"פסיכיאטרים לא מזהירים על סכנות בתרופות"

חובתם החוקית והאתית של הרופאים בבתי החולים ובקופות החולים לדווח למטופלים על תופעות הלוואי האפשריות של התרופות שהם רושמים, אמורה להיות נר לרגלי כל העוסקים ברפואה. כך גם החובה לערוך מעקב אחר תופעות לוואי אפשריות, שעלולות, לעתים, להיות קשות מאוד. ואולם ממסמך פנימי במשרד הבריאות, אשר הגיע למגזין הבריאות ואיכות החיים מנטה, עולה כי לעתים קרובות הרופאים בארץ לא מקפידים לבצע חובות אלה, והדבר פוגע באופן משמעותי ומתמשך במטופלים רבים.

מגדילים את מספר הנפגעים

יחיאל שרשבסקי הוא הממונה במשרד הבריאות על שיקום 14 אלף חולי נפש במוסדות השיקום בישראל. במכתב פנימי יוצא דופן בחומרתו שמיען לפרופ' משה

קוטלר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש ומנהל בית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב, התייחס שרשבסקי לסקר פנימי שנערך ב־2008 במשרד הבריאות, ובו נמצא כי קרוב ל־20% מהדיירים בהוסטלים פסיכיאטריים סובלים מסוכרת. הוא קשר בין התרופות הפסיכיאטריות לבין האחוז הגבוה של מחלת הסוכרת בקרב הנוטלים אותן: "ידוע לי כי גם בתחום הבריאות הפיזית לא כל רופא מקפיד להסביר למטופליו את הנדרש, אך בתחום הפסיכיאטרי אין ספק כי המצב חמור בהרבה", כתב. לדבריו, רופאים רבים רושמים לחולים תרופות שתופעות הלוואי שלהן הן השמנה, התפתחות סוכרת ובעיות לב, בלי להתייחס ברצינות מספקת לתופעות הלוואי שלהן, וכי "המצב הנוכחי מגדיל מדי יום את מספר הנפגעים מתופעות הלוואי".

"מתוך שיחות רבות עם מטופלים אנו מודעים לכך שלא כל הפסיכיאטרים חושבים כי נכון וכי יש טעם בשיתוף ובהתייעצות עם המטופלים ביחס לתרופות", כותב שרשבסקי. "יש לעשות מאמץ נרחב ומעמיק להפחתת הסטיגמה אצל המטפלים ולהגברת שיתופם של המטופלים בשיקולים שמאחורי מתן כל תרופה". עוד הוא מדגיש כי הבעיה שהוא מעלה אמורה להעסיק גם את קופות החולים מתוך דאגה לבריאותם של חבריהן מקבלי התרופות הפסיכיאטריות וגם משיקולים כלכליים ומתוך האחריות הביטוחית־מקצועית של הקופות.

ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים הפסיכיאטרי אברבאנל בבת ים, מגיב לדברים: "לצערי, אני מסכים לחלוטין. הדבר נכון הן בקרב פסיכיאטרים ובעיקר בקרב רופאי המשפחה שקופות החולים מקציבות להם רק שבע דקות כדי לבדוק כל חולה, וכך המפגש עם החולה הרבה יותר טכני ופחות אישי". ד"ר ברוך אומר עוד כי יש חשיבות גדולה לחנך את המטופלים לשאול את הרופאים יותר ביוזמתם על הסיכונים והסכנות בתרופות שהם נוטלים.

פסיכיאטר המכהן בתפקיד בכיר במשרד הבריאות אמר ל"מנטה" כי "בתחום בריאות הנפש הבעיה היא שלעתים קל לשכוח שהמטופלים מבינים את ההסברים, ומתייחסים אליהם כאל 'פגועי נפש' שלא מבינים שום דבר".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לכל רופא המטפל בתרופות אנטי פסיכוטיות יש הנחיות ברורות לעדכן את כל מטופליו בתופעות הלוואי האפשריות של כל תרופה. המעקב שמנהל הרופא כולל בין היתר מעקב אחר תופעות הלוואי".

המשרד צירף לתגובתו מכתב שכתבו ראשי האגף לבריאות הנפש שמיועדים למטופלים במוסדות שיקום הנפש, ובו ביקשו להסב את תשומת לבם לתופעות הלוואי של התרופות ולחשיבות השמירה על אורח חיים בריא כדי למנוע או למתן תופעות אלה באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית ובדיקות. אציין, כי מבדיקתי עולה שהמכתב הופץ רק בעקבות פנייתנו - יותר משנה וחצי לאחר המכתב המתריע של שרשבסקי. 

מי סובל כשהכתב של הרופא לא קריא?

לפני כשלושה חודשים נפטר דב פרל מבאר שבע ממחלת סרטן העור כשהוא בן כ־60 במותו. בסמוך למותו חשד כי במשך שנים טופל באופן רשלני על ידי רופאי קופת חולים לאומית, בה הוא היה חבר, וכי אם הטיפול והאבחון היו נעשים במועד, היה אפשר להצילו. ומה הוא עשה? הוא פנה למשרדו של עו"ד שי פויירינג, רופא שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית, כדי לבדוק אם יש בסיס לחשדותיו.

כתב היד הלא קריא של רופא המשפחה, מתוך התיק הרפואי (צילום: אוהד רומנו)

כמקובל במקרים כאלה אחד הצעדים הראשונים של עו"ד פויירינג היה לפנות לקופת חולים לאומית בבקשה לקבל לידיו עותק של התיק הרפואי. כאשר קיבל לידו את התיק, גילה שחלק חשוב מהתיעוד הרפואי בתיק של רופא המשפחה כתוב בכתב יד קשה לקריאה. ואיזו תשובה קיבל מהנהלת קופת חולים בדרום, כאשר ביקש את עזרתם בביאור העמודים הבלתי קריאים? תשובתו המפתיעה של הרופא הראשי במחוז הדרום בלאומית, ד"ר ישראל הדרי: "אני מתפלא על עצם הבקשה... רופא המשפחה המדובר כבר לא עובד שמונה שנים בקופה וכי "אין זה

מתפקידו של רופא ראשי בנגב לתרגם לכם את כתב ידו של הרופא". הדרי חתם בהמלצה "לחפש את הרופא ולמצוא אותו בבאר שבע". האם האחריות הציבורית והמשפטית של הקופה על הרופאים שעבדו אצלה וטיפלו בחברי הקופה מסתיימת לאחר שהם פרשו מהעבודה בקופה? האם זו תשובה ראויה למנהל בכיר בקופה? חשוב שתדעו כי בשורה של פסקי דין, כולל בבית המשפט העליון, נקבע כי אם כתב היד של הרופא אינו ברור, תהיה עדיפות לקבלת גרסתו של החולה התובע.

פניתי להנהלת קופת חולים לאומית וממנה נמסר כי הקופה "מצרה על תשובתו של הרופא והיא אינה מקובלת עלינו. מנכ"ל לאומית הנחה את אגף השירות בלאומית לסייע למשפחה ולהעמיד לרשותם רופא שיסייע בביאור העמודים המדוברים לשביעות רצונם המלאה". כך, רק בעקבות התערבות מגזין הבריאות ואיכות החיים מנטה קיבלה המשפחה מד"ר הדרי פענוח של המסמכים בתיק.