האם להיכנע לצד האפל ולקיסר צוקרברג?

את הפרטיות תשאירו בכניסה

"הם הציצו לנו! עוקבים אחרינו! זה לא דמוקרטי!" מיהרו לזעוק. מהמכללה נמסר בתגובה כי מדובר בקבוצת פייסבוק פתוחה ופומבית, וכל העולם, כולל ג'ורג' לוקאס, יכול לדעת בדיוק מה חושב דני על המרצה שלו (רמז: הוא לא מת עליו).

ובכן, משתמשים מופתעים יקרים, הריני לבשר לכם כי אין לכם את מי להאשים. ברוכים הבאים לפייסבוק, את הפרטיות תשאירו בכניסה.

השיעור של מלחמת הכוכבים

ועתה, לרגע של מדע בידיוני: לסדרת סרטי מלחמת הכוכבים יש מיליוני מעריצים בכל העולם, אבל לא כולם יודעים להגיד בעצם, מה ההבדל שם בין הטובים והרעים. התשובה טמונה בהתייחסותם אל "הכוח", אותו מקור אנרגיה שמאפשר לאבירי הג'די ואויביהם, הסית', להניע עצמים בכוח המחשבה ולעשות עוד כל מיני טריקים דימיוניים מגניבים.

הג'די מסתכלים על "הכוח" בתוך משהו שיש ללמוד לשלוט בו, להגביל אותו, ולשחרר אותו רק למען מטרות מעלות - כמו הגנת החופש או פיצוץ תחנות חלל של האימפריה.

הסית' משתמשים ב"כוח" ללא הגבלה, ועל כן יצרים אנושיים בסיסיים כו פחד, קנאה וכעס עשויים להפוך אותם לתאבי-עוצמה ומרושעים. דימיוני ככל שיהיה, עולם התוכן שיצר ג'ורג' לוקאס מהווה יופי של משל למשתמשי פייסבוק: לפייסבוק יש המון כוח. אם אינכם מודעים לדרגת

החשיפה של מה שאתם כותבים ברשת, אל תתפלאו אם המידע הגיע למקום לא מתוכנן.

את השיעור הזה למדו הסטודנטים המסכנים ממכללת ספיר, שהופתעו לגלות שהשיחה הפרטית שלהם בפייסבוק הפכה בת אחת לעניין פומבי שגם סיבך אותם. 
 

פרטיות: פער הדורות

הרבה ישראלים מנהלים אחוז ניכר מהאינטראקציה החברתית שלהם דרך פייסבוק, ועדיין לא גיבשו את עמדתם כלפיה. זה כמו לקיים מערכת יחסים עם בן זוג שאינכם בטוחים אם אתם אוהבים או שונאים אותו.

ברגע שכתבתם משהו על קיר הפרופיל שלכם, אפשר להוציא את הפרטיות לפנסיה מוקדמת. מספיק שמי מחבריכם המקוונים יעתיק זאת לקיר שלו מתוך הזדהות או סתם כי בא לו, ואצלו הגדרות חשיפת התוכן פחות מחמירות משלכם – כדי שכל העולם ואחותו יפגשו אתכם ברחוב וישאל "מה, באמת התכוונת למה שכתבת?". לא נעים.

משתמשים מבוגרים עלולים להזדעזע ממה שהולך ברשת החברתית, הרוויה בתכנים פרטיים ואישיים שמפוזרים ברחבי הרשת כמו וובוזלות באמצע המונדיאל. אלו עשויים להימנע ממנה לחלוטין, או להשתמש בה בזהירות ורק מול אנשים שהם מכירים ("יוסי, תוסיף אותי אל הפייס-בוק הזה שלך, אני רוצה לעשות לך Poke").

משתמשים בגילאי העשרים ינטו לחשוף קצת יותר, או אפילו כמעט הכל, אבל עשויים לשים לב לרמת ההפצה, חברים בלבד, חברים של חברים או הרשת כולה. אלו, גם מודעים יותר לנושאי הפרטיות ומפחדים שהבוס יקרא מה עשו בסוף השבוע, או מה הם באמת חושבים עליו.

מתבגר בן 16 בכלל לא יבין על מה המהומה. הוא מצידו מעלה לפייסבוק כל תמונה שלכדה מצלמת הסמארטפון שלו חמש דקות מסגירת הצמצם, מספר באדיקות בטוויטר על כל מה שעולה במוחו הטעון, בבלוג שלו תוכלו ללמוד מה הוא באמת חושב על הג'ינג'ית משיעור ביולוגיה והוא אפילו מדווח באמצעות פורסקוור היכן בדיוק הוא נמצא.

רבים מהמשתמשים הצעירים בכלל לא מתעניינים בפרטיות, להיפך. הם ישמיעו באוטובוס מוזיקה מעצבנת מהסלולרי (דבר שמעצבן אותי,כשלעצמו) למרות שקיבלו עם הטלפון גם זוג אוזניות. הם רוצים שהעולם ידע מה הם אוהבים, מה הם שונאים ומי הם. העולם כולו הוא חלק מהאינטימיות החברתית של דור הריאלטי.

דילמת השיחה ברחוב

עניין הפרטיות הפומבית הוא בעייתי ומבלבל. מצד אחד, אם שלושה אנשים מנהלים שיחה פרטית ברחוב, כנראה שהיא לא פרטית במיוחד. מצד שני, מה אפשר להגיד על עובר אורח, שנעמד לידם מבלי שישימו לב, ומקשיב? שני הצדדים היו כאן לא בסדר, אולם אם לשלושת המשוחחים לא אכפת לדבר ברחוב - אין כאן שום בעיה.

אבל אל חשש: יש לי גם פתרונות עבורכם. רוצים לנהל שיחה פרטית באמת בפייסבוק? השתמשו בפייסבוק צ'אט – ה"פייסנג'ר". רוצים לנהל שיחה פרטית עם כמה אנשים? חכו שפייסבוק תשחרר עדכון לצ'אט שמאפשר זאת, ובינתיים בחרו בכלי אחר כמו ג'יטוק או מסנג'ר.

באופן כללי, כדאי לכם לבחור תפיסת פרטיות שמתאימה לכם. הרי פייסבוק רק רוצה שתחלקו יותר תכנים עם העולם, ולא חכם לסמוך במקרה זה, על הקיסר צוקרברג.

מה עדיף, לדעתכם? להתייחס לפייסבוק בצורה חופשית ולשאת בתוצאות כשמשהו משתבש, או להיות עירניים ודרוכים בכל פעם שאתם לוחצים על Share? ספרו לי בטוקבקים