פלסטינים יבשו את נחל קנה בשומרון
מתחת לאפם של אנשי המנהל האזרחי ורשות הטבע והגנים, בנו חקלאים פלסטינים תעלת בטון בלב שמורת טבע, והיטו את מימיו של נחל קנה להשקיית פרדסים ושדות. אקולוג: קטע מהנחל חרב וכל היצורים שבו מתו. הרשות והמנהל: הוצאנו צווים ודיברנו עם תושבי האזור
נחל קנה הוא אחד מיובליו המרכזיים של הירקון, ונחשב לאחד הנחלים הגדולים והחשובים באזור יהודה ושומרון. במשך שנים סבל הנחל מזיהום עקב שפכים שהוזרמו לערוצו, אך הודות למאמצים ומשאבים רבים שהושקעו בו החל להתאושש ולהשתקם.
אלא שבשבועות האחרונים התברר, שמתחת לאפן של הרשויות היטו חקלאים פלסטינים את מימי הנחל הנחל. לצד ערוץ המים הטבעי הוקמה תעלה מלאכותית מבטון המתעלת את המים אל שדות ופרדסים סמוכים. יתרה מזאת: מי שביצע את ההטייה גם הציב גדרות על גדות הנחל, באופן שפוגע בבתי הגידול ובעלי החיים באזור. לנחל, שחלקו התייבש, נגרם נזק חמור.
תעלת הטייה מבטון (צילום: יצחק מאיר)
אך מה שחמור לא פחות היא העובדה שהעבודות בוצעו בתוך שטח של שמורת טבע. אנשי המנהל האזרחי ורשות הטבע והגנים שאמורים לפקח על האזור הופתעו כשהבחינו בעת סיור במקום, שמבלי ידיעתם מישהו "גנב" את הנחל ופגע בטבע.
מכתב ששלח אקולוג ברשות אל מנהל המחוז, עמוס סבח - שהגיע לידי ynet - ממחיש את מימדי הנזק, אך גם מלמד על האופן שבו התגלה: "בסיורינו הקודמים היינו עדים לניצול מי המעיינות לצרכי החקלאים באמצעות משאבות. שיטה זו גרמה לרעש וכן לזיהום מים מדליפות הסולר. בנוסף, ניצול המים גרם להפרעה של משטר המים בנחל, אך ברמה נסבלת", נכתב.
גדרות ותעלת בטון (צילום: יצחק מאיר)
"בסיור האחרון תיעדתי שינוי דרסטי במצב זרימת המים בנחל עקב הטיית כל מי הנחל אל עבר פרדס מעובד. ביצוע ההטייה כלל הפרה קשה של אפיק הנחל, תוך כריית חלוקים ושפיכת בטון לכל אורך המקטע. כתוצאה מהטייה זו יבש נחל קנה לחלוטין, וכל האורגניזמים אשר תלויים במים נעלמו כנראה נשמדו".
לא רק ברשות הטבע מודאגים. מי שמתריע על המצב כבר שבועות הם פעילי "ירוק עכשיו", עמותה סביבתית הפועלת באזור יהודה ושומרון. "בסיור שערכנו בשטח התרשמנו שהפגיעה בנחל קשה", סיפרה ל-ynet יעל ישראל, מנכ"לית העמותה. "בסיור שערכנו בשטח התרשמנו שהפגיעה בנחל קשה. ערוץ הזרימה שלו חרב ויבש, הצמחיה שלצדו נפגעה וליד גדותיו של הנחל יש שאריות של חומרי בנייה".
הנחל שהופקר
נחל קנה והשמורה שסביבו נחשבים לריאה ירוקה חשובה עבור תושבי האזור. את רוב דרכו ההררית עושה הנחל תוך התפתלות והתחתרות בסלעי הגיר, עד עזיבתו את אזור ההר באזור שמצפון לראש העין. בחלקו המזרחי נחשפו בתחתיתו נביעות קטנות, כמו בעין אל-ג'וזה ועין תנור, הפעילות רוב ימי השנה. לאורך הערוץ ישנן גם בריכות מים קטנות הנשמרות במהלך חודשי הקיץ החמים.
אלא שלא רק מים זורמים בנחל, כאמור. במשך שנים הוזרמו לאפיק שפכים מיישובי הסביבה - הפלסטינים והיהודים. במסגרת מאמצי השיקום של הנחל הוקמה מנהלת שיקום, שקידמה את חיבורם של חלק מהיישובים למכון טיהור שפכים. מצב המים והאזור כולו השתפר באופן ניכר.
יצחק (איצ'ה) מאיר, המשמש כראש מנהלת השיקום של הנחל וגם כיושב ראש איגוד הערים לאיכות סביבה שומרון, נחשב לאחרת הדמויות המרכזיות בפעילות השיקום הזה. כשנודע לו על המצב, הוא התריע על הנזק בפני המנהל האזרחי ודרש כי לנקוט בפעולות אכיפה.
רעייה בלתי מבוקרת מנביעות בנחל (צילום: יצחק מאיר)
"בתוך נחל קנה מתבצעות עבודות לתפיסת מי מעיינות וכן גדרות צאן. למרות דווחים שלנו מזה מספר ימים לא בוצעה כל פעולה לעצירת העבודות", כתב במכתב למנהל האזרחי. "... בתוך שמורת טבע מוכרזת מתבצעות עבודות על ידי פלסטינים באופן חד צדדי, ונגרם נזק רב לתשתית הנחל".
עמיר אלוני, סגן מנהל מחוז יהודה ושומרון ברשות הטבע והגנים אמר כי הנושא מוכר ומטופל על ידי הרשות והמנהל האזרחי. "המנהל האזרחי הוציא צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה. בימים הקרובים תתקבל החלטה על פעולה להחזרת המצב לקדמותו".
מהרשות ומהמנהל האזרחי נמסר כי "במקביל להליך הוצאת הצווים, מתקיים הליך של הידברות עם נכבדי האזור במטרה להבהיר להם את הדברים ולתת להם הזדמנות שהפינוי יעשה על ידם".