העסק קורס. האם לפנות להליך פשיטת רגל?

בעלי עסקים המתקשים לפרוע את החובות השוטפים שנטלו לצורך הניהול השוטף של העסק, נכנסים לחובות גדולים. מכאן, קצרה הדרך לפניות של המלווים השונים, בין בנקים ובין ספקים, אל בעל העסק בדרישות בלתי פוסקות לפרוע את החובות.

בשנת 2009 הוגשו כ- 5,000 בקשות חדשות למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל, גידול של כ-35% לעומת מספר הבקשות שהוגשו בשנת 2008. כמו כן, הוגשו 832 בקשות למתן צו פירוק.

לא מעט מהחייבים אשר נקלעו לחובות כספיים ואשר מתנהלים כנגדם תיקי הוצאה לפועל מתחבטים בשאלה האם לבקש הכרזתם כ"חייב מוגבל באמצעים" או לפנות להליכי כינוס ופשיטת רגל.

לעיתים קרובות, בשל אי הבנה של ההליך ובשל דעה מוקדמת, בוחרים בעלי עסקים לפנות להליך של הכרזתם כחייבים מוגבלים, שלא באופן מוצדק.

"חייב מוגבל באמצעים"

חייב שביקש לפרוס את התשלומים בתיקי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגדו, מבקש למעשה כי ראש ההוצאה לפועל יכריז עליו "כחייב כמוגבל באמצעים".

ראש ההוצל"פ יבחן את יכולת הפירעון הפוטנציאלית של החייב בהתאם למצבת הכנסותיו ונכסיו ויגיע למסקנה - האם הוא עושה שימוש במלוא האמצעים שעומדים לרשותו לצורך פירעון החוב.

כך למשל, אם יווכח שהחייב ביקש לפרוס את החוב, אך הוא יכול לפרוע את החוב מוקדם יותר, הרי שסביר להניח כי בקשת החייב לא תאושר.

כך גם אם יתברר במהלך חקירת היכולות, כי לחייב נכסים רבים שניתן לממשם לצורך פירעון החוב.

הבשורה המשמעותית הגלומה בהכרזה "כחייב המוגבל באמצעים", הינה צו העונה לשם "איחוד תיקים".

משמעות הדבר היא כי נפתח תיק הוצל"פ שבמסגרתו מתנהלים כל ההליכים כנגד אותו חייב על ידי כל הזוכים יחד.

בכך בעצם, נחסך מהחייב הצורך להתנהל מול כל אחד מהנושים בכל אחד מהתיקים בנפרד. כמו כן, כל התקבולים בתיק האיחוד מחולקים בין כל תיקי ההוצל"פ המתנהלים כנגד החייב, על פי חלקם היחסי.

כל עוד עומד החייב בתשלומים שנקבעו לו במסגרת תיק האיחוד, לרוב ,לא ננקטים כנגדו הליכים נוספים ובראשם: עיקול משכורתו.

מהו הליך פשיטת רגל?

פקודת פשיטת רגל, מגדירה " פשיטת רגל" כמצב שבו החייב אינו יכול לעמוד בחובתו לפרוע את מלוא חובותיו לנושיו.

הליך פשיטת הרגל נפתח בהליך מוקדם של כינוס נכסים, כאשר לאחר מתן צו לכינוס כל נכסי החייב, ממונה לחייב מנהל מיוחד או נאמן אשר עיקר תפקידו לכנס את כל נכסי החייב, לממשם ולפעול לגביית חובות המגיעים לחייב.

במקביל, נקבע סכום חודשי קבוע אותו יידרש החייב לשלם מידי חודש ע"פ יכולתו, כאשר סכום זה משולם לקופת הכינוס וישמש בעתיד לתשלום לכל אחד מהנושים שפעלו והגישו תביעת חוב כנגדו החייב בהליך כינוס הנכסים.

בהמשך, יכול החייב להציע לנושיו הסדר נושים, במסגרתו הוא מציע לשלם להם אחוז מסויים מחובותיו כלפיהם, המורכב מהתשלומים החודשיים המשולמים על ידו לקופת הכינוס כאמור וכן כל סכום נוסף אותו מצליח החייב לגייס ממשפחה ו/או חברים הבאים לעזרתו.

אם ההסדר מאושר על ידי הנושים ברוב המתאים הקבוע בפקודת פשיטת הרגל, מגיע ההליך לסיומו כשהחייב מקבל הפטר ויכול לפתוח דף חדש בחייו.

באם החייב איננו מסוגל להציע הסדר לנושיו, או נושיו דוחים את ההסדר המוצע להם על ידי החייב, יוכרז החייב כפושט רגל.

ההגבלות החלות על "חייב מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל, זהות לאלו שיוטלו עליו במסגרת צו הכינוס: ינתן כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ וכן יוגבלו כל חשבונות הבנק שנמצאים בבעלותו, יאסר עליו שימוש בפנקסי שיקים ובכרטיסי אשראי.

בצד הדימיון בין שני ההליכים קיים שוני דרמטי ביניהם:

החייב מוגבל אך הריבית ממשיכה להצטבר

כאשר חייב מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, כל הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות כגון אגרות ושכר טרחת עו"ד בגין החוב, ממשיכים להצטבר בתיק ההוצל"פ.

לא אחת, כאשר לחייב חובות בסכומים של מאות אלפי שקלים, והתשלום החודשי אותו הוא משלם נמוך, מוצאים עצמם החייבים מגיעים למצבים של "הנצחת" החוב, היינו מצב בו החייב לא יוכל לפרוע את החוב במהלך חייו, והוא אינו משתחרר מחובותיו גם עם צאתו לפנסיה ו/או עם פרישתו.

מאידך, לחובותיו של החייב בהליך כינוס הנכסים/פשיטת רגל, החל מיום מתן צו הכינוס שניתן כנגדו, לא מתווספים עוד ככלל הפרשי הצמדה וריבית.

בדומה "לחייב מוגבל באמצעים", גם בהליך כינוס הנכסים/פשיטת הרגל, קיים איסור העדפת נושים, אולם הפעם מדובר באיסור מוחלט, שהפרתו גוררת סנקציות העשויות לפגוע בהליך עצמו וביכולתו של החייב למצותו.

העדפת נושים משמעותה שהחייב משלם כספים או מגיע להסדרים עם חלק מהנושים ולא עם כולם.

הליך פשיטת רגל - פיקוח קפדני

הפיקוח על החייב בהליך כינוס נכסים/פשיטת רגל הינו קפדני יותר, כך שאם למשל צובר החייב חובות נוספים ו/או עושה שימוש לרעה בהליך - נוטים להורות על ביטול ההליך ואז חוזרים כל ההליכים להתנהל כנגדו במסגרת ההוצאה לפועל.

כמו כן, האמצעים שעומדים לטובת מי שאמון על הליך הכינוס/פשיטת רגל, הינם קיצוניים יותר ומאפשרים למצות בצורה ממשית את הליכי הגביה כנגד החייב.

כך למשל, ניתן לבטל עסקאות חוקיות, אשר בוצעו ע"י החייב בתקופה שלפני כניסתו להליך וכן לבטל "הענקות" שהעניק החייב לקרוביו בתקופה זו.

הכונס בשירות פושט הרגל

נקודה חשובה ויתרון חשוב בהליך שכזה, הינה שהנאמן ו/או המנהל המיוחד שממונה לחייב, ממונים גם על אכיפת זכויותיו של החייב, היינו לפעול לגביית כספים המגיעים לחייב מגורמים שונים.

כמו למשל, בעל עסק שנקלע לקשיים ולא עלה בידו לפעול לגביית חובות הלקוחות שמגיעים לו, יכול הנאמן ו/או המנהל המיוחד לפעול לגביית הכספים לטובת קופת פשיטת הרגל (קופת הכינוס), אפילו בדרך של נקיטת הליכים משפטיים כנגדם.

מהלך זה מגדיל את יתרת הכספים שעומדים בקופת הכינוס/פשיטת הרגל ואשר ישמשו בעתיד לתשלום חובותיו.

אז מה עדיף מבחינת החייב?

אחת מדרכי המוצא של החייב בהליך כינוס/פשיטת רגל הינה להגיע להסדר עם כלל נושיו – הסדר נושים, אשר אם החייב יעמוד בו, הרי שגם אז יזכה בהפטר המיוחל.

למעשה חייב בעל חובות בסכומים גבוהים, אשר אינו יכול למעשה לפרוע חובותיו, כדאי לו לפנות להליך של פשיטת רגל, שכן אז בתמורה לתשלום חלק קטן מחובותיו, לאחר שהסתבר כי אין הוא מסוגל לפורעם במלואם, הוא יוכל לזכות לפתוח דף חדש בחייו.

זאת לעומת מצב בו במסגרת ההוצאה לפועל הוא יאלץ להמשיך ולשלם כל חייו, מבלי כל יכולת ממשית להמשיך בשגרת חייו, לצבור רכוש וכו'.

אין כל הצדקה לחשש מפני הבושה שבהליך כינוס/פשיטת רגל, הן מפני שממילא בשני ההליכים מתפרסם שמו של החייב ברבים, והן מפני שבסופו של דבר מדובר בשורה קטנה בעיתון, בין עשרות או מאות שמות אחרים.

בימינו ולאור העובדה כי רב המידע נגיש לציבור, ומאחר וממילא בשוק פועלות חברות רבות שאוצרות נתונים אודות הליכים שכאלה, ניתן לגלות על מצבו של החייב בין אם הוא בהליכי הוצאה לפועל ובין אם הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל.

הליך הגבלת החייב באמצעים במסגרת הליכי הוצאה לפועל מביא להתמשכות הליכי ההוצאה לפועל, דבר שאינו מביא תועלת לחייב ו/או לנושים ו/או למערכת ההוצאה לפועל שעליה נופל נטל ניהול מספר עצום ורב של תיקים.

הכותב הוא עו"ד - מומחה בדיני חברות, פשיטות רגל ופירוקים