משברים במשק: הפסדי הציבור עלו משנות ה-90
מחקר בבנק ישראל: עד לפני 20 שנה, כשהמשק התאפיין במעורבות ממשלתית, השפיעו הזעזועים על רווחת הציבור במידה מוגבלת בלבד. עוד מתברר: הפסדי המשק בתקופות מיתון קטנים משמעותית מקצב עליית התוצר בעתות צמיחה
השפעת הזעזועים בשווקים הפיננסיים על רווחת הציבור בישראל היתה מוגבלת במידה משמעותית עד לפני כ-20 שנה, במשך עשרות השנים שבהן הכלכלה התאפיינה במעורבות ממשלתית בפעילות העסקית ובמעורבות מוגבלת של הציבור בשוק ההון.
לעומת זה בשני העשורים האחרונים - שבהן גדלה מעורבות הציבור בשוק ההון וירד משקל המעורבות הממשלתית בפעילות העסקית - השפעת הזעזועים על רווחת הציבור היתה גדולה יותר. זאת, מעצם הגידול במעורבות הציבור שהיתה לא רק לטוב אלא גם לרע.
ממצאים אלה עולים ממחקר שנערך בבנק ישראל בידי פולינה דובמן, אשר פורסם היום (א'). המחקר מציין כי ב-20 השנים האחרונות מחזורי המיתון במשק, המזוהים עם משברים פיננסיים, היו ארוכים ועמוקים יותר, ותהליך ההתאוששות מהם היה איטי.
בתקופה זו, רגישות התוצר של המשק הישראלי למיתונים בעולם הנובעים ממשברים פיננסיים גברה במידה ניכרת, בגלל השפעת המיתונים על הביקוש ליצוא של מוצרים ישראליים. אבל רגישותם לזעזועים אחרים פחתה.
עם זאת בשקלול עם מחזורי מיתון שלא נבעו ממשברים פיננסיים, תקופת מיתון ממוצעת בישראל בעידן הנוכחי, קצרה ונמשכה כשנה ורבע לעומת עשורים קודמים שבהם המיתון הממוצע נמשך שנתיים. כיום מאפייני המיתונים בישראל דומים לאלה שבמדינות המפותחות, ה-OECD.
המחקר בחן את מחזורי העסקים בישראל תחת ההשפעה של זעזועים פיננסיים ומקרו-כלכליים ב-50 השנים האחרונות. הוא מצא בין שאר כי הפסדי המשק בתקופות מיתון (אובדן תוצר לנפש בחצי שנה ומעלה) קטנים משמעותית מקצב עליית התוצר בצמיחה.
תקופות המיתון בישראל נמשכו כ-20 שנה מתקופת מחקר שנמשכה 50 שנה (39%), לעומת 5 שנים במדינות המפותחות. בישראל המיתונים התאפיינו באובדן 3.8% תוצר לנפש בממוצע, לעומת שנות הצמיחה שבהן זינק התוצר לנפש ב-16.1%, ואילו התוצר הבכלל עלה ב-25%.
לפנייה לכתב/ת 
(אילוסטרציה)
צילום: Index Open
מומלצים
