שמורת שניר: ביקור בגן האירועים של הטבע

גידור שמורת נחל שניר עוזר לשמורה להישאר נקייה ומאפשר קיום של סביבה אקולוגית פעילה לאורך הנחל, אך יחד עם זאת חיבל במפגש האותנטי של האדם עם הטבע. השבילים המטופחים והבריכות המלאכותיות מקנים לשמורה מראה שמזכיר גן אירועים, והקטע הפראי של הנחל, שאפיין אותו בעבר לכל אורכו, הצטמצם לכדי שעה של הליכה על הגדה עם כניסות רדודות למים. ובכל זאת - המים קרים, השמחה גדולה ועדיין נשאר השניר, המוכר יותר בשם חצבאני, אחד הנחלים היפים בארץ.

איך מגיעים?

 נוסעים בכביש מס' 99 מקריית שמונה לכיוון מזרח, משאירים מכונית אחת בתחנת דלק גן הצפון ליד צומת הגושרים (נק' 7 במפה) וממשיכים מזרחה. מול קיבוץ הגושרים, ליד סימון הק"מ ה-5 פונים שמאלה (צפונה) לכיוון הכפר ע'ג'ר. נוסעים כקילומטר ומגיעים לשערי הכניסה לשמורה (1).

טיול בנחל שניר הוא טיול קיצי מקסים המתאים לכל המשפחה, או לחבורה עליזה בטווח גילאים רחב. מדובר בהליכה לא ארוכה במים, דילוג בין סלעים וישיבה נינוחה כשהרגליים משתכשכות במי הנהר הזורם. מאז הפך הנחל לשמורה החלו לחזור בעלי החיים לאזור, והצמחייה שהדלדלה בעקבות השריפות החלה להשתקם.

בשל עבודות השיקום באזור נאסרה הכניסה למי הנחל והמעבר לגדה המערבית של השניר, כך שמי שעדיין זוכר את ההחלקה במי הנחל על גבי חלוקי האבן יכול רק להתרפק על ימי העבר.

עם זאת, את חווית השכשוך במים ניתן לשחזר כעת. בריכות מלאכותיות נבנו במיוחד לשם כך, ובין לבין אפשר גם לנוח ליד נחל החוצה את הפארק המטופח הסמוך לחניון. בימי חג ובחופשים סביר להניח שתמצאו את עצמכם צועדים משפחה לצד משפחה לקול צהלות הילדים.

השמורה. מטופחת ומרהיבה (צילומים: ברק בן חנן)

אורכו של השניר כ-60 ק"מ והוא הארוך ביובלי הירדן (השניים האחרים הם החרמון והדן). רוב הנחל עובר בלבנון, שם הוא נקרא בערבית "אל-חצבאני", והרבה ישראלים בטוחים שזה גם שמו העברי. אנחנו זוכים למארש הסיום ליד הכפר ע'ג'ר. במרחק קפיצה מגבול ישראל נובעים מימיו של "אל-וזאני". ספיקתם כ-45 מיליון מ"ק מים בשנה, וב-1965 ניסו הסורים להטות את מי המעיינות לשטח סוריה, אבל צה"ל סיכל את עבודות ההטיה, והמים הצלולים של הווזאני ממשיכים לעשות את דרכם דרומה.

תיאור המסלול

לוקחים את מפת השמורה מהקופה, מחנים את הרכב בחניון השמורה (1), ומתחילים ללכת מערבה על גבי גשרי העץ. אפשר ללכת בשמורה בשלושה מסלולים: קצר, בינוני וארוך. המסלול הקצר מוביל אל עבר שתי בריכות מלאכותיות הניזונות ממימי הנחל (2). באחת מהבריכות מפל קטן השוטף את המשתכשכים. הדרך ברורה ופשוטה, וההליכה בין העצים והשיחים נפלאה, והמסלול עד בריכות השכשוך מתאים גם לנכים ולעגלות ילדים. גם למי שאינו מעוניין במסלול ההליכה בצד הנחל כדאי ללכת עוד כ-2 דקות עד לשפת הנחל עצמו, ואז לחזור לבריכות. משם, בהמשך הדרך הטבעתית, חוזרים לחניון.

מי המפל מתיזים על ראשי הרוחצים

על גדת הנחל נראים סלעים לבנים מעוטרים בעדינות במאובני שערות שולמית. לצבע הלבן אחראית התמיסה הגירנית במים שהצטברה במשך שנים באפיק הנחל, בתהליך שנקרא "נטף נחלים" (טרוורטין). אפשר לראות שורשים ועלים ש"התאבנו" כתוצאה מספיגת התמיסה הגירנית. עוד 300 מ' במורד הנחל מגיעים לאשד מרעיש עולמות, שמימיו מתנפצים מגובה של מטר וחצי אל סלעי הבזלת שמתחתיו בשאון נפלא (5).

נמשיך דרומה לאורך הגדה, מדי פעם נטבול במים ולעתים נעלה במעלה השביל ונבחין בסימון שביל ישראל העובר כאן. במרחק כ-600 מ' מהאשד יוביל אותנו השביל לאפיק יבש ובו חלוקי נחל גדולים, ולאחר שנחצה אותו נגיע לאקליפטוס גדול. עולים מקו המים לשביל מקביל לערוץ הנחל (6) וממשיכים דרומה לאורכו. השביל המישורי מתקדם לעבר הכביש, וכשמגיעים אליו אפשר לעבור מתחת לגשר אל חניון אלונית - גן הצפון, שם אפשר לאכול באחת המסעדות.

עם ישראל צועד בין חלוקי השניר

אם הגעתם בשתי מכוניות, כדאי מראש להקפיץ מכונית אחת לנקודת הסיום בחניון אלונית (7), ואם הגעתם סולו, כדאי שהזריז שבחבורה יחזור לחניון השמורה בדרך העפר המובילה מסוף המסלול הצמוד לנחל (6) אל עבר חניון השמורה (1). הדרך חזרה תיקח כ-15 דקות, ואחריה יבוא הנהג לאסוף את שאר הרטובים הביתה.

טיפ לסיום: אם בפיקניק חפצה נפשכם, במקום לפנות אל חניון השמורה, אפשר להמשיך צפונה עוד כחצי קילומטר, ובפנייה הראשונה לפנות ימינה. בצל האקליפטוסים מפכפך בניחותא פלג של הדן, מקום נאה ושקט לסעוד בו.