השבוע: מטר המטאורים הגדול של השנה
מאות מטאורים יבעירו את שמי הלילה השבוע, כשמטר הפרסאידים יגיע לשיאו. מהו מטאור, כיצד הוא נוצר ומהי הדרך הכי טובה לצפות בו? יגאל פת-אל מתכונן למטר המטאורים הגדול של השנה
השבוע, בלילה שבין חמישי לשישי (12-13 באוגוסט) יראה בשמיים מטר מטאורים מיוחד: הפרסאידים. המטר נקרא ע"ש קבוצת פרסאוס והוא אחד המטרות הפופולריים ביותר, הן בזכות הקצב העשיר מאוד שלו (צפויים קרוב לכמה עשרות מטאורים בשעה) והן בזכות התרחשותו בשיא הקיץ.
השביט שגורם את המטר, 109P/Swift-Tuttle, חלף בפעם האחרונה בפריהליון (בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) בשנת 1992 וכתוצאה מכך התרחשו מטרות עשירים ביותר בשנים 1991-2000 (עם קצב של כמה מאות מטאורים בשעה).
השנה, שיאו של המטר צפוי ללילה שבין יום חמישי לשישי בין השעות 2:30 ל-5:00 אחר חצות. סיבה נוספת להיותו של המטר השני מבטיח מאוד היא היעדרותו של הירח משמי הלילה, הודות להימצאותו סמוך מאוד למולד שיחול ב-10 באוגוסט.
שיא משני של מטר מטאורים קטן נוסף – דלתא דלי, צפוי באותו היום ולכן צפויה לנו חגיגת מטאורים. כדי למצות את המירב מהמטר, יש לצאת למקומות חשוכים ככל האפשר, הרחק ממקומות יישוב.
מהו מטאור?
מקורה של המילה מטאור הוא ביוונית ומשמעותה – משהו באוויר. שמה העממי של התופעה הוא "כוכב נופל", כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמים במהירות ונדמה שהוא נופל מהשמים. על-פי-רוב, מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ.כאשר גופים שנלכדים ע"י כבידת כדור הארץ נכנסים לאטמוספירה העליונה מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ לשניה (מהירותם של הפרסאידים היא 60 ק"מ לשנייה). מהירות זו היא המהירות היחסית בין מהירות כדור הארץ במסלולו סביב השמש ומהירות החלקיקים במסלולם סביב השמש.
במהירות עצומה זו חלקיק האבק שנכנס לאטמוספירה מתנגש בחלקיקי הגז המצויים באטמוספירה ומיינן אותם. ברוב המקרים החום הרב מכלה את חלקיק האבק כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע. בדרך זו מעניקה לנו האטמוספירה מנגנון הגנה מפני כל אותם גופים שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ. אולם, מנגנון זה יעיל לעצירת גופים עד לגודל מסוים.
חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספירה ומגיעים אל פני האדמה. לגופים המגיעים לקרקע אנו קוראים "מטאוריטים". במקרים נדירים מאוד (למזלנו) עשויים המטאוריטים להיות גדולים מאוד – עשרות מטרים ויותר ואז פגיעתם תהיה רעה.
בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר מטאוריט שגודלו היה, כנראה, כמה עשרות מטרים הוא גרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות ק"מ.
הדוגמה המפורסמת ביותר לכוח ההרס הטמון במטאוריטים גדולים היא המטאוריט שנפל במפרץ יוקטן לפני כ- 65 מיליון שנה וכנראה שהביא להשמדת הדינוזאורים.
ההיסטוריה של כדור הארץ רצופה מפגשים מסוג זה, בתדירות של אחת לכמה מיליוני שנים, שגורמים להכחדה המונית של מינים על כדור הארץ. אולם – אל דאגה: כאמור, חלקיקי האבק היוצרים את מטרות המטאורים מקורם באבק המועף משביטים זעירים, ומסתם כה קטנה שאין הם מגיעים לפני הקרקע.
מקור המטאורים
מקורם של המטאורים מגוון ורב – החל מאינספור חלקיקים שגודלם נע מגודל מיקרוסקופי ועד לכמה ק"מ שמקורם בימי היווצרות מערכת השמש וכלה ברסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים, בשביטים או באסטרואידים.
חלקיקים אלה ממלאים את חלל מערכת השמש ונלכדים כל הזמן בכוחות הכבידה של הגופים הגדולים המצויים בה. אין גוף במערכת השמש שחמק מפגיעתם הרעה - החל בירח, שכננו הקרוב ביותר שפניו מלאות המכתשים הם סימן ההיכר שלו ועד לאחרון האסטרואידים הקטנים, שצילומי תקריב שלהם מגלים את פניהם עטורות המכתשים.
לעתים, פגיעה של מטאוריט ענק בכוכב לכת קרוב או בירח עשויה לגרום בעת הפגיעה למספר רב של רסיסים שיזרקו מפני השטח אל החלל. אלה ישייטו בחלל ויש סיכוי שאף ילכדו בכבידת הארץ. על פני כדור הארץ נמצאו מטאוריטים שמקורם בירח, במאדים ואף בנוגה.
מטר הפרסאידים
מדי לילה אפשר לראות מטאורים בודדים רבים. הם אקראיים וצצים מכל כיוון אפשרי ללא כל חוקיות. אלה קרויים – מטאורים ספורדיים. מדוע אם כן מטר הפרסאידים יוצא דופן? יש לילות בשנה שבהם מספר המטאורים גדול מאוד והמטאורים באותם לילות נראים יוצאים מנקודה אחת בשמיים הקרויה רדיאנט.
סביב השמש נעים כוכבי לכת וגם שביטים – אלה גופים שעשויים תערובת של קרח ואבק שקוטרם מגיע לכמה עשרות ק"מ - המגיעים משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש.
כאשר שביט כזה מגיע לקרבת השמש, מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחרר אבק הכלוא בקרח שממשיך להקיף את השמש במסלול כמעט זהה למסלולו של שביט האב.
פעם בשנה, כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט, ניתך עלינו מטר של מטאורים. אפשר להמשיל את השביט למשאית כותנה שנעה בנתיב סגור והכותנה נזרקת ממנה, עד שהנתיב עצמו מתמלא כותנה. כאשר אנו חוצים את מסלול המשאית, נפגוש את הכותנה שהועפה ממנה.
מטרות מטאורים מאירים את שמי אוגוסט (צילום: נאס"א)
גם למטרות המטאורים עצמם יש שיאים הקשורים לשנה שבה חל המטר ולשנה שבה חלף השביט סמוך לשמש. כמו כן, יש אזורים מסוימים במסלול החלקיקים שעשירים יותר כתוצאה מפעילות יתר של השביט ששחררה אבק בקצב גדול יותר. בשנים אלה עשוי להיות זינוק במספר המטאורים הנראים במטר, כמו שהיה בשנים 1991 עד 2000.
בגלל חוקי הפרספקטיבה ייראו כל המטאורים שמגיעים מנקודת המפגש בינם לבין כדור הארץ, כאילו הם יוצאים מנקודה אחת בחלל. נקודת זו קרויה הרדיאנט, ממש כפי שקווי מסילת הברזל יוצאים מנקודה אחת באופק.
כל מטר מטאורים היוצא מנקודה מסוימת בשמים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצוי הרדיאנט. המטאורים של חודש אוגוסט קרויים פרסאידים כיוון שנקודת הרדיאנט מצויה בתחומי קבוצת פרסאוס.
כאמור, שיאו של מטר הפרסאידים השנה הוא בין ה-12 באוגוסט ל-13 באוגוסט, אז כדור הארץ מצוי בדיוק במרכז מסלול האבק שמקורו בשביט האב, שביט סוויפט-טאטל.
כיוון שבמקרה של הפרסאידים רוחבו של מסלול האבק גדול יחסית, אפשר לראות גם מטאורים השייכים למטר הפרסאידים גם כמה ימים לפני ואחרי השיא. המטאורים של מטר הפרסאידים הם מהירים, רבים ורובם נשרפים בגובה של כמה עשרות ק"מ מפני הקרקע.
איך ומתי לצפות במטר?
את המטר רצוי לראות ממקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישובשם יראו מטאורים בודדים בלבד. ככל שנרחיק ממקום יישוב סיכויינו לראות מטאורים רבים יותר ילכו ויגדלו באופן דרמטי. כיוון שביום שבו מתרחש השיא הירח ממילא שוקע מיד לאחר השקיעה, אורו לא יפריע.
הזמן הטוב ביותר לצפות במטר הוא לאחר חצות. נקודת הרדיאנט זורחת בשעות הערב ובשעת חצות מצויה גבוה מעל האופק הצפון-מזרחי. אפשר לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה אם כי מטאורים עשויים להראות גם בכל כיוון בשמים.
בשיאו של המטר צפויים כמה עשרות מטאורים בשעה. כיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ונצפים על פני שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה.
היכן לצפות במטר?
חשוב לזכור: את המטר אפשר לראות מכל מקום, ללא צורך במשקפת או בטלסקופ. אולם, אורות עיר, גם עיר קטנה, יפריעו לראיית המטאורים. ככל שנתרחק ממקום מואר, יגדל משמעותית מספר המטאורים שאנו נראה. האגודה הישראלית לאסטרונומיה מארגנת שתי תצפיות המוניות במטר במקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב:
באזור הדרום תתקיים תצפית בפארק תמנע. התצפית מאורגנת על ידי המועצות המקומיות חבל איילות, ערבה תיכונה והאגודה הישראלית לאסטרונומיה. התצפית היא חלק מתוכנית בת יומיים של פסטיבל כוכבים בערבה.
היא תתחיל בשעה 20:00 ביום חמישי ותלווה בהרצאות מטעם חברי האגודה הישראלית לאסטרונומיה, תצפיות מבעד לטלסקופים, הסברי שמים ותצפית חופשית במטר המטאורים.
בצפון, מארגן מרכז אילן רמון שבגלבוע, בשיתוף עם המועצה המקומית גלבוע והאגודה הישראלית לאסטרונומיה תצפית באזור כוכב הירדן. התאספות בשעה 19:30 ליד מושב מולדת. במהלך הפעילות תינתנה הרצאות וכן תיערך תצפית מאורגנת באמצעות טלסקופים.
לפרטים, מידע והרשמה באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומידע נוסף על אופן הצפייה במטרות מטאורים באתר המרכז הישראלי למידע אסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
