חם בחוץ או סתם תירוץ?
בעידן הקרח שאנו חיים בו, כשכל חיינו ממוזגים, למה החום הוא כזה אייטם לוהט?
"כמה חם" בישר מאולפן קפוא
מגיש מעונב, עצמותיו ריחפו
"חם, אני מתה", שדרנית למולו
נקשה בשיניה, שפתיה כחולות
והוא מסב מבטו, לבל יחטא
ויציץ לבליטות בקדמת חולצתה.
מצלזיוס לצלזיוס באורגזמת שרשרת
מול מפה סינופטית - המדינה גומרת
אתמול היה חם, ויהיה חם מחר
די עם החום הזה, פשוט אי אפשר.
מה את מתלוננת, מדינה משוגעת
האם את עצמך לא מיזגת לדעת?
מי מוציא אפו לחמסין הזוועה
חוץ ממשוגעים ותאילנדים בבקעה?
מהבית לאוטו, מהאוטו לעמדה
הכל ממוזג עד כדי רעידה
אז למה החומופוביה בלב הלוונט
הרי חוץ מכמה סרבני דיאודורנט
אין לנו בעצם על מה להתלונן
(אם רק, טפו, המזגן ימשיך לצנן).
אז הנה הסבר פסיכולוגי בגרוש
החמסין - בניגוד למשל לכיבוש
(סתם בחיי דוגמה מקרית
מצידי כל דוגמה אפשרית)
הוא נושא נייטרלי, סטרילי, תמים
שאין בו לא אחראים ולא אשמים
נעים ונחמד בו לדון ולדוש
(הרבה יותר מ... נגיד... הכיבוש)
כל כך טוב לדבר על מזג אוויר
גם כשהוא לוהט, זה מרגיע וקריר
תנו לנו חום, תנו לנו לטחון
שמסביב יבער המזרח התיכון
אותנו תעזבו, מצידנו שיחרב,
לא בוער לנו כלום חוץ מהשרב.
ועכשיו לתחזית: יהיה חם.
נילי אושרוב, עורכת וכותבת
כל המקאמות באתר של נינה
לפנייה לכתב/ת 
