בוגרת ובשלה: קולקציה חדשה לקסטרו

לפני הכל אני רוצה להתוודות – כיף לי לפרגן לקסטרו. בתור מי שבמשך שנים לא הסכימה להיכנס לאף אחת מחנויות הרשת, נהניתי לגלות אותה מחדש בשנה האחרונה, עם רעננות שהגיעה לשיא בקולקציית הקיץ.

חולצות ג'ינס לגברים, הרבה סריגים לנשים. חורף בקסטרו (צילום: דודי חסון)

חנות הדגל בתל אביב הוכיחה את עצמה לא רק כחנות עם המזגן הכי חזק בעיר (ובימי קיץ נוראיים אלה זה משהו שאין להקל בו ראש), אלא גם כמקום שבאמת נושם את הרחוב. בעוד שברשת H&M החליטו לחרוט על דגלם את הגלובליות, בקסטרו עשו בדיוק את ההפך, ונשארו הכי קרוב לצרכן הישראלי. כמו על האש ביום העצמאות, כמו שיר חדש של שלמה ארצי, כמו טור דעה של יאיר לפיד, קסטרו היא היא הישראליות בהתגלמותה.

את אותו הדבר אפשר להגיד על הקולקציה החדשה – כמו הצרכן שהיא מנסה לפתות, כך גם הקולקציה של קסטרו ישראלית על כל נגזרות המילה, לטוב ולרע. היא יפה, חמה, פתוחה לעולם הגדול ועדיין מעט שמרנית, כי בכל זאת צריך לחשוב על מה שיגידו ההורים. אבל כמו הקהל, גם הקולקציה לא לגמרי מוקפדת ונוטה מעט לעגל פינות, וחבל.

המגמה החיובית שהתחילה באחד ממותגי האופנה הגדולים בארץ בשנה שעברה נמשכת גם בחורף 2011. המעצבים הצעירים, בגיבוי מלא ומעורר הערכה של העומדים בראש החברה, לא פחדו לצאת מהקו השמרני שאפיין אותה כל כך, ולהתחבר למגמות וטרנדים עולמיים. אבל – והרי תמיד יש אבל – ההשקעה שניכרת בעיצוב לא תמיד באה לידי ביטוי גם בביצוע. אם ניקח לדוגמא את הסריגים, מחלקה גדולה ובולטת גם בצד הנשי וגם בגברי, קל לראות שרובם נסרגו בטכניקות ייחודיות, שמעניקות להם מראה מעניין ומורכב.

לעומת ההקפדה על הטכניקה, הבדים עצמם לא תמיד עומדים באותם סטנדרטים, וחלק גדול מהם מעקצצים ולא נעימים ללבישה על הגוף. אותה הבעיה חוזרת גם בפריטים אחרים, שאמנם הולכים לאיבוד בתוך קולקציה גדולה ועשירה, אבל מדגישים את חוסר האחידות בקולקצייה, ואת העובדה שבעוד פריטים מסוימים זכו לטיפול מסור, אחרים קצת נפלו בין הכיסאות, בין אם בבחירת הבד ובין אם בעיצוב, שנפל למקומות השמרניים והמוכרים.

הרבה רטראו ואקססוריז במראה וינטג'. קסטרו, גרסת חורף 2011 (צילום: דודי חסון)

הקו הנשי של החברה מתאפיין בצבעוניות של אפור, קפה, זית, שמנת, כחול, קרמל, ולצידם כתמי צבע סגול ואדום. בגדי הערב נועדו כמובן לרצות את הלקוחה הישראלית, ולכן הקיבעון הבלתי מתפשר על הצבע השחור (ולא תעזור כל הקדמה האופנתית, מבחינתה של אותה לקוחה שחור הוא שני דברים – מרזה ומתאים לערב).

מנעד החומרים בקולקציה רחב מאוד, ונע בין בדים רכים כמו שיפון, סאטן ותחרה, לבין חומרים גסים יותר, כמו דנים, צמר ועור. על הקו הזה של משחקים בין ניגודים נשענת רוב הקולקציה. בין אם זה במשחקים של נפח ובין אם הבחירה בבדים לא שגרתיים לעיצובים מסוימים. כך, לדוגמא, בלטה לטובה שמלת עור שחורה עם מחשוף גב עמוק, שהצליחה להיות מתוקה, גסה, נשית ורכה בבת אחת בזכות הגזרה הקלאסית והחומר המפתיע.

גם אצל הגברים בולט אותו הניגוד, ובקולקציה של קסטרו מן אפשר למצוא, בין היתר, קרדיגן צמר עדין, שחלקו הקדמי עשוי עור. הצבעוניות הגברית סולידית עוד יותר מזו הנשית, כמתבקש, וכוללת בעיקר את הגוונים השונים של החום (מהעור הבהיר ועד לחום כהה מאוד), כחול, ואיך לא – שחור ואפור. החליפה תופסת מקום מרכזי בקולקציה, וכך גם חולצות האריג שמגיעות במגוון בדים, משקלים וצורות.

הלכו על מראה דרמטי ונוסטלגי. קסטרו (צילום: דודי חסון)

שתי מחלקות שהשכילו בקסטרו לטפח הן הג'ינסים והאקססוריז. בג'ינסים הגזרות המוכרות זכו לשטיפות חדשות, צבעים חדשים וקרעים עמוקים. הג'גינג (jeggigng) מלווה אותנו גם החורף ובחברה בחרו להדגיש גם את הג'ינסים בעלי המראה המלוכלך, שבעיניי היו פחות מוצלחים ונראו מעט זולים. גם מחלקת האקססוריז גדלה, וקולקציית הנעליים הורחבה באופן משמעותי. שימו לב במיוחד לנעלי האוקספורד בצבע טאן (Tan), גם לגברים וגם לנשים, ולתיק גדול מעור שחור, שנותן מראה דרמטי גם להופעה הפשוטה ביותר.

בקסטרו מספרים שההשראה לקולקציה הגיעה מהבית, והאמת היא שרואים את זה. ברוב הפריטים ניכרת המחשבה על המתלבשים ובעיקר העובדה שבדיוק כמו הקהל הישראלי, כך גם המותג גדל, התפתח, נסע קצת לטייל בחו"ל ובסוף מצא את הסגנון שלו, שהוא קצת כמו בחו"ל, אבל בכל זאת אחרת.