האם הרכבת החלה לבלום בזמן?

חילוץ הרוגי ופצועי תאונת הרכבת והמיניבוס בקרית גת עוד לא הסתיים, חקירת משטרת ישראל בקושי החלה, אבל האצבע המאשימה הופנתה באופן מיידי לנהג שפרץ לכאורה מחסום הרכבת, לא התייחס לאזהרות וגרם לתאונה מחרידה. אלא שרכבת ישראל, אנשי משרד התחבורה והמשטרה, אמורים כבר לדעת טוב יותר. בכל תאונות הרכבת הקשות שאירעו בשנים האחרונות, הגישה הראשונית - שזוכה לביטוי בכל כלי תקשורת ועל-ידי בכירים - היא כי לרכבת לא הייתה כל השפעה על האירוע. נהג משאית שלא ציית, נהג טנדר שעבר על החוק - וכעת נהג מיניבוס שהתעלם לכאורה מאזהרות מפורשות, אלה הגורמים הבלעדיים לתאונה שלא ניתן היה למנוע בשום אופן. 

מתחת לגשר - שרידיו של מיניבוס המוות (תצלום: אבי רוקח)

ובכל המקרים עד עתה הובהר לאחר מעשה, לאחר שוועדות בדיקה וחקירה הגישו את מסקנותיהן, כי לרכבת ישראל - או לפחות להתנהלותה - היה חלק באירוע. תגובה איטית מדי, דיווח לקוי, תשתית בעייתית, כל אלה עשויים להיות חלק מהסיבות לגרימת התאונה או לתוצאותיה, גם אם לא ניתן היה למנוע אותה לחלוטין.

שר התחבורה ישראל כץ הורה כבר על הקמת ועדת בדיקה לתאונה הקשה. משטרת ישראל הודיעה אף היא כי יוקם צוות חקירה, ויש להניח כי גם ברכבת ישראל יבדקו מה בדיוק קרה במפגש הכביש והמסילה. החוקרים יבקשו ודאי לענות על רשימת השאלות הבאות, העשויות להעניק תשובה לשאלה העיקרית - כיצד קרה שנהג רכב נוסעים מצא עצמו על הפסים, למרות שרכבת מהירה מגיעה לכיוונו:

נהג המיניבוס:

• האם ומתי הופעל הרמזור במפגש לפני ירידת המחסום, והאם הייתה לנהג המיניבוס שהות מספקת לבלום?
• האם מערכת הבלמים במיניבוס הייתה תקינה - ומתי נבדקה לאחרונה?
• כמה נוסעים היו במיניבוס בזמן התאונה, והאם מספרם אינו חורג מהמותר על-פי חוק?
• באיזו מהירות נסע המיניבוס כאשר הנהג החל לבלום, ומה הייתה השפעת התנאים הסביבתיים - למשל, טיב האספלט - על מרחק הבלימה?
  

התצפיתן ונהג הקטר:

• האם אכן נכח תצפיתן במקום, האם הוא זיהה את מה שברכבת מגדירים "פריצת מחסום" - והאם הוא דיווח על כך לנהג הרכבת או למרכז השליטה של הרכבת?
• מתי זיהה נהג הרכבת את המיניבוס על הפסים - ומתי הפעיל את מערכת בלימת החירום של הרכבת?
• באיזו מהירות נסעה הרכבת לפני הפעלת בלמי החירום, והאם המהירות תאמה את הוראות הרכבת?
  

רכבת ישראל:

• האם אירעו תקריות בטיחותיות דומות במפגש הרכבת - ואם כן, מה נעשה על-מנת למנוע הישנות מקרים דומים?
• מתי נערכה בדיקה לרכבת, והאם נתגלו בה ליקויים או תקלות?
• ככל הידוע, במקום מוקמת הפרדה מפלסית - מתי החלו העבודות במקום? מתי אמורה ההפרדה להיפתח לתנועה, והאם הביצוע תואם את לוחות הזמנים המקוריים?
• האם "צוות תחזוקת מפגשים" ביצע סקר במפגש - ומתי? מה היו ממצאי הבדיקה?
  

ביקורת ישירה על החוקרים

כדאי להזכיר כי מבקר המדינה התריע בעבר מספר פעמים מפני היעדר פיקוח מצד משרד התחבורה על פעילות הרכבת. בדו"ח שפרסם ב-2006, מתח המבקר ביקורת חריפה נגד המשרד, וציין כי "משרד התחבורה טרם יזם תיקוני חקיקה לשם קביעת סמכותו לקיים פיקוח ובקרה על פעילות הרכבת. תיקוני החקיקה נדרשו בהחלטת הממשלה מיוני 2002. עניינים חשובים כגון... פיקוח וחקירת תאונות נותרו ללא פיקוח של משרד התחבורה. למעשה הרכבת עדיין מפקחת על עצמה".

אמנם במאי 2008 הוקם במשרד התחבורה "אגף רישוי מסילתי", אולם גורמים בתחום התחבורה אומרים כי הוא אינו מפקח בפועל על פעילות הרכבת. בהסבר שפרסם לאחרונה משרד התחבורה נטען כי "דרגות השכר שנקבעו לעובדי האגף על-ידי האוצר ונציבות שירות המדינה הקשו על מנהל האגף לקלוט מהנדסים מנוסים... מנכ"ל משרד התחבורה (פועל) לבצע רה-ארגון של האגף שיאפשר... לייעל את עבודת הפיקוח על תפעול הרכבת".

ראוי גם לציין כי נושא מפגשי מסילה-כביש הוזנח במשך שנים ארוכות. לאחר תאונת הבונים ב-1985, הקימה הממשלה ועדה בין-משרדית שעסקה בנושא, ופעלה עד 2005. אולם, בדו"ח מבקר המדינה מ-2006 נקבע כי הוועדה "לא מילאה את התפקיד שנועד לה בהקמתה". ב-1999 מינה משרד התחבורה ועדה שתבחן דרכים לשיפור הבטיחות במפגשים מסילה-כביש. הוועדה הגישה את מסקנותיה ב-2002, אך בבדיקה שערך מבקר המדינה בסוף 2005 התברר כי המלצותיה העיקריות כלל לא יושמו.

עוד יש לציין כי מבקר המדינה התייחס בעבר גם לחקירות המשטרה בכל הנוגע לתאונות רכבת. בדו"ח מ-2006 קבע המבקר כי "המשטרה לא חוקרת באופן יסודי ובלתי-תלוי תאונות אשר בהן מעורבת רכבת... חקירת תאונות רכבת בידי המשטרה נסמכת על פענוח נתונים בידי עובדי הרכבת".