פסק הלכה: "אסור להיכנס למינוס"
במאמר שיופץ בבתי הכנסת, פוסק הרב יעקב אריאל כי הפתרון ההלכתי נגד ריבית - "היתר עסקה" - אינו יעיל במקרה של אוברדראפט אישי. ומה יעשה מי שלא מצליח לגמור את החודש?
מי שאין לזכותו יתרת זכות בחשבון הבנק – אסור שימשוך כסף ויכניס עצמו לחובה. כך פוסק רב העיר רמת גן, יעקב אריאל, מבכירי רבני הציונות הדתית. לדבריו, "היתר העסקה", שהוא הפיתרון ההלכתי של הבנקים ולקוחותיהם לאיסור גביית ריבית, אינו יעיל במקרה של אוברדראפט למטרות צרכניות, ועל כל מי שנקלע למצב זה לעשות "שאלת רב".
במאמר לעלון "גילוי דעת" שיופץ בשבת בבתי הכנסת כתב הרב אריאל על תקנת ה"פרוזבול", המונעת את ביטול החובות בשנת השמיטה. הוא הסביר כי אין מדובר בהתאמה של ההלכה למציאות מאילוצים כלכליים אלא במהלך שנועד למנוע מצב בו סוחרים מנצלים את מצוות "שמיטת כספים" לנטילת הלוואות מבלי להחזירן. הוא הזכיר כי הרעיון המרכזי והנצחי של שנת השמיטה הוא "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון", ויש להקפיד שלא לנהוג במגמה הפוכה לו.
על פי הרב אריאל, טעות דומה מלווה גם את "היתר העסקה", והיא שהביאה אותו לפסוק כי אין להיכנס למינוס. הוא הסביר כי היתר זה מגדיר למעשה את הלווה והמלווה כשותפים בעסקים שעושה הראשון בכסף שניתן לו, ואת הריבית כחלקו של השני ברווחים, ולכן במקרים מסוימים
היא מותרת, אך יש מי שעושה בהיתר זה שימוש לרעה.
"התורה לא התכוונה שבעלי עסקים ינצלו את מצוות גמילות החסדים ואיסור הריבית להתעשר על חשבון חבריהם", כתב הרב, "(ולכן) בהלוואות צרכניות, בהן אי אפשר לעשות עסקה, הריבית אסורה". לדבריו, "גם היתר העיסקא הנהוג בימינו – הבנוי על יסודותיה של העיסקא שהותרה מלכתחילה מדאורייתא – אינו מתיר בשופי כל הלוואה צרכנית, ומן הראוי שהנוטל הלוואה כזו, או המושך משיכת יתר למטרות צרכניות, שישאל שאלת חכם".
"דווקא בתקופה המודרנית, שבה האשראי הוא המניע את גלגלי המשק, מן הראוי שלא נרמוס את הערכים המוסריים של מצוות גמילות חסדים ואיסור הריבית", סיכם הרב אריאל, "אילו היה גם האשראי היצרני מתחשב יותר בעקרונות העסקה של ההלכה, היו ההשקעות רציניות ואחראיות יותר ומקדמות ביתר יעילות את המשק. אין לך רעיון מתקדם יותר מהבחנה זו שבין אשראי זמין לייצור, לבין מצוות הגמ"ח לצריכה הכרחית ודחופה".
אילוסטרציה
index open
הרב יעקב אריאל
צילום: אילן מרסיאנו
מומלצים
