קרב על הרחבה: בוליווד רוקדת

במאי 2004 עלתה לשידור ברשת ה-BBC הבריטית העונה הראשונה של "Strictly Come Dancing", אב הטיפוס של תוכניות "רוקדים עם כוכבים" לסוגיהן. בפחות מחמש שנים התרחב הפורמט וכבש את המסך הקטן כמעט בכל מדינה בעולם, וגם את טבלאות הרייטינג בישראל.

העונה השישית של "רוקדים עם כוכבים" תעלה בארץ אחרי החגים, ובה תרקוד דליה מזור ואולי גם אקי אבני וסנדי בר (יעל פוליאקוב לא תשתתף בעונה בסופו של דבר). בארצות הברית תעלה העונה ה-11 ב-20 בספטמבר, ובה יפזזו על הרחבה לפי הפרסומים השונים השחקן דיוויד האסלהוף, השחקנית רקל וולש, שחקן הפוטבול קורט וורנר ואולי אפילו הזמרת שר.

אבל הדבר האמיתי, כך נדמה, מתרחש דווקא במקום אחר לגמרי: בהודו, מולדת הסרטים הבוליוודיים הקופצניים והצבעוניים המחייבים את משתתפיהם ל-12 סצינות ריקוד לכל הפחות, מתקיימת מלחמה של ממש על המסך הקטן, ובה לא פחות משלוש תוכניות ריקודים מתחרות.

רוקדים בלי רקדנים

התוכנית הראשונה במסך ההודי היתה Nach Baliye של רשת השידור האסיאתית Star. התוכנית, המשודרת עד היום בערוצים Star One ו-Star Plus, שודרה לראשונה ב-2005, לאחר עליית הפורמט הבריטי, כך ששינויים בפורמט היו הכרח של ממש.

כדי לבדל את הפורמט, וכדי לא לרכוש את זכויות השידור של ה-BBC וכדי לא להסתכן בתביעה, החליטו ב-Star ללכת על צמדים של אושיות טלוויזיה הודיות (ללא רקדנים מקצועיים) שהשתתפו בתוכנית כצמדים שהתחרו זה בזה. חלקם הגדול של הזוגות, במרבית העונות, היו גם זוגות בחייהם הפרטיים, ולכולם הוצמד כמובן מדריך ריקודים מקצועי.

שמות גדולים ביותר גייסה הרשת בארבע עונותיה של התוכנית (החמישית תעלה לשידור ככל הנראה בסוף 2010), כשכל אחת נמשכה בין שבעה ל-12 שבועות, תלוי במספר המתמודדים שהתגייסו למאמץ הפיזוזים בכל שנה. אחד משופטי התוכנית הוא שביר אלוואליה, ואליו עוד נשוב בהמשך.

רוקדים עם חוזים

שנה אחת בלבד לאחר עליית Nach Baliye, החליטה רשת השידור ההודית המקומית הפועלת במדינה מטעם חברת Sony להתחרות ב-Star, והעלתה את "Jhalak Dikhhla Jaa", הגרסה המקומית הרשמית ל"רוקדים עם כוכבים" העולמית.

במקרה זה, מתוקף רכישת הפורמט באופן חוקי, הגישה הרשת תוכנית המשודרת לפי הפורמט הבינלאומי, אך באישור ה-BBC ניתנה לה גם האפשרות לשנות ולהתאים למסורת הריקודים הבוליוודית הענפה. כך, נוסף לצ'ה צ'ה צ'ה והפוקסטרוט, התמודדו הכוכבים ההודים והרקדנים המקצועיים עם ריקודים הודים מסורתיים שהפכו לשלב חובה בתחרות המקומית.

נוסף על כך התכנית גם הוקלטה מראש ברוח השידורים המקובלים בהודו, ובניגוד לפורמטים העולמיים המקבילים (גם זה הישראלי) המשודרים בשידור חי. גם לאולפן נוסף טאץ' הודי בדמויותיהם של עיטורים אוריינטליים למרגלות גרם המדרגות המפורסם.

רוקדות עם כוכבות

חשבתם שזה הכל? ממש לא. בסוף השבוע הזה (שבת, 14.8) תעלה לשידור בערוץ HOT Bombay בישראל, המילה האחרונה בעולם תוכניות הריקוד ההודיות: "Dancing Queen", תחרות דומה, אך הפעם על טהרת המין הנשי.

בתוכנית, המשודרת ברשת Colors TV ההודית, מתמודדות נשים בלבד בצמדים. שידור העונה הראשונה של התוכנית הסתיים זה לא כבר בהודו, והעונה השנייה כבר בדרך.

"Dancing Queen". מי תהיה מלכת הרחבה?

אז מה כל כך מיוחד ב"Dancing Queen"? ובכן - הפעם הותירו את הסלבס בצד, וכל המשתתפות הן למעשה רקדניות בוליוודיות מקצועיות, המתמודדות אך ורק בריקודים המסורתיים המקומיים.

עשרה זוגות של כוכבות טלוויזיה וקולנוע הודיות, בדגש משמעותי על הביגוד ועל הצעדים המסורתיים, מתחרות ביניהן על תואר הרקדניות הטובות ביותר בבוליווד.

במהלך השנים עברו מתמודדים בתוכניות השונות אל כס השיפוט (ובכך גם שברו חוזים שהיו להם בערוצים השונים) ואפילו מנחה התוכנית חצה את הקווים - והוא כוכב הטלוויזיה ההודי שישב בעבר על כס השיפוט ב"Nach Baliye", שביר אלוואליה. שופטי התוכנית הם המה מליני וג'יטנדרה, כוכבי בוליווד ותיקים שגם זכו עד היום בלא מעט פרסים בטקסים המקומיים במדינה.

אגב, יום השידורים של תוכניות הריקודים בהודו הוכרז, בעיקר על ידי Nach Baliye החלוצה, כשבת. בשיאה של העונה, משודרות שלוש התוכניות בערוצים השונים במקביל, החל מ-20:00 וכמעט עד חצות, כאשר משך כל אחת כ-90 דקות. מלחמת הפיזוזים בפריים-טיים בהודו, כך נראה על פי המסך שם, בעיצומה.