מהריון עד כולסטרול: כל הבדיקות לבית - והמחירים

לא כולם ידעו שהסבא שנכנס לבית המרקחת ”אירו פארם” עם נכדו בן השלוש הוא בעצמו רופא ילדים בכיר במרכז שניידר לרפואת ילדים. הנכד סבל מכאבי גרון, והסב, שחשד שמדובר בדלקת גרון חיידקית, לא רצה להתחיל טיפול אנטיביוטי לפני ביצוע משטח גרון. הוא רכש מבעל בית המרקחת ערכת בדיקה מהירה למשטח גרון לשימוש ביתי, ובפינת קבלת הקהל הוא ביצע לנכדו את הבדיקה. שני פסי צבע אימתו את חשדו.

אלא שלא צריך להיות רופא ילדים כדי לבצע את הבדיקה. למרות שניתן לבצעה באופן עצמאי בבית, מומלץ מאוד שאיש צוות מקצועי (רוקח/אחות/רופא) יעשה אותה.

ואכן, בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים רוכשים ערכות לבדיקה עצמית מהירה בבית או בבית המרקחת. ברשתות הפארם ובבתי המרקחת מוצעות כיום יותר מ־20 בדיקות מהירות שונות, שתוצאותיהן מתקבלת בתוך דקות ספורות (ראו מסגרת). חלק מהבדיקות הן תחליף לבדיקות המעבדה שניתן לעשות בקופות החולים, כמו בדיקת סוכר, כולסטרול וטריגליצרידים, בדיקה לגילוי הפטיטיס C או שפעת, וחלקן תחליף לבדיקות רופא או אחות כמו בדיקת לחץ דם או בדיקת מוניטור עוברי לבחינת דופק לב העובר. חלק מהבדיקות, כמו בדיקות לגילוי רמת קרישת הדם או אבחון מרקם עור הפנים יכולות להיעשות רק בבית המרקחת על ידי הרוקח. אבל בשוק הפורח הזה אפשר למצוא אפילו ערכה ביתית לבדיקת הפרעות שינה אשר אמורה להחליף את הלילה המרתיע במעבדת שינה בבית החולים.

אלא שאליה וקוץ בה: לא כל הבדיקות יכולות להחליף הליכה למעבדה או ייעוץ רפואי. חלקן אינן מדויקות מספיק ולכן טובות רק למתן תמונת מצב כללית, והמשך הטיפול צריך להיות אצל הרופא, כרגיל.

חיובי או שלילי

על פי גורמים בכירים בענף בתי המרקחת, שוק הבדיקות המהירות, כולל הבדיקות להיריון ולסוכרת, מוערך בכ־70 מיליוני שקל בשנה לפחות, והוא הולך וצומח מדי

שנה. כל הבדיקות, למעט הערכה לבדיקת סוכרת, אינן מכוסות על ידי קופות החולים והן ממומנות מכיסו הפרטי של הלקוח. לפי נתונים פנימיים של רשת הסופר פארם, רק ברשת זו קונים מדי שנה כעשרת אלפים לקוחות ערכות לגילוי מהיר של חיידק מסוג סטרפטוקוקA בגרון. אך בעוד שערכות הבדיקה הביתיות נמכרות בכל בתי המרקחת, רק כמה עשרות בתי מרקחת (מתוך 500) מבצעים בדיקות בין כותליהם. בבית המרקחת של סניף הניו פארם הסמוך לקיבוץ משמר השרון, למשל, ביצעו מתחילת 2010 כ־100 בדיקות משטח גרון למטופלים שנשלחו על ידי רופאים מסניף קופת חולים כללית הסמוך. הבדיקות מבוצעות בחדר שמאחורי דלפק המכירות, ולדברי הרוקח האחראי, פארס וואחד, התוצאות של רוב הבדיקות תאמו את אלה שהתקבלו מאוחר יותר בבדיקת המעבדה בקופה.

היתרונות הטיפוליים והתקציביים של הבדיקות הביתיות נבדקו בשורה של מחקרים וניסויים בארץ ובעולם. באחד המחקרים, שפורסם בארצות הברית ב־2007, התגלה כי שימוש קבוע במד סוכר ביתי משפר את רמת הסוכר בטווח הרחוק באופן ניכר, ואף מוריד את הסיכון לסיבוכים בכלי הדם של חולי הסוכרת. מחקר נוסף, שנמשך כשש שנים בארצות הברית ופורסם בכתב העת של בית החולים מאיו קליניק, הראה כי השימוש בערכות ביתיות למדידת הסוכר הוריד את התחלואה והתמותה כתוצאה מהמחלה באופן משמעותי. מחקר שפורסם ב־2005 ב־Journal de Pediatria, מצא שהבדיקה המהירה לאיתור סטרפטוקוק A גרמה להפחתת השימוש באנטיביוטיקה בשיעור ניכר מ־47% ל־6% בלבד.

עם זאת מחקרים הצביעו גם על המגבלות של הבדיקות המהירות והביתיות, כמו רמת הדיוק המוגבלת שלהן, עד כדי כך שלעתים תוצאה שלילית היא למעשה חיובית ולהפך. לפיכך מומלץ לחזור על הבדיקות פעמיים כדי להקטין את הסיכוי לטעות, עניין שכמובן מייקר את כל העניין.

אז מה עושים? על אילו בדיקות אפשר להסתמך ועל אילו פחות? ד”ר אייל שוורצברג, מנהל שירותי הרוקחות והמעבדה במרכז הרפואי הלל יפה, עושה אבחנה בין בדיקות שנותנות רק תשובה חיובית או שלילית (לרוב באמצעות הצבע של הערכה) ובין בדיקות שנותנות את הטווח המדויק של התוצאה (כמו הבדיקה המהירה של רמת הסוכר). הראשונות מדויקות פחות, ולא פעם יש לחזור עליהן כדי לוודא שהתוצאה אמינה. במקרה של הבדיקות שנותנות את הטווח המדויק, הרוקח צריך להסביר למטופל את משמעות התוצאה, אולם להימנע ממתן אבחנה. ”זה התפקיד של הרופא”, הוא מדגיש. ”הבדיקות המהירות לא מחליפות, ולא אמורות להחליף, את הציוד במעבדה בבתי החולים ובקופות החולים. במחלות שהערכים בהן חשובים מאוד, מומלץ לעשות את הבדיקות במעבדה ולא להסתפק רק בבדיקות המהירות העצמיות. חשוב גם שהנבדק יוודא שיש לבדיקות אישור של רשויות הבריאות בארצות הברית ובאירופה".

זה מוצדק לעודד את הרחבת השימוש בבדיקות המהירות?

”מבחינת בריאות הציבור נכון לדעתי להתמקד במחלות בעלות היקף רחב כמו יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם או אסתמה. אלה המחלות שמשרד הבריאות קבע כיעד לאומי לטפל בהן, והרחבת השימוש בבדיקות המהירות תגביר את מניען".

תועלת לבריאות הציבור

בשנים האחרונות נערכו בישראל מחקרים אחדים שבדקו את יעילותן של כמה מהבדיקות הביתיות המהירות. המחקר הגדול והמקיף ביותר, שפרטיו מתפרסמים כאן לראשונה, בוצע בחורף 2007־2008 במרפאות שירותי בריאות כללית בירושלים. במחקר הושוו תוצאות בדיקות משטח גרון בשבע ערכות הבדיקה המשווקות בארץ. 2,345 נבדקי המחקר שסבלו מכאבים בגרון נבדקו הן באמצעות הבדיקות המהירות והן באמצעות בדיקות שנשלחו למעבדת הקופה. בשני המקרים ביצעו את הבדיקות אחיות או רופאים במרפאות הקופה.

ד”ר יאן מיסקין, רופא משפחה ויועץ למחלות זיהומיות בכללית, מנתח את הממצאים: ”כשלא נמצא חיידק בבדיקות המהירות התברר בבדיקת המעבדה שב־58%־85% מהמקרים התוצאה של הבדיקה המהירה הייתה שגויה ודווקא יש חיידק. עוד התברר שכשבבדיקה המהירה נמצא חיידק, הממצא תאם את בדיקת המעבדה ב־78%־93% מהמקרים. לדעתי, למרות הפערים הגדולים באמיתות התוצאות בין הבדיקות השונות יש תועלת לבריאות הציבור בהמשך ביצוע הבדיקות המהירות, בעיקר בסופי שבוע שבהם אי אפשר לקבל את תשובת המעבדה בקופות החולים בתוך זמן קצר”.

לדבריו, נמצאו גם פערים גדולים ברמת הדיוק בין שבע ערכות הבדיקה השונות, אך הוא סירב לגלות אילו ערכות מדויקות יותר.

במחקר ייחודי נוסף שערך בשנה האחרונה ארגון הרוקחות בישראל, נבדקו יתרונות התערבות הרוקח בטיפול בתרופה קומדין. התרופה ניתנת למטופלים לאחר ניתוחים כמו החלפת מסתמי לב כדי למנוע תסחיפי דם, שעלולים לגרום לתחלואה ומוות. מתן התרופה מחייב בדיקה שגרתית של מדד קרישת הדם (INR) אחת לחודש או בתדירות גבוהה יותר. הבדיקה ניתנת לביצוע בקופות החולים, אבל יש חולים שלא מקפידים לבצעה.

שוק שהולך וצומח מדי שנה (צילום: קית' גלסמן)

המחקר הסתיים לאחרונה ותוצאותיו אמנם טרם סוכמו, אך לרוקח חגי שור, הבעלים של בית המרקחת שור טבצ’ניק, שהיה שותף במחקר ועקב אחר עשרה מטופלים, יש מסקנות ראשונות: ”המעקב בבית המרקחת הוביל לשיפור ניכר בשמירה על בריאות המטופלים”, הוא אומר. ”היו גם מקרים שנמצאו תוצאות חריגות בבדיקות המהירות ומטופלים הופנו להמשך מעקב וטיפול אצל הרופאים”. לדבריו, לא רחוק היום שבית המרקחת יהיה לא רק מקום להנפקת תרופות אלא מרכז בריאות נגיש לציבור, שבין כתליו יינתן ייעוץ תרופתי וייעשו בדיקות שונות.

גם פרופ’ אליק אבירם, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, ולשעבר המנהל הרפואי של מכבי שירותי בריאות ובתי החולים איכילוב ואסותא, שותף לחזון הזה. ”לנוכח המחסור הצפוי ברופאים ובאחיות בישראל, כל תוספת של בעל מקצוע רפואי תהיה ברוכה. זו מגמה חיובית שרוקחים הופכים למקדמי בריאות הציבור ולא נשארים בעמדת הזבנים. לצערי, אין בישראל תוכנית לאומית לניצול כוח האדם הרפואי של הרוקחים. בנושא זה כדאי ללמוד מהאנגלים שהרחיבו את סמכויות הטיפול של הרוקחים במידה ניכרת”.

אילו בדיקות מהירות לשימוש עצמי תוכלו למצוא בבית המרקחת?  

1. בדיקת היריון – דגימת שתן, תשובה מתקבלת בתוך 2־5 דקות (תלוי בסוג הבדיקה).

מחיר: 20־40 שקל.

2. בדיקת ביוץ – דגימת שתן, תשובה מתקבלת בתוך 2־5 דקות (תלוי בסוג הבדיקה). אם התשובה שלילית, חוזרים עליה לאחר כמה ימים כדי לזהות את יום הביוץ.

מחיר: 150 שקל

3. לחץ דם – באמצעות שרוול בדיקה מתנפח על המרפק או מעל שורש כף היד, תוצאה מתקבלת בתוך כדקה מסיום הניפוח, רמות דיוק משתנות בהתאם לסוג המכשיר.

מחיר: 100־700 שקל

4. סוכר בדם - דגימה מטיפת דם מהאצבע, תשובה מתקבלת בתוך כמה שניות, רמות דיוק בהתאם לסוג המכשיר, מסובסד על ידי הקופות.

5. כולסטרול – כלולה במכשיר מד הסוכר, דגימה מטיפת דם מהאצבע, תשובה מתקבלת בתוך כמה שניות, רמות דיוק בהתאם לסוג המכשיר.

6. טריגליצרידים - כלולה במכשיר מד הסוכר, דגימה מטיפת דם מהאצבע, תשובה מתקבלת בתוך כמה שניות, רמות דיוק בהתאם לסוג המכשיר.

7. משטח גרון – דגימה מהגרון על ידי מטוש, תשובה מתקבלת בתוך חמש דקות.

מחיר: 35־40 שקל

8. שפעת – דגימה מנוזלי האף על ידי מטוש, תשובה מתקבלת בתוך עשר דקות.

מחיר: 120 שקל

9. דם סמוי בצואה – דגימת צואה, תשובה מתקבלת בתוך חמש דקות. 

מחיר: 40־50 שקל

10. קנדידה – דגימה מטיפת דם מהאצבע, תשובה מתקבלת בתוך שבע דקות בערך.

מחיר: 35־45 שקל

11. פטרייה בנרתיק – דגימה מנוזלי הנרתיק, תשובה מתקבלת בתוך חמש דקות.

מחיר: 35־45 שקל

12. בדיקות סמים – קיימות בדיקות שונות, החל מכאלה הבודקות הימצאות סם אחד ועד הימצאות עשרה סוגי סמים, מתבצעות על ידי דגימת שתן, תשובה מתקבלת בתוך חמש דקות בדגימת שתן אחת.

מחיר: 90־120 שקל

13. בדיקת אלכוהול – דגימת רוק, תשובה מתקבלת בתוך שתי דקות.

מחיר: 25־30 שקל

14. בדיקת קרישת דם - דגימת דם מהאצבע, תשובה מתקבלת בתוך דקה, רמת דיוק גבוהה, עלות מכשיר הבדיקה גבוהה (כמה אלפי שקלים) ולכן הבדיקה מבוצעת בבית המרקחת.

מחיר: כ־60 שקל לבדיקה בבית מרקחת

15. מוניטור עוברי – מכשיר לשמיעת דופק העובר, נמכר בבית מרקחת וחנויות לציוד היריון ותינוקות.

מחיר: כ־200 שקל

16. רמת המוגלובין בדם – דגימה מטיפת דם מהאצבע, תוצאה מתקבלת בתוך שתי דקות.

מחיר: 25־50 שקל

17. זיהוי הפטיטיס C - דגימה רוק, תשובה מתקבלת בתוך 20 דקות.

מחיר: 80־250 שקל

18. H.Pylori (חיידק לזיהוי אולקוס) – דגימה מטיפת דם מהאצבע, תשובה מתקבלת בתוך חמש דקות.

מחיר: 40 שקל

19. עקה חמצונית – דגימת דם מהאצבע לבדיקת נוגדי חמצון בדם, תשובה מתקבלת בתוך עשר דקות.

מחיר: כ־300 שקל

20. בדיקת העור בעיקר בפנים ובצוואר - לחות, PH, מרקם העור וסוג העור ומידת ההגנה של העור מפני השמש. בשימוש חברות קוסמטיקה וגם בתי מרקחת פרטיים ספורים לצורך קביעה

של התאמת תכשיר קוסמטי לפנים. הבדיקה נעשית באמצעות העברת מקלון שמחובר למכשיר במשך כמה שניות ב־2־4 נקודות בפנים.

מחיר: כ־250 שקל

21. בדיקת כימיה בשתן – דגימת שתן, סטריפים לזיהוי עשרה פרמטרים, רמת דיוק מעל 95%.

מחיר: 20־30 שקל

22. בדיקה ביתית לגילוי הפרעות שינה של חברת איתמר מדיקל - ערכת הבדיקה (שכוללת ערכה המולבשת על היד כמו

שעון וממנה מחובר אצבעון לאצבע), ניתנת במכון השינה ברשת בתי החולים אסותא במסגרת הטיפול במכון, שממומן על ידי קופות החולים.

בדיקה ביתית לגילוי הפרעות שינה (צילום: קית' גלסמן)

המאבק על בדיקת האיידס המהירה 

בתחילת 2009 שווקו בארץ בדיקות מהירות לגילוי נגיף HIV (איידס). הבדיקות בוצעו בבתי המרקחת באמצעות מתן דגימת רוק, והתשובה ניתנה בתוך 20 דקות. על פי נתוני היצרן האמריקאי של הערכה, רמת הדיוק שלה היא 99.6%. אגב, ערכה דומה לשימוש על ידי רופאים ורוקחים משווקת זה כמה שנים במדינות רבות במערב, כולל ארצות הברית, קנדה, ספרד, אנגליה וצרפת.

ואולם, בפברואר 2009 הודיעה בתיה הרן, מנהלת אגף הרוקחות במשרד הבריאות, שמכירת הערכות וביצוע הבדיקות על ידי רוקחים אסורה. זאת משום שהשימוש בערכות מעלה שורה של בעיות מעשיות, אתיות ומשפטיות, שמשרד הבריאות לא פתר, כגון איך ולמי תימסר תשובה חיובית, איך ייעשה המעקב אחר נבדקים שיימצאו נשאים ועוד.

ממשרד הבריאות נמסר כי המחלקה למעבדות, בשיתוף המחלקה לשחפת ואיידס וועדת ההיגוי לאיידס, תומכות בביצוע בדיקות איידס במסגרת שנקבעה על ידי הנהלים והתקנות של משרד הבריאות (כלומר רק באמצעות מעבדות - ר.ר). עם זאת, המחלקה למעבדות מינתה לאחרונה ועדה מיוחדת שגיבשה המלצות בנושא. הוועדה מתייחסת בדיוניה לסוג הערכות שמשרד הבריאות ימליץ עליהן

לביצוע בדיקות איידס בהתאם לנתוני התחלואה בישראל והמידע המצטבר בספרות הרפואית בנוגע לשימוש בערכות אלה.

בדיקות מהירות שנמצאות בתהליכי בקשה לאישור בארץ:

1. בדיקה לפריון הגבר (הנותנת תוצאת ספירת זרע) -מתן דגימת זרע, הבדיקה נותנת תוצאת ספירת תאי זרע.

2. בדיקה ל־A1C (המוגלובין מסוכרר, משמש למעקב אחר חולים סוכרתיים) - דגימה מטיפת דם מהאצבע.

3. בדיקה לדלקות אוזניים - מכשיר לא חודרני.

4. בדיקת סוג דם – דגימה מטיפת דם מהאצבע, תוצאה מתקבלת בתוך שתי דקות.

5. בדיקה לאיתור סרטן צוואר הרחם - דגימה מהנרתיק על ידי מטוש.

6. בדיקת כימיה בדם - דגימה מטיפת דם מהאצבע לקבלת פרמטרים חיוניים.

7. בדיקת סמים מדגימת רוק -דגימת רוק לאיתור מגוון רחב של סמים, תשובה מתקבלת בתוך חמש דקות.

ההנחיות המעורפלות של משרד הבריאות

ומה אומר משרד הבריאות? כבר ב־2003 אישר המשרד לרוקחים לבצע את כל הבדיקות שנעשות במכשירים לשימוש ביתי ובכלל זה הבדיקות המתבצעות על ידי דקירה באצבע. לצד האישור חל איסור על הרוקחים לבצע פעולות אבחנה וריפוי שמותרות רק לרופאים.

ואולם, מאז מתן האישור העקרוני, משרד הבריאות לא הסדיר את העניין כמתחייב ולא פרסם הנחיות והוראות שמסדירות את בטיחות הלקוחות המטופלים בבתי המרקחת ונותנות תשובות לשורה של שאלות מעשיות ואתיות, כמו: אילו בדיקות מבין אלה המשווקות היום בבתי המרקחת מתיר המשרד לרוקח לבצע בעצמו ללקוח? מהי הדרך המומלצת לעריכת הבדיקות בבתי המרקחת (האם להקצות לכך חדר מיוחד, למשל)? איך לפנות פסולת כמו מחטים? איך למסור את התשובות למטופלים? איך לתעד את התשובות ללקוחות (מאחר שבבתי המרקחת אין כיום תיקים למטופלים כמו בקופות החולים ובבתי החולים)? ואיך לטפל בסיבוכים שעלולים להתרחש בזמן ביצוע הבדיקות (כמו למשל, חולה שחש ברע או התעלף במהלך הבדיקה)? כמו כן לא הוסדרו שאלות ביטוחיות הכרוכות במקרים של סיבוכים ולא נבדקה המוכנות וההיערכות של בתי המרקחת לטיפול בסיבוכים ובתקלות.

מגזין מנטה ביקש ממשרד הבריאות תשובות לשאלות אלה, ואולם תגובת המשרד רק הגבירה את הבלבול סביב הנושא. למרות שהמשרד לא פרסם הנחיה או הוראה שמשתמע ממנה שהוא חוזר בו מהאישור מלפני שבע שנים, נמסר כי המחלקה למעבדות במשרד הבריאות תומכת בביצוע בדיקות מעבדה רק במסגרת מעבדה רפואית בהתאם לחוק (הדגשה שלנו - ר.ר), וכי לפי פקודת הרוקחים אין לטפל בבני אדם ולעסוק ברפואה בבית המרקחת. עם זאת, רשאי הרוקח להדריך

את הצרכן בשימוש בערכות בדיקה אישיות או במכשור או באביזרים רפואיים הנמכרים בבית המרקחת.

התבלבלנו. האם האיסור שנרמז בתגובה החדשה כולל גם איסור לביצוע בדיקות כמו בדיקה לאיתור חיידק בגרון? האם המשרד חזר בו מהנחייתו מלפני שבע שנים? למשרד הבריאות הפתרונים.

ייעוץ מקצועי: אריאל אורבך, רוקח בחברת הייעוץ הרוקחי האישי פארמה־קייר; סימון ארוטיוניאן, רוקח העוסק בייעוץ תרופתי במחלקת ההרדמה ומרפאת הכאב, בית חולים הדסה עין כרם; שמעון לכט, רוקח בחברת הייעוץ הרוקחי האישי פארמה־קייר; אופיר מינמר, רוקח, יועץ שיווקי לבתי מרקחת; רון תומר, מנהל הוועדה המקצועית בארגון הרוקחות בישראל