הפלה יקרה: המחיר עלה מ-1,400 ל-2,200 שקל
מש' הבריאות אישר עלייה של עשרות אחוזים במחיר ההפלות לנשים רווקות או נשואות שנכנסו הריון מחוץ לנישואין - מ-1,401 שקלים ל-2,256. בנוסף, יש לשלם עוד 300 שקלים לוועדה להפסקת הריון. הפלות כתוצאה מאונס או גילוי עריות - עדיין בחינם. רכזת "אישה לאישה": " מי שאין לה כסף, תצטרך להמשיך הריון בלתי רצוי".
ההחלטה על העלאת המחירים נקבעה על ידי ועדה בין משרדית שבה נציגי משרד הבריאות ומשרד האוצר. אחד הגורמים המעורבים בעבודת הוועדה הדגיש כי "הסיבות להעלאת המחירים הן רפואיות וכלכליות, ולא סיבות חברתיות או אידאולוגיות". עוד נמסר ממשרד הבריאות כי העלאת המחיר נעשתה "במסגרת קביעת מחירי שירותים בהתאם לעלותם על מנת לשפר את נגישות השירותים, זמינותם ואיכותם".
מתי תשלמי יותר, מתי פחות
הפסקות הריון ימשיכו להיעשות ללא תשלום כאשר מדובר בסיבות הקשורות למומים מולדים, אונס או גילוי עריות, או כאשר האישה ההרה היא נערה בת 19 או
פחות. התשלום נגבה רק כאשר אושרה הפלה מחשש שמדובר בהריון מחוץ לנישואין. מדובר בכ-8,000 הפסקות הריון בשנה.
יש לציין כי הפסקת הריון תרופתית, באמצעות הכדור מיפיג'ן, עומדת עדיין על 1,401 שקלים. הפלה באמצעות המיפיג'ן מהוות לפי נתוני משרד הבריאות רבע מההפלות בישראל.
הפסקת הריון מותרת לפי חוק רק באישור ועדות הפועלות בבתי החולים; עם זאת נעשות גם הפלות "פרטיות" ולא חוקיות, שעלותן היא בין 4,000 עד 8,000 שקלים.
במשרד הבריאות אישרו כי נעשתה העלאת מחירים ומסרו: "על פי סל הבריאות מימון הפסקת הריון על ידי הקופה הוא כאשר מדובר בסיבה רפואית או כאשר מדובר בקטינות מתחת לגיל 19. בנוסף ישנו עוד תשלום לוועדה של כ-300 שקל".
הפסקות הריון בישראל מותרות על פי חוק רק לפי מספר סעיפים מוגדרים. אישור הפסקות ההריון נעשה על ידי ועדה הפועלת בכל אחד מבתי החולים בארץ. התנאים למתן אישור להפסקת הריון הנם: מום גופני של העובר, הריון שעלול לסכן את שלומה הפיזי או הנפשי של האישה, גיל האישה (מעל גיל 40 או מתחת גיל 19) והריון שהושג ב"יחסים אסורים" (רווקות, נשים שהרו מחוץ לנישואין, אונס או גילוי עריות).
פרופ' ציון חגי, מנהל חטיבת נשים ויולדות במרכז הרפואי קפלן, מפרט: "יש קבוצת נשים שהקופות ממנות להן את הפסקת ההריון על ידי טופס 17. מדובר בקטינות מתחת לגיל 19, הפסקת הריון משום שהילד עלול להיות בעל מום ובמקרים שבהם ההריון יכול לסכן את חיי האישה, למשל אישה עם מחלת לב וכן אישה שיש לה בעיה נפשית שיש לה אישור של פסיכיאטר".
לפי פרופ' חגי, "נשים שצריכות לשאת בתשלום הן נשים לא נשואות, לפי סעיף יחסים אסורים - משום שמדובר בהריון מחוץ לנישואים, או נשים נשואות שמצהירות שההריון לא מהבעל. הנשים האלו צריכות לקחת בחשבון שזה ישמש נגדן בהליך גירושין. לעתים משתמשים בסעיף זה כדרך לבצע הפסקות הריון מסיבות אחרות ואנחנו מדגישים בפני הנשים שזה עלול לשמש נגדן בעתיד, במקרה של גירושין. בכל מקרה אנחנו לא חוקרים, אנחנו רופאים ואם אישה אומרת שההריון הוא מחוץ לנישואין, אנחנו מאשרים הפסקת הריון".
מנתוני דו"ח הפסקות הריון של משרד הבריאות, עולה כי בשנת 2008 בוצעו בישראל 19,594 הפסקות הריון. כ-40% (כ-8,000 בקשות) מאישורי הוועדות להפלות ניתנו לנשים נשואות. 1,660 בקשות להפסקת הריון היו של נערות בגיל 19 או צעירות יותר. בנוסף, כמחצית (54%) מההפלות בשנת 2008 נעשו מסיבה של הריון "מחוץ לנישואין" (יחסים מחוץ לנישואין, רווקות, אונס וגילוי עריות). 18% מכלל ההפלות ניתן על פי סעיף "הריון שעלול לסכן את שלומה הפיזי או הנפשי של האישה", 17% ניתן בשל מום גופני בעובר, ו-10% מההפלות התבצעו בשל גיל האישה (מעל 40 או מתחת לגיל 19).
"מי שאין לה כסף, לא תוכל להפיל"
חדווה אייל, רכזת פרויקט נשים וטכנולוגיות רפואיות בארגון "אישה לאישה", הביעה בפני ynet התנגדות נחרצת להחלטה: "כאם, העניין הכלכלי הוא בעיניי איום ונורא. מי שיש לה כסף תוכל לעשות את זה ומי שאין לה, תצטרך להמשיך הריון בלתי רצוי. ברגע שמשרד הבריאות נותן תג מחיר הוא אומר שרק מי שיש לה כסף יכולה לשלוט על החיים שלה ומי שאין לה -ההריון זו בעיה שלה".
"זו בעיה גדולה עבור אישה שמה שיעמוד בינה לבין יכולת לעשות את ההפלה זה עניין כספי", הוסיפה אייל, "זה הופך את הוועדה הרפואית לוועדה מוסרית, שאומרת שאם מדובר במום מולד את לא תשלמי אבל אם את נואפת, אז תשלמי. זו לא ועדה רפואית אלא ועדה מוסרית, שמנסה לכפות אורח חיים. בין זה ובין בריאות אין כלום".
אייל הזהירה עוד כי המחיר ימנע מנשים רבות את היכולת לבצע הפסקת הריון: "כל העלאה כזו רק מגדילה את קבוצת הנשים שלא יכולה להרשות לעצמה את הנגישות לוועדה הזו".
ד"ר נגה פורת, יושבת ראש החבה הישראלית לרפואת נשים בקהילה, סבורה דווקא שאין כל בעיה בהעלאת המחיר ושהנשים משלמות למעשה עבור התנהגות לא אחראית: "אני לא חושבת שהפלה צריכה להיות בחינם, כי קיימות המון דרכים זמינות לכל אחד למנוע הריון. אם יש משאבים למערכת הבריאות הם לא צריכים ללכת למימון התנהגות לא אחראית, חברתית ובריאותית. בשום מערכת ובשום סיטואציה לא נהוג שהמערכת נושאת בתוצאות של התנהגות לא אחראית. במקום לממן הפסקות הריון, שיממנו אמצעי מניעה".