זיכוי-פיצוי: עמוס ברנס יקבל יותר מ-5 מיליון שקלים
אחרי שמונה וחצי שנות מאסר, ושנים ארוכות של משפטים, הגיעה שעת הפיצוי. ברנס, שהורשע בשנות השבעים ברצח החיילת רחל הלר וזוכה במשפט חוזר, אמר ל-ynet: "דברי השופט מחזקים את טענותי כי אני חף מכל פשע"
שמונה וחצי שנים ישב בכלא עמוס ברנס, לאחר שהורשע ברצח החיילת רחל הלר באוקטובר 1974. אחרי שנים שבהן נשללה חירותו, הגיעה שעת התשלום. בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק היום (ה') כי ברנס (67) יקבל יותר מ-5 מיליון שקלים. זאת, במסגרת התביעה האזרחית שהגיש נגד המדינה ב-2004.
בתגובה ראשונה להחלטה אמר ברנס ל-ynet כי "דבריו של השופט מחזקים את טענותי כי אני חף מכל פשע, כפי שטענתי במשפט בשנות השבעים".
- לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
השופט מגן אלטוביה קבע כי ברנס יקבל 4 מיליון על הנזק העיקרי של שלילת חירותו ואות הקין החברתי. "ברי כי מאסרו של ברנס, הקין החברתי שהתלווה לכך והקטיעה של מסלול חייו פגעו בכושרו להשתכר", כתב השופט ופסק עוד 720 אלף שקלים לברנס על אובדן כושר השתכרות. 144 אלף שקלים נוספים נפסקו לו על הצלקות הנפשיות שהותירו בו שנות המאסר. הוא יקבל 95 אלף שקלים על ההוצאות המשפטיות של המשפטים הקודמים. בני משפחתו יקבלו 70 אלף שקלים בשל הוצאותיהם. 55 אלף שקלים נוספים ישולמו בגין הוצאות משפט ושכר טרחה עבור משפט הפיצויים הזה.
כבר ב-19 ביוני 1976 טען ברנס לחפותו (מתוך: "ידיעות אחרונות")
בשנת 1976 הורשע ברנס ברציחתה של החיילת רחל הלר ז"ל ונדון למאסר עולם. מאז הרשעתו הגיש ארבע בקשות למשפט חוזר, אשר שלוש מהן נידחו ואילו הרביעית התקבלה אצל השופטת דליה דורנר במרס 2002.
"חובת המשטרה לחקור ביושר ובמקצועיות"
"דומני כי אין ספק באשר לחובת הזהירות העקרונית של משטרת ישראל לשמור ולהגן על הציבור, לרבות ציבור העצורים והחשודים", כתב השופט בהחלטתו, "כמו גם חובתה של המשטרה לחקור תלונות בגין מעשים פליליים או אחרים בתום לב, ביושר ובמקצועיות". לדברי השופט, צוות החקירה של ברנס "חרג ממתחם הסבירות על פי אמות המידה אשר היו קיימות בשנת 1975", וכי "בית המשפט המרשיע היה מודע לכשלים בחקירתו של ברנס, אך למרות זאת ביכר את גרסתם של החוקרים על פני זו של ברנס".
השופט קבע עוד כי "ייתכן שחשיפתו של ליקוי זה או אחר בחקירתו של ברנס לא היה בו כדי להשפיע על תוצאות ההכרעה של בית המשפט המרשיע, אך הצטברותם של הליקויים מעידה על מכלול של עובדות וטענות אשר לא היו ידועות לבית המשפט המרשיע בבואו לפסוק את פסק דינו.
חלקן המכריע כאמור של עובדות וטענות אלה נוגעות לשאלת אמינותו של ברנס, ועל המרחק שבין בדיה דמיונית נטולת כל אחיזה במציאות המוכחשת באופן גורף על-ידי גורמי החקירה לבין טענה שניתן להתייחס אליה ברצינות הראויה,
ולשקול אותה אל מול טענות התביעה. בדרך זו, שללו הנתבעים מברנס את היכולת לזכות בהליך הוגן אשר מאז ומעולם זכה למעמד רם בשיטתנו המשפטית".
עו"ד אלי זוהר, שייצג את ברנס, אמר בתגובה כי הוא מאוד מרוצה מהחלטת בית המשפט. "ההחלטה מסיימת את פרשת העוול הנורא שנגרם לעמוס ברנס משנת 74' ועד היום", אמר זוהר ל-ynet. "אילו היה יודע בית המשפט שהרשיע אותו את כל מה שאנו שיודעים היום, ללא ספק, לא היה מרשיע אותו. כתוצאה מזה נמנעה מברנס הזכות לזכות להליך הוגן, הזכות העליונה ביותר בשיטת משפטנו".
ב-2003 פסק בית המשפט המחוזי בנצרת, במסגרת ההליך הפלילי, כי המדינה תשלם לברנס 1.2 מיליון שקל פיצויים, ועוד 200 אלף שקלים עבור הוצאות משפטיות.