טורבוביץ': העדפת הגז המצרי - לא חוקית
יו"ר דלק אנרגיה יוצא במתקפה על ההטבות שמקבל הגז המצרי וטוען כי העלאת התמלוגים תייצר תמריץ חזק לקנות גז מיובא. "אף אחד לא אמר שהמדינה לא רשאית להעלות תמלוגים. שיעלו, אבל לא רטרואקטיבית"
"משנת 1999 התחילה להתבסס בישראל תעשיית גז מקומית שמקורה בקידוח ים תטיס, שאותו מנהלים נובל אנרג'י וקבוצת דלק, כיום יש לנו קידוח תמר, שמבטיח את צורכי ישראל לשנות דור לפחות. מדובר בפרויקט לאומי שמבטיח יתרונות מופלגים למדינת ישראל, כגון זמינות, אמינות ומחיר נמוך מכל חלופה אחרת, כמו גם שמירה על איכות הסביבה".
למה הכוונה בהעדפה? לשתי החברות יש צינור הולכה, נקודת קליטה וחברת החשמל כלקוח.
"התשובה פשוטה מאוד. הגז הישראלי כפוף לכל ההיטלים של ישראל, לרבות תמלוגים ומסים. אני מזכיר שהמדינה קיבלה מים תטיס מחצית מהמחזור בתשלומי חובה שונים. לפי מה שלמדתי בעת האחרונה, הגז המיובא ממצרים גם פטור מכל תשלום וגם מובטח לו שבמשך 20 שנה יישמר מעמדו המיוחד.
"אם נביא בחשבון שיש היום ועדה שיושבת על העלאת התמלוגים (ועדת ששינסקי - ל"ג), כל ההעלאה בתמלוגים ובמיסוי תחמיר לרעה את העדפת הגז הישראלי ותייצר תמריץ חזק לקנות גז מיובא. זהו מצב שהדעת לא סובלת. זה לא מוסרי, לא הוגן ולא חוקי".
הסכם גז גיאופוליטי
הסכם הגז עם מצרים נחתם לפני כעשור. במסגרת ההסכם התחייבה חברת EMG לשריין כמות גז גבוהה יחסית עבור השוק הישראלי - כ-7 מיליארד מ"ק גז בשנה, כפול מהביקוש הנוכחי בישראל. מאז נלחמות ספקיות הגז על כל לקוח, ואם עד היום רק חברת החשמל רכשה מהן, בשנים הקרובות יצטרפו למעגל הלקוחות כמה יצרני חשמל פרטיים. כששוויו של כל חוזה נאמד במיליארדי שקלים, קשה לראות שמישהו משנה את כללי המשחק מלמעלה.
אולי המדינה בנתה מערכת כזו בכוונה, ואמרה שעבור השלום עם מצרים צריך לשלם?
טורבוביץ' עונה בזהירות: "אני לא רוצה להתייחס לנושא הזה כשלעצמו. כאזרח המדינה אני אומר שאנחנו מתברכים בהסכם שלום, והלוואי שהיו רבים וחמים יותר. מצד שני, אני לא רואה את הקשר בין חוזה השלום לבין זה שהגז המקומי צריך להיות בנחיתות מבחינת מיסוי".
הכוונה לשנות את כללי המשחק ולהעלות את התמלוגים שישלמו החברות עבור הגז הטבעי - נושא שנידון כיום במסגרת ועדת ששינסקי - מעיבה גם על תוכניות הפיתוח של השותפות בקידוח "תמר".
גורם בכיר שמקורב לנושא מסביר שעצם הדיון בנושא מציב אי־ודאות גדולה מאוד על התוכניות. הסיבה: עד 1995 נמצא מערך חיפושי הגז והנפט בידיהם של פקידי המדינה, שניסו להפעילו באמצעות חברות שונות כגון לפידות ונפטא. ב־1996 הפריטה המדינה את התחום ושלחה את היזמים הפרטיים לבצע את חיפושי הגז באופן פרטי, בלי להשתתף עמם בהוצאות החיפושים.
מאז ועד היום רק חברה בינלאומית אחת - נובל אנרג'י - הסכימה להיכנס לתחום בשטחי מדינת ישראל. הכוונה להעלות את שיעור התמלוגים מדירה שינה מעיני האמריקאים, שפונים ישירות או באמצעות השגרירות האמריקאית לגורמי ממשל שונים בישראל בבקשה לבטל את הכוונה לשנות רטרואקטיבית את כללי המשחק.
מותר למדינה לשנות את שיעור המיסוי.
טורבוביץ' מסכים עקרונית, אבל מסייג את עניין הרטרואקטיביות. "במקום להקים ועדה כדי לבדוק איך ממקסמים את הרעיון, עובדים הפוך. המדינה היתה צריכה לבחון מה הצעדים הטובים ביותר בהתבסס על תעשיית הגז הקיימת. חלק מהשאלה הוא לבחון אם שיעור התמלוגים הנוכחי נכון, אבל לראות את התמלוגים כשאלה היחידה שעומדת למבחן - זה לא נכון. אף אחד לא אמר שהמדינה לא רשאית להעלות תמלוגים. שיעלו, אבל לא רטרואקטיבית", הוא מסביר.
לטענתו, החשש הגדול הוא להגיע למצב שקרה לאחרונה במצרים, שם הממשלה העלתה את שיעור התמלוגים והחברות הפסיקו לקדוח. "עכשיו חסר שם גז. לאחרונה ממשלת מצרים סגרה עסקה עם BP, בלי תמלוגים בכלל, עבור מחיר קנייה גבוה".
משרד הפנים כבר פרסם הנחיות לעריכת תסקיר סביבתי
"הייתם צריכים להגיע לדיון עם הערכות. לא ייתכן שמשרד התשתיות יעכב את התכנון של תוכנית ארצית חשובה למשק האנרגיה הישראלי" - כך הטיח שמאי אסיף, מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, במסגרת דיון פנימי של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. הדברים נאמרו לנציגי משרד התשתיות שנכחו בדיון, לאחר שאלה כשלו בהצגת חוות דעת רשמית של המשרד בנוגע לחלק מהחלופות שהוצעו להקמת נקודת קליטה לגז, בהן אסדה ימית באזור התעשייה של עכו.
אתמול (ג') פרסמה המועצה הארצית לתכנון ובנייה במשרד הפנים הנחיות לעריכת תסקיר השפעה על הסביבה למתקן קבלה לגז טבעי באסדה בים. בהודעת המועצה נאמר ש"בדיקת האפשרות לטיפול בגז באמצעות אסדה תתבצע על ידי צוות מומחים בלתי תלויים באחריות משרד התשתיות הלאומיות".
לפי הנחיות משרד הפנים, הסקר חייב לכלול בדיקה של טיפול מלא בגז על גבי אסדה בים, וכן בדיקת התשתיות המלוות לאסדה. יצוין שבהחלטת המועצה מתחזקת ההכרה שכל מתקן טיפול ימי יחייב מתקן טיפול יבשתי. כמו כן, משרד הפנים הנחה שהסקר ייערך תחת ההנחה שמתקן הימי ימוקם לא פחות מ־7.5 ק"מ מקו החוף. הדיון בהנחיות לחלופה המוצעת בעכו נדחה לאחת הישיבות הבאות.
ממשרד התשתיות נמסר בתגובה: "המשרד מצר על העובדה כי המועצה הארצית לתכנון ובנייה ממשיכה להערים קשיים על שילוב תגלית הגז הטבעי מקידוח תמר במשק הישראלי. קבלת החלטות בלתי מתואמות וחד־צדדיות, שאינן מובנות בהיבט המקצועי, אינן מקדמות את הנושא ואינן משחררות את גורמי התכנון מחובתם לקדם את התוכניות בהקדם".
שלשום נפגש מנכ"ל ויו"ר נובל אנרג'י צ'רלס דיווידסון עם שר האוצר יובל שטייניץ, שם שמע ממנו שהוא לא מתכוון לדון עמו בשאלת התמלוגים. דיווידסון עוד הספיק להיפגש אתמול עם שר התשתיות עוזי לנדאו, אבל ביטל את התדרוכים לתקשורת במפתיע. "מדובר בחברה ששווה 15 מיליארד דולר. הם לא רגילים למנטליות הישראלית, שחמש דקות אחרי שנגמרת פגישה עם שר האוצר כבר יש הודעה לעיתונות עם ציטוטים מה נאמר שם", הסביר מקורב למשלחת האמריקאית.
לפנייה לכתב/ת 
