שוללי השלום עם ישראל ועמדו מאחורי החלטות ועידת חרטום - לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בה ולא למו"מ עמה. רבים מהטרוריסטים בארגון הג'יהאד העולמי ובראשם אוסאמה בן לאדן מוצאם בסעודיה. אז איך דווקא סעודיה היא המחותנת הראשית להשגת הסדר שלום באזורנו?

היוזמה הסעודית שהוגשה כבר בשנת 2002 העבירה את הכדור למגרש הישראלי. במקום להתמודד עם הטענה שסעודיה היא כר גידול לטרוריסטים, הסעודים הניחו מתווה לפתרון הסכסוך במזרח התיכון. הליגה הערבית בחוכמה רבה, אימצה את התוכנית וראשי מדינות דיקטטוריות הפכו באחת למנהיגים רלבנטיים.

באותו האופן, בפסגת חרטום החליטו מנהיגי המדינות הערביות לראשונה לנקוט דרכים מדיניות ודיפלומטיות להשבת אדמותיהם הכבושות. עד אז הם דיברו תמיד על דרכים צבאיות. העולם כולו, לרבות ארצות הברית, ראה בכך תפנית וביטוי למתינות, ואימץ אותן אל חיקו.

מנהיג נוסף הנתפס כמתון הנו אבו מאזן, שטען לאחרונה בפני מנהיגים יהודיים בארצות הברית: "לעולם לא אשלול את זכות העם היהודי על ארץ ישראל, זה מופיע גם בקוראן". מאידך, דורש נתניהו מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית, משמע, להכיר בזכות של עם ישראל למדינה לאומית בשטחי הארץ.

הפער בין הצדדים נראה סמנטי: במקום לא לשלול - להכיר. אולם בפועל מדובר בהבדל מהותי שעיקרו נקיטת צעד אקטיבי ולא פאסיבי. בעקבות זאת נתניהו נתפס כנוקשה בעוד אבו מאזן נתפס כמתון.

הסיבה שהפלסטינים אינם מכירים בישראל, היא שהם עדיין לא ויתרו על תוכניתם להקים את פלסטין השלמה. ולמה שיעשו זאת, כל עוד הם חשים שדעת הקהל המערבית והממשלים המערביים תומכים בהם כפי שלא תמכו בעבר?

לצד הצעדים שנקטה ישראל של נתניהו, כמו קבלת שיח שתי המדינות לשני העמים, הסרת מחסומים, הקפאת ההתנחלויות והקפאה דה פקטו במזרח ירושלים - הפלסטינים לא צעדו אף לא סנטימטר אחד. דומה כי הם בטוחים בעצמם, וזה צריך להדאיג את נתניהו.

נתניהו יצטרך לפנות לממשלתו ולבקש את אישורה להתחיל בשיחות ישירות עם הפלסטינים. לשם כך יתבקש להציג הישגים. באותו האופן שהפלסטינים מתבססים על יוזמת השלום הסעודית ודורשים את הקפאת הבנייה, על ישראל להבהיר כי לשלום עמה יש מחיר. מדינות ערב צריכות להבין כי יהיה עליהן להכיר בישראל כבמדינת העם היהודי, ולא בזכות הנרכשת בלבד של העם היהודי-ישראלי להקים מדינה בפלסטין.

לישראל יש זכות לדרוש ממדינות ערב לפתור את בעיית הפליטים באמצעות שילובם במקומות מושבם על ידי הענקת זכויות מלאות הכוללות אזרחות מלאה ודיור נאות, או באמצעות יישובם בצורה מושכלת בשטחי הרשות הפלסטינית בכפוף לרציונל כלכלי.

כל עוד לא הושגו תנאים אלה, על ישראל לשמור על האינטרסים הקיומיים שלה ולא לשמוט מידיה נכסים כאלה ואחרים. גם לה מגיעה תמורה בעד האגרה.

ד"ר יחיאל שבי, מזרחן המתמחה בנושא הסכסוך הישראלי - ערבי