לזכרו של הרב עמיטל: השיר שאהב

אני רוצה להזכיר כמה מילים עליו כבעל תפילה, באיזו פשטות ומתיקות הוא היה עומד ומשתפך לפני קונו בימים הנוראים, היה לו קול נעים ונוסח יפה, אבל היו מקומות קבועים בתפילה שבהם לא היה שום מנגינה ונוסח - רק השתנקות ובכי.

אני זוכר שניים כאלה: אחד בקדושת "כתר", כשהרב התחיל בנעימה את "כתר יתנו לך ה' אלוקינו, מלאכים המוני מעלה" ואז תמיד היה משתנק ובקושי מבטא את ההמשך "עם עמך ישראל קבוצי מטה". שנים לא הבנתי למה דווקא שם הוא נשבר, אבל נדמה לי שהיה בזה ביטוי לאהבת ישראל הפשוטה שלו, ושהוא הרגיש עד כמה, על אף ובגלל המוגבלות והפגמים האנושיים שבנו, אלוקים חפץ בנו ובעבודתנו.

השני בחזרת הש"ץ, במילים: "ופתחון פה למייחלים לך...", שכאן (כך זכורני משיחה שנתן), הוא נזכר בתפילה שהתפללו אז בגטו

ובמשמעות שלבשו המילים האלה אז. תן לנו איזה שהוא פתחון פה, בדל של תקווה...

פעם חשבתי להקליט שיר שמילותיו מתוך התפילה של ראש השנה: "וידע כל פעול כי אתה פעלתו", ומאוד רציתי להקליט כפתיחה את הרב מנגן את המילים בנעימה המסורתית, כפי שעשה שנה בשנה. יצרתי עימו קשר וביקרתי אותו בביתו. הוא קיבל אותי בסבר פנים יפות, אבל מיד כשהצגתי את הבקשה הוא סירב בנחרצות, ואמר שהוא מעולם לא תפס את עצמו כחזן ובטח לא כזמר, וכל שנה לפני הימים הנוראים, עד שהוא לא עומד לפני התיבה אין לו מושג אם יהיה לו קול בכלל.

אבל היה. 

יהי זכרו ברוך.

• בביצוע ובעיבוד השיר השתתפו יוני גנוט ("בין השמשות") והנגנים: כינור - גרשון לייזרסון, אקורדיון - ליאור גרוסמן, בס -קובי קלאר.
• הוקלט וצולם ב"גל קול אולפני הקלטה", רמת גן.