התמ"ת יחייב לתרגם טפסים לרוסית ואמהרית
תוכנית חדשה שיזמו עמותת "ידיד" וסגנית שר התמ"ת תחייב את כל החברות הציבוריות והפרטיות לתרגם את טופסיהן לשפות נוספות. נשמע הגיוני? לא בעיני כולם
חיינו מלאים במסמכים. טופסי משכנתא, חוזה לדירה, הצטרפות לחברת סלולר, ביטוח הלאומי, כבלים ועוד. אבל מה שרק מטריד את האזרחים הוותיקים גורם סיוטים לעולים החדשים, ולפעמים אף מסב להם נזקים. תוכנית חדשה, "הנגשה לשונית," שיזמו עמותת "ידיד" וסגנית שר התמ"ת אורית נוקד, תחייב את כל החברות הציבוריות והפרטיות לתרגם את טופסיהן לשפות נוספות.
הרעיון נולד בעקבות מחקר שעשה ג'ון דלי, סטודנט עולה חדש, במסגרת לימודיו במכללה האקדמית ספיר. דלי גילה כי רוב משרדי הממשלה והחברות מחתימים את העולים על טפסים ועל חשבונות של תשלומים שוטפים הכתובים בעברית בלבד.
"בשנותיו הראשונות של העולה הוא נדרש לחתום על מסמכים רבים: מענקי סל קליטה, משכנתה, ביטוחים, קופת חולים, ביטוח לאומי, עירייה ובהמשך חברות פרטיות כמו סלולר, כבלים וחשבונות שוטפים. ברוב המקרים נאלץ העולה לקבל סיוע בתרגום מעמותות עולים," אומר דלי.
בבדיקה שערך במדינות אחרות כמו גרמניה וארה"ב גילה כי החוק מחייב לתרגם מסמכים למי שאינו דובר את השפה המקומית. בעקבות הממצאים הציע דלי לחייב את החברות לתרגם מסמכים וטפסים מרכזיים לשפות כמו רוסית, אמהרית וערבית.
מחברת חשמל ועד הכבלים
עמותת "ידיד" שבה מתנדב דלי באשקלון, וקבוצת התושבים "הכוח להשפיע – תושבים עושים שינוי", החליטו ליזום מהלך שיחייב את כל משרדי הממשלה והחברות לתרגם מסמכים. בין המשרדים והחברות שאין להם מסמכים מתורגמים נכללים משרדי ממשלה כמו ביטחון פנים ופנים, מערכת המשפט, משרד השיכון, משרד הבריאות, רשויות מקומיות, בנקים, חברות כבלים, לוויין, סלולר, אינטרנט, חברת חשמל, חברות דיור, בתי חולים, קופות חולים, חברות ביטוח, חברות אשראי ועוד.לאחרונה נפגשו חברי הקבוצה עם סגנית שר התמ"ת, אורית נוקד, והציגו לה את תוכניתם. נוקד, הממונה על הצרכנות בתמ"ת, נרתמה למאבק, ובשיתוף סמנכ"ל עמותת "ידיד," רן מלמד, הוחלט להוציא את התוכנית לדרך. נוקד שלחה מכתבים לכל הרשויות והחברות, ודרשה לתרגם את מסמכיהן. החברות יוכלו להגיב על הדרישה עד סוף אוגוסט. אם עד אז הן לא יתחייבו לבצע את ההנגשה הלשונית, תפעל נוקד לחוקק חוק שיחייב תרגום מסמכים וטפסים.
במשרד האוצר העדיפו שלא להגיב ואמרו כי מדובר בתוכנית שטרם הגיעה לידיהם ואין טעם לדון בה.
בחברות הפרטיות לא אוהבים את הרעיון. "תרגום הטפסים הוא דבר יקר", אמרו באחת החברות. "יש הרבה מאוד סוגי טפסים, וכל טופס צריך לתרגם לכמה שפות. במקומות רבים יש מתורגמנים ואנשי שירות לקוחות הדוברים בשפות של העולים, והם מתרגמים להם על מה הם חותמים ולמה הם מתחייבים. תרגומי הטפסים הם דבר מיותר".
מחיר השפה: 6,000 שקל
באיגוד לשכות המסחר מתנגדים לכל מהלך שיחייב את החברות והעסקים לבצע שינויים: "אם יש צורך בכך, הדבר צריך להיעשות באופן וולונטרי על ידי החברות ולא לחייב אותן. כל אחד יחליט אם ואיך הוא רוצה. צריך גם להגביל את התרגום לשפה או שתיים, ולא יותר. ההוצאות גדולות. כשתגיע הצעת החוק נבחן אותה".
דוגמא לחשיבות של הנושא ניתן לראות במקרה של ג'ון דלי מאשקלון. דלי, 36, מומחה להסברה שעלה מארה"ב ב-1997 נסע לחו"ל לשנה לצורכי עבודה. הוא פנה לספק האינטרנט שלו וביקש להפסיק זמנית את השירות עד שיחזור לישראל. "הם שאלו אם אני מעוניין בהקפאה. לא הבנתי מה זה הקפאה ואמרו לי שזו הפסקה זמנית. הסכמתי לזה וטסתי", סיפר.
כששב ארצה חיכתה לו ערימת מכתבים מעורכי דין ומההוצאה לפועל. "קיבלתי דרישות תשלום ועיקולי הוצאה לפועל על 6,000 שקל. התברר לי שבטופס ההצטרפות לשירות היה סעיף האומר שההקפאה תימשך חצי שנה בלבד, ולאחר מכן יחודש השירות אוטומטית. כשחתמתי, לא ידעתי עברית, ואיש מהחברה לא טרח להסביר לי את הסעיף. ההקפאה בוטלה בזמן שהייתי בחו"ל, ונדרשתי לשלם על חצי שנה", אומר דלי.
הידיעה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"