מה עושה המדינה כדי למנוע את התאונה הבאה?
לפני ארבע שנים וחצי החליטה מדינת ישראל לבטל לחלוטין את מפגשי הכביש-מסילה המסוכנים. לפני שלוש שנים החליטה המדינה על הקמת "משטרת רכבות", אשר תפקח ותאכוף את החוק בסמוך למפגשים. מה קרה מאז? בדיקת Ynet מעלה שלא הרבה
מה עושה המדינה כדי לטפל במפגשי מסילה וכביש? התשובה: מעט מאוד. גם מומחי בטיחות זהירים בדרך כלל, הטילו מיד לאחר תאונת המיניבוס והרכבת המחרידה, את האשמה על נהג המיניבוס המעורב. ואכן, ממצאי החקירה הראשונית של המשטרה מצביעים על חוסר זהירות לכאורה מצד הנהג. אלא שבאותה עת, מרבית המומחים תמימי דעים באשר לנתון המדאיג הבא: מדינת ישראל אינה עושה די - ולא עשתה בעבר - כדי למנוע תאונות דומות בעתיד.
בדיקת ynet מעלה כי הצעדים שנוקטת המדינה כדי לבטל לחלוטין, או לפחות להגביר את רמת הבטיחות במפגשי מסילה-כביש, אינם מספקים. הבדיקה מעלה כי הטיפול במפגשי מסילה-כביש התמקד לאורך השנים בשלוש נקודות עיקריות: הפרדה פיזית בין כביש ומסילה, הגברת אכיפה וענישה, והצבת פקחים ואמצעי בקרה אלקטרוניים במפגשים. אלא שבכל אחד מהנושאים מתגלים ליקויים חמורים בהתנהלות המדינה.
1. הפרדות מפלסיות
על-פי דו"ח מבקר המדינה מ-2006, הזנחת מפגשי מסילה-כביש נמשכת זה שנים ארוכות. ממצאי ביקורת שערך המבקר, גילו כי ועדות שהקים משרד התחבורה לאורך השנים, מיעטו לקדם את הנושא שעליו הופקדו - ובחלק מהמקרים אף לא עשו דבר. למשל, ועדה בין-משרדית שעסקה בנושא במשך 20 שנים לאחר אסון הבונים - בין 1985 ו-2005 - "לא מילאה את התפקיד שנועד לה בהקמתה - להיות הגוף שיקבע את סדרי העדיפויות בשיפור מפגשי מסילה-דרך".ומה קרה לאחר פרסום דו"ח המבקר? בדיקת ynet מגלה כי מחויבות המדינה לביצוע הפרדות מפלסיות עברה לאורך השנים "התאמות תקציביות":
- 15 בינואר 2006: "משרד התחבורה גיבש תוכנית מהפכנית להקמת הפרדות מפלסיות בכל נקודות המפגש של מסילות הרכבת וכבישים בתוך שלוש שנים", כך הודיע שר התחבורה דאז, מאיר שטרית. על-פי התוכנית, עד 2009 אמור היה להסתיים הטיפול ב-154 מפגשי מסילה-כביש, בעלות שנאמדה ב-1.2 מיליארד שקל. על-פי הסבר שפרסם משרד התחבורה, "ב-75 מפגשים לפחות, התברר כי יש צורך בהפרדה מפלסית, (ו)ובשאר יש צורך ליצור מערכת של הסדרי תנועה חדשים... חלק מהמפגשים אף יבוטלו".
- 5 במרץ 2006: במשרד התחבורה מודיעים כי "שר התחבורה מאיר שטרית, הורה לאנשי משרדו לזרז את הקמתן של ההפרדות המפלסיות, ולהשלימן בתוך 3 שנים". מנכ"ל המשרד באותה עת, אריה בר, אמר עם פרסום ההודעה כי התוכנית "זוכה לתמיכה מלאה של משרד האוצר".
- 21 במאי 2006: משרד התחבורה מודיע כי שר התחבורה החדש, שאול מופז, "הנחה את מנכ"ל הרכבת לקצר את לוחות הזמנים להקמת ההפרדות המפלסיות". פחות מחודש לאחר הודעת שר התחבורה, ב-12 ביוני, אירעה תאונת הרכבת הקטלנית בבית-יהושע, בה נהרגו חמישה בני-אדם.
- 12 בספטמבר 2006: תוכנית ההפרדות המפלסיות של משרד התחבורה מקוצצת, בעקבות החלטת ממשלה מספר 494, לפיה יש "להקפיא פרויקטים בתוכנית הפיתוח של רכבת ישראל".
- 12 באוגוסט 2007: בהחלטת ממשלה נוספת, מספר 2230, נקבע כי "הצורך בביצוע הפרדות מפלסיות בקווי רכבת קיימים או חדשים, ייבחן על-פי קריטריונים תחבורתיים וכלכליים בהתאם לדו"ח הטכניון מ-2005... יבוצעו ההפרדות שנקבעו על-ידי הטכניון כ'קריטריון 1' בלבד".
- אוקטובר 2007: בישיבת ועדת הכספים הסביר שר התחבורה מופז את משמעות הקיצוץ בתקציב משרדו: "ברגע שאתה יורד (בתקציב, ש.ה) במיליארד שקל... אתה לא נותן מענה להפרדות מפלסיות, שאני באופן אישי עבדתי עליהן עם הכניסה שלי לתפקיד לאחר האסון בבית-יהושע. היום עובדים על 30 הפרדות, ויש עוד 20 הפרדות שכרגע התקציב לא ניתן להן... אם חלילה בשלוש הפרדות שלא נעשה אותן ב-2008 תהיה תאונה אחת של הרכבת, כל ההפרדות האחרות שעשינו - כאילו לא עשינו דבר".
המצב כיום: בעקבות דו"ח המבקר ותאונות הרכבת הקטלניות ב-2005 ו-2006, הושקעו תקציבים משמעותיים בהקמת הפרדות ברחבי הארץ. למרות זאת, ובניגוד להחלטות המפורשות של שני שרי תחבורה, מספר המפגשים הפעילים עומד כיום על 96. זאת, למרות שרק לפני ארבע שנים וחצי הוחלט כי לא יהיו מפגשים מסוג זה כלל.
2. הגברת האכיפה
בתגובה לשאילתה שהעביר לאחרונה ynet, אמרו ברכבת ישראל כי הם פועלים "מול כל הגופים הרלוונטיים על-מנת לקדם את העלאת האכיפה והחמרת הענישה לנהגים העוברים על החוק במפגשי דרך-מסילה". יש להזכיר כי החמרת ענישה, כמו-גם הגברת אכיפה, נתונים תחת אחריותם של משרדי התחבורה וביטחון הפנים. לאורך השנים אכן הועלו יוזמות שונות לשיפור ההתמודדות עם עברייני תנועה, ובראשן הקמת "משטרת רכבות", שתתמקד בנהגים המסכנים את תנועת הרכבות.
גם כאן מעלה בדיקת ynet כי תמיכת בכירי משרד התחבורה או החלטת ממשלה בעניין, לא הביאו להגברת אכיפה במפגשי מסילה-כביש:
- 12 ביוני 2006: ביום התאונה הקטלנית בבית-יהושע, הודיע משרד התחבורה כי השר מופז החליט "לקדם עוד השנה את הקמתה של 'משטרת רכבות', שתהיה כפופה למשטרת התנועה. תפקידה יהיה להעלות את רמת הבטיחות של הרכבת, בעיקר במפגשי כביש-מסילה".
- 14 ביוני 2006: יומיים מאוחר יותר קיימה ועדת הכלכלה בכנסת ישיבה מיוחדת, שעסקה ב"מחדלים שגרמו לאסון". ח"כ יצחק אהרונוביץ', כיום השר לביטחון פנים - ולשעבר סמפכ"ל המשטרה, הסביר בישיבה כי " אפשר לדרוש ענישה יותר מחמירה... צריך להיות שם (במפגש, ש.ה) אדם עם סמכות, שיכול לעצור ולרשום דו"ח. אם אעשה בדיקה, כמה דו"חות הגישה המשטרה על מעבר באדום (במפגש, ש.ה), תראה שזה בטל בשישים... צריך להציב שם ניידת, ולוודא שתעמוד שם ותיתן מענה כל זמן שיש תנועת רכבות. כל עבריין שחוצה את המסילה, צריך להיעצר ולהיות מובא לבית המשפט. זה פתרון הביניים עד שיהיה מחלף... אם למשטרת ישראל אין כסף, לרכבת יש כסף, ואם לרכבת אין כסף, שהממשלה תממן".
- 12 באוגוסט 2007: ממשלת ישראל מקבלת את החלטה מספר 2230, לפיה יש "להקים יחידה ייעודית במשטרת ישראל, שעניינה אכיפת הבטיחות ברכבת ישראל, ובכלל זה מפגשי מסילה-כביש". המשאבים שהועמדו לצורך כך: "להוסיף 20 תקני כוח-אדם למשטרת ישראל, ו-10 מיליון שקל לתקציב משרד התחבורה".
המצב כיום: "משטרת הרכבות" מעולם לא הוקמה, וגורמים ברכבת אומרים כי גם כיום האכיפה במפגשי מסילה-כביש מעטה מדי, ואינה יוצרת הרתעה נגד עברייני תנועה. על-פי נתונים שפרסמה לאחרונה הרכבת, בין ינואר 2009 ומרץ 2010, נרשמו יותר מ-2,000 אירועים בטיחותיים במפגשי מסילה דרך: 353 אירועים של שבירת מחסום, 102 אירועים של בלימת חירום במפגש, 1,547 כלי רכב נעצרו מתחת למחסום, ו-465 כלי רכב נעצרו על המסילה.
3. התצפיתנים במפגשים
רכבת ישראל מציבה במפגשי מסילה-כביש "תצפיתנים" שתפקידם לפקח על התנועה במפגשים, ולהתריע מפני סכנות בטיחותיות - כמו למשל, פריצת מחסום או הימצאות כלי-רכב על המסילה. לאורך השנים נמתחה ביקורת נגד פעילות מערך התצפיתנים, ואף הועלתה הצעה לבטל לחלוטין את פעילותו.דוגמה לבעייתיות הכרוכה בפעילות התצפיתנים, אפשר למצוא בתאונת הרכבת בכפר-מנחם, בספטמבר 2009. מחקירה שערכה הרכבת, עולה כי תצפיתן במפגש הנמצא כ-4 ק"מ לפני מקום התאונה, זיהה בעיה בטיחותית חמורה ברכבת. על-פי הדו"ח, המפקח "ניסה לדווח על כך במכשיר הקשר, ומשלא נענה, הודיע במירס למוקדנית... בבדיקת קבצי מערכת הקלטה עולה כי כאשר דיווחה המוקדנית אודות דברי מפקח המפגש, (נמסר לה) על שימוט". במלים פשוטות: דיווח על בעיה ברכבת נמסר לראשונה כאשר זו הייתה במרחק של ארבעה ק"מ ממקום התאונה, אך למוקד הרכבת הגיעה ההודעה רק אחרי התאונה.
כאמור, הבעייתיות בפעילותם של התצפיתנים - וחוסר יכולתם להשפיע באופן מהותי על מצב הבטיחות - הועלתה בעבר מספר פעמים:
- 14 ביוני 2006: בישיבת ועדת הכלכלה בעקבות תאונת בית-יהושע, אמר ח"כ יצחק אהרונוביץ' - כיום השר לביטחון פנים ולשעבר הסמפכ"ל - ליו"ר הוועדה, ח"כ גלעד ארדן, "אתה ראית פעם את התצפיתנים האלה? אני אספר לך איך הם. אתה אומר תצפיתן וחושב שאתה פותר את הבעיה. לטעמי, (אתה) לא".
- יולי 2006: למרות מחלוקות באשר ליעילותם, וכחלק מיישום מסקנות ועדת חקירה שהוקמה לאחר תאונת בית-יהושע, מחליטה הרכבת להרחיב משמעותית את מערך התצפיתנים - הרכבת איישה יותר מ-100 מפגשים, וזאת לעומת 24 שאוישו עד התאונה בבית-יהושע.
- 12 באוגוסט 2007: שנה עברה, והממשלה מחליטה לבטל את המערך, במסגרת "התאמות בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה".
- 10 בדצמבר 2007: בישיבת ועדת הכלכלה, בנושא ביטול מערך התצפיתנים, מסביר נציג אגף התקציבים, אודי אדירי, כי: "משרד התחבורה פנה למשרד האוצר והציע, שמכיוון שהיעילות המקצועית של התצפיתנים מוטלת בספק רב... (יש) להפסיק את פעילות התצפיתנים בגלל חוסר היעילות ולהמיר אותה בהקמת משטרת הרכבות... ההצעה הייתה של הגורמים המקצועיים של משרד התחבורה ורכבת ישראל".
המצב כיום: מערך התצפיתנים - אשר לגבי נחיצותו ויעילותו הועלו ספקות - לא בוטל. "משטרת הרכבות" שאמורה הייתה לספק מענה חלופי - אם כי חלקי - מעולם לא הוקמה.
לפנייה לכתב/ת 
