הבת ספדה למג"ד: "כבר לא תראה אותנו במדים"
מאות ליוו את סגן-אלוף דב (ברי) הררי בדרכו האחרונה, בבית העלמין בנתניה. בתו בת ה-18 כתבה בהספד: "תמיד ידעת כמה אנחנו מתות עליך, מחבקות ומנשקות. אני לא מאמינה שלא תזכה לראות אותי ואת אחותי שיר עולות על מדים בעוד כמה חודשים"
שמונה קצינים בדרגת סגן-אלוף נשאו אחר-הצהריים (יום ד') את ארונו של סגן-אלוף דב (ברי) הררי ז"ל, שהובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. מאות ליוו את הקצין, שנהרג אתמול בתקרית בגבול הצפון, בדרכו האחרונה.
כשהורד הארון מהרכב הצבאי, לא יכלו משתתפי הלוויה לעצור את דמעותיהם. זעקותיהם של בני המשפחה נשמעו, בזמן שהקצינים נשאו את הארון מהכניסה לבית העלמין ועד לחלקת הקבר. אחיו של סגן-אלוף הררי אמר: "ברי, תראה כמה אנשים באו. ברי, חצי נתניה פה".
בתו, נוי בת ה-18, כתבה הספד - אך חברת המשפחה נשאה אותם במקומה: "אבא שלי, אני לא מאמינה. תמיד ידעת כמה אנחנו מתות עליך, מחבקות ומנשקות. אני לא מאמינה שלא אראה אותך יותר, שלא נקרא לך 'דלדול', שלא נחבק ושלא ננשק אותך, שלא תזכה לראות אותי ואת שיר עולות על מדים בעוד כמה חודשים. אני יודעת שאתה רואה הכול מהשמיים, אבל פה אתה חסר. אוהבת, וכבר מתגעגעת".
ארונו של סא"ל הררי ז"ל (צילום: רענן בן-צור)
רבים מחייליו של סגן-אלוף הררי הגיעו לבית העלמין כדי להיפרד ממנו. אלוף-משנה יניב עשור, מפקד החטיבה בה שירת סגן-אלוף הררי, אמר כי היה מפקד נערץ."למפקדים נתת ביטחון שיש על מי לסמוך. פקודיך הלכו אחריך, כולם אהבו אותך. לתפקיד המג"ד התייחסת בקדושה. כבן לניצול שואה הרגשת שאתה מממש את תקומת ישראל. ברי, ביקרתי את פקודיך לגדוד, ראיתי אותם ואני מזהה את רוחך שורה עליהם: גדוד שרוצה להמשיך קדימה".
"מיהר לעזור למ"פ ונפגע"
נהגו של סגן-אלוף הררי ב-17 השנים האחרונות בשירות המילואים, נסיב עאמר, ספד: "ברי, לא אומרים סתם, אבל הוא מלח הארץ. אנחנו ביחד משנת 1997 בגדוד הזה. באותה גזרה אני איבדתי את בן דודי, המג"ד סגן אלוף חוסיין עאמר, ואנדרטה לזכרו נמצאת באותו הבסיס בו היינו. כל הזמן דיברנו על בן דודי שנהרג באותו המקום".
הבת על הקבר: "אתה חסר. אוהבת, וכבר מתגעגעת" (צילום: עידו ארז)
הוא גם סיפר כי סגן-אלוף הררי הזהיר את חייליו ואמר להם, שהגזרה נפיצה. לדבריו, הוא גם הזהיר שלא להתגרות בחיילי צבא לבנון הנמצאים על הגבול, ולהיות רגועים. "הוא נפגע מכדור, לאחר שמיהר ללכת לעזור למ"פ שנפצע מהירי. בגדוד שלנו היו מספר מג"דים, אבל ברי היה מג"ד שרצו אחריו בעיניים עצומות. אתה סומך עליו. ברי נתן הרבה ביטחון. הוא היה אבא טוב לכל החיילים בגדוד. אני יודע שיגידו שאני מגזים ושתמיד אומרים שהטובים הולכים, אבל במקרה זה באמת הלך אחד הטובים".
חיילים לבנונים משקיפים על העבודות בגבול, היום (צילום: AFP)
עאמר סיפר כי ביום ראשון האחרון הוא היה ביחד עם סגן-אלוף הררי. "זהו, אלה המילואים האחרונים שלו, הוא כבר בן 46 וגם האשה לוחצת. הוא סיפר לי על החופשה בשבת, בה הוא היה בבית ולא הרגיש טוב. הוא לא הלך לים ובשבת אחרי בית כנסת הלך הביתה וישן כל השבת".
"המשיך למרות שהוצע לו לפרוש"
מעט לפני הלוויה, התקיים תדרוך של סגן-אלוף אילן דיקשטיין, סגן מפקד חטיבה באזור התקרית, על התקרית אתמול. הוא ספד לסגן-אלוף הררי: "ברי הוא דוגמה לאדם שבגיל 45 כמעט, למרות שהוצע לו לפרוש, המשיך להשתתף בפעולות ונתן דוגמה לעם ישראל בכלל כאזרח, וגם כמפקד מקצועי בשירותו".
על התקרית עצמה, אמר סגן-אלוף דיקשטיין: "אין ספק שלא היינו מעבר לגבול, במהלך שום שלב של העבודות. פעולת התיאום נוצלה באופן ציני על ידי צבא לבנון, שניצל את נוכחות האזרחים הלבנוניים וחיילי יוניפי"ל ופתח באש צלפים מדויקת וקטלנית לעבר כוח שנמצא 500 מטרים מהמקום. אין ספק שהיתה כאן כוונה מקדימה, כי הם ידעו על הפעולה שלנו. השבנו אש למקורות הירי, אש שנועדה לפגוע במי שפגע בנו, ובמקביל לאפשר את חילוץ הכוח שהיה ליד הגדר ולא נפגע. הגדוד של ברי פעל כמצופה באירועים מסוג זה".
הוא אמר כי היה מעורב בעצמו בתיאום העבודות. "אני באופן אישי ירדתי אל השטח בטרם החלו העבודות, עמדתי בצידה הישראלי
של הגדר ושוחחתי עם קצין יוניפי"ל בצד הלבנוני. קיבלתי ממנו אישור שהבין באופן פרטני את כל מה שאנחנו עומדים לבצע ועדכן על כך את הגורמים בצד הלבנוני".
סגן מפקד החטיבה חזר ואמר כי לא מדובר בפעולה אקראית. "זו פעולה מכוונת של צבא ערוך מראש, פתיחה מכוונת של אש לא אל מרחב הפעולה לאורך הגדר, אלא למקום שלא יכול היה להוות עילה לירי מצידם. אנחנו מתכוונים לפעול גם בעתיד בתיאום ולשמור על גזרה שקטה ובטוחה".