הניו יורק טיימס: צפו ב"חיים יקרים" הישראלי
תומאס פרידמן, מפרשני המזרח התיכון הבכירים בעולם, מפציר באמריקנים לצפות בסרטו התיעודי של שלומי אלדר
לא בכל יום זוכה סרט תעודה ישראלי לרוח גבית מאחד מפרשני המזרח התיכון הבכירים בעולם. במאמר דעה שפורסם בסוף השבוע ב"ניו יורק טיימס", כותב תומאס פרידמן, מי שזכה שלוש פעמים בפרס פוליצר היוקרתי, על הסרט "חיים יקרים" של כתב השטחים של ערוץ 10, שלומי אלדר. "סרטו של אלדר משקף את המזרח התיכון שאני מכיר - כזה שמלא בחמלה מופלאה, גם בין אויבים, ואכזריות עוצרת נשימה, גם בין שכנים", כתב פרידמן בטורו הקבוע ביומון האמריקני.
סרטו של אלדר, שהוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים, מספר את סיפורו של מוחמד אבו מוסטפה, פעוט פלסטיני בן ארבעה חודשים שסובל מפגם מולד במערכת החיסונית שעלול להביא למותו. כתבה טלוויזיונית של אלדר סייעה בהעברת הפעוט ואמו מעזה לבית החולים תל השומר ומאוחר יותר גם למציאת מממן יהודי שתרם 55 אלף דולר לכיסוי הטיפול הרפואי בפעוט.
כפי שכותב פרידמן במאמרו, הסרט התיעודי של אלדר, שחלקו התרחש במהלך המתקפה הישראלית על עזה, מקבל מפנה דרמטי כשאמו של הפעוט, ראידה, פולטת באחת הסצנות שהיא מקווה כי בנה יהפוך למחבל מתאבד. אלדר מאבד אמון ומחליט להפסיק לצלם, אך האירועים ומצבו המתדרדר של הילד מושכים אותו בחזרה אל מאחורי המצלמה.
מה שהוביל את פרידמן לכתוב על הסרט התיעודי של אלדר לדבריו קשור במה שהוא מגדיר כטרנד של דה לגיטימציה בינלאומי המופנה כלפי ישראל. "אני כותב על כך כעת כיוון שיש משהו רקוב באוויר", כותב פרידמן. "הטרנד הזה הוא במקביל במכוון ובהיסח הדעת ומטרתו להפוך את ישראל למדינה מנודה, בעיקר אחרי המלחמה בעזה. מי שינחת היום ממאדים עלול לחשוב שישראל היא המדינה היחידה שהביאה להרג אזרחים במלחמה. כאילו החמאס, החיזבאללה, טורקיה, איראן, סוריה או אמריקה מעולם לא עשו זאת.
"אני לא כאן בכדי להגן על התנהגותה הרעה של ישראל. להיפך, במשך זמן רב טענתי כי הישוב הקולוניאליסטי של ישראל בגדה המערבית הוא התאבדות עבור ישראל כדמוקרטיה יהודית. איני חושב שידידיה של ישראל משמיעים את העמדה הזו לעתים קרובות כל כך ובקול רם כל כך. אך יש שני סוגי ביקורת - ביקורת בונה שאומרת 'אני יודע באיזה עולם אתם חיים, אני יודע שהמזרח התיכון הוא מקום שבו סונים טובחים בשיעים בעיראק, שאיראן הורגת את מצביעיה, סוריה הורגת לכאורה את ראש הממשלה של שכנתה, טורקיה רודפת את הכורדים וחמאס מפגיז ללא הבחנה ומסרב להכיר בישראל'. אני יודע את כל זה. אך התנהגותה של ישראל, לפעמים, רק מובילה להחרפת המצב עבור פלסטינים וישראלים. אם תסביר לישראלים שאתה מבין את העולם שבו הם חיים ואז תבקר, הם יקשיבו. ביקורת הרסנית תאטום את אוזניהם".
המלצתו של פרידמן לקורא האמריקני היא למהר ולצפות בסרטו של אלדר. "מה אתם אומרים על כך שכולנו ניקח נשימה ארוכה, נכניס עותק של 'חיים יקרים' למכשירי ה-DVD, נצפה בסרט התיעודי הזה על המזרח התיכון האמיתי, ואז אם עדיין תרצו לבקר (כפי שאני רוצה), תעשו את זה באופן בונה. הרבה יותר ישראלים ופלסטינים יקשיבו לכם".
סרטו של שלומי אלדר מתחיל את סיבוב ההקרנות הבינלאומי שלו כבר השבוע במסגרת התחרות התיעודית "Real To Reel" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו. בהמשך החודש יוקרן הסרט גם כן בתחרות התיעודית של פסטיבל Mill Valley בסן פרנסיסקו.
לפנייה לכתב/ת 
