חשבון נפש חברתי-סביבתי

מה המשותף לסלילת כבישים ובנייה מואצת על חשבון שטחים פתוחים, זיהום תעשייתי חריג, תחנה פחמית באשקלון, ומפגעי פסולת? כולם יכולים להיות מוגדרים כבעיות סביבתיות נקודתיות, ואולי לגורמים מסוימים נוח לראות בהן בעיות שכאלה, אך למעשה, מדובר בסממן משמעותי לבעיות חברתיות עמוקות ומהותיות איתן מתמודדת החברה הישראלית, ואשר מרביתם מונחים כיום לפתחו של ראש הממשלה.

בימים אלו, מקודמת על-ידי ראש הממשלה אחת הרפורמות מרחיקות הלכת שנראו בישראל – הרפורמה בתכנון ובבנייה. עיקרי הרפורמה נועדו לקדם ולהאיץ את מסלול מתן אישורי הבנייה בישראל. בנקודת הזמן הנוכחית נראה שעקרונות של תכנון לטווח ארוך, שימור משאבי הטבע, שיתוף הציבור והתחשבות בשיקולים סביבתיים-חברתיים נרמסים במסגרת הרפורמה בצורה בוטה. לא לחינם, הרפורמה בתכנון ובנייה הובילה להתאגדות מרשימה וייחודית של עשרות ארגונים חברתיים וסביבתיים, ולהקמת המטה לתכנון אחראי, אשר מנהל מאבק עיקש ומשותף להפרדת מסלול הרישוי (סגירת מרפסות וכדומה) ממסלול התכנון ובחינתו המחודשת של מסלול התכנון ברפורמה המוצעת.

התפישה המשותפת העומדת בבסיס המאבק החברתי-סביבתי, היא שגופי התכנון בישראל מכריעים בסוגיות מהותיות לעתיד אזרחיה ולעיצוב דמות החברה והכלכלה, ויתרה מכך – לכל החלטה תכנונית יש מחיר או תועלת סביבתית-חברתית. כיצד תיראנה ותתפקדנה הערים בישראל? כיצד תיראה מפת התעסוקה בישראל? מהם המשאבים הסביבתיים שיעמדו לרשות התושבים ברחבי הארץ? מי ייהנה יותר מפיתוח ומי פחות? כל אלה הן סוגיות חברתיות ממעלה ראשונה בעלות השלכות סביבתיות מובהקות.

את מי משרתת הרפורמה המוצעת בתכנון ובנייה?

כשאנו בודקים את מי משרתת הרפורמה המוצעת בתכנון ובנייה, ניכר שבראש ובראשונה ירוויחו ממנה יזמים ובעלי הון שייהנו מיכולת השפעה מוגברת מול הועדות המקומיות וללא בקרה מספקת, בעוד שיכולת השפעתם של אזרחים מהשורה מצטמצמת באופן משמעותי. הפרת האיזון בין אינטרסים כלכליים צרים ופרטניים לבין הצרכים והרצונות של התושבים, היא למעשה הבסיס לכל עוולה חברתית וסביבתית כאחד.

דוגמא מובהקת לפגיעה והזנחה חברתית בעלת השלכות סביבתיות היא נושא התחבורה. כבר היום סובלים מרבית אזרחי ישראל מעומסי תנועה כבדים ומזיהום אויר חריג בערים הגדולות, ובפריפריה סובלים רבים מחוסר נגישות לתחבורה יעילה לקבלת שירותים ולתעסוקה. מצב זה משקף ראייה חברתית מעוותת של ממשלת ישראל, שמשקיעה את מירב תקציבי התחבורה בסלילת כבישים מיותרים, המשרתים אך ורק את בעלי הרכבים ובעיקר ביישובים צמודי הקרקע, ואף מאלצים רבים ממעמד הביניים להסתמך על רכב פרטי כדי להגיע למקום העבודה.

קולו של "הקהל השבוי" לא נשמע

סקרים עדכניים מוכיחים כי למעלה ממחצית מהאנשים המגיעים לעבודה ברכב פרטי, היו מעדיפים לוותר עליו ולהגיע בתחבורה ציבורית, אם הייתה ניתנת להם אופציה יעילה ונוחה. אותם אנשים נאלצים גם להיכנס למחויבויות כלכליות נוספות בשל אחזקת רכב. בנוסף, קולו של "הקהל השבוי", שמסתמך על תחבורה ציבורית בהיעדר חלופה זמינה כלכלית עבורו או בשל גילו ומצבו הבריאותי, לא נשמע ולא נלקח בחשבון בעת קבלת החלטות בנושאים אלו. בעוד הפרויקטים לסלילת כבישים מקודמים במלוא המרץ, תשתיות התחבורה הציבורית מפגרות מאחור, ומרבית התכניות לקידום הנושא תקועות במשך שנים רבות בשל חוסר רצונה של המדינה לקחת אחריות על ביצועם.

הדוגמא המובהקת לכך היא פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. המדינה ניסתה לקדם באמצעות יזמים פרטיים וללא פיקוח נאות את ביצוע הפרויקט, אך למעשה, במשך למעלה מעשור לא התקדם דבר. חוסר רצונה של המדינה לקחת אחריות על הפרויקט, עד שנדחקה לעשות זאת לאחרונה, משקף בצורה ברורה את ראיית הממשלה כי תשתיות התחבורה הציבורית אינן חשובות לה כמו תשתיות הרכב הפרטי. עמדה זו משקפת העדפה ברורה לשכבות מסוימות בציבור הישראלי, וטומנת בחובה השלכות חברתיות וסביבתיות קשות.

שינוי הכיוון הנדרש בתחום זה הוא לא פחות משינוי סדרי העדיפויות בתקציב משרד התחבורה לטובת השקעה של המדינה בפרויקטים של תחבורה ציבורית. ובאשר לרכבת הקלה בגוש דן – על ראש הממשלה להכריע לטובת מתן מענה מיידי למצוקת התחבורה בגוש דן על ידי הקצאת נתיבים מיוחדים ובלעדיים לתחבורה ציבורית מהירה (BRT-Bus Rapid Transit) על פי מסלול הרכבת הקלה, כדי שכבר היום יוכלו להנות תושבי המטרופולין הגדול במדינה מנגישות רבה יותר ומהפחתה של זיהום האוויר, עד לבואה של רכבת קלה באחד העשורים הבאים. גישה זו הוכחה כמוצלחת ויעילה במדינות מערביות רבות.

כדי לקדם ברמה הציבורית את נושא התחבורה הציבורית בישראל יש צורך ביצירת התארגנות חברתית סביבתית אזרחית רחבה ומקיפה, שתשמיע את קולו של הרוב הדומם מול מקבלי החלטות.

התייעלות אנרגטית

נושא מהותי נוסף העומד לפתחו של ראש הממשלה, היא הכוונה של חברת החשמל להקים תחנת כח פחמית באשקלון. נושא זה יכריע את עתידו של משק האנרגיה של ישראל, ישפיע על איכות חייהם של תושבי אזור אשקלון ויהווה נקודת מפנה בכלכלת האנרגיה הישראלית. מקורה של תכנית זו הינו ברצונה של חברת החשמל להשאיר בידיה את מירב אמצעי הייצור וכח העבודה לקראת הפרטה צפויה של החברה. כיום כבר ברור לרבים ששיקולים כלכליים, חברתיים וסביבתיים רחבים מצביעים במובהק על הצורך בקידום חלופות להקמת התחנה הפחמית, ובראשן התייעלות אנרגטית, שתיטיב הן עם צרכני החשמל אשר יחסכו כסף בחשבונותיהם, והן עם הסביבה ובריאות התושבים.

גם במקרה זה, שיקול צר של חברה התלויה בשיטת ייצור מיושנת בפחם, ואשר מחזיקה בבעלותה חברת בת להובלת פחם, עשוי היה לרמוס שיקולים רחבים יותר. פיתוח אנרגיות מתחדשות במשק כענף תעסוקה חשוב, התייעלות אנרגטית, פיזור של אמצעי ייצור החשמל במקום ריכוזם באזור אשקלון שתושביו נפגעים כבר היום מנזקי ייצור

החשמל בפחם, והפחתת הנזקים הבריאותיים של ייצור חשמל בשיטות מזהמות, אלה הם רק מקצת משיקולים ציבוריים אלו, אשר על ראש הממשלה לקחת בחשבון בעת קבלת החלטה לטובת אזרחי המדינה. גם במקרה זה, התגבשה חזית רחבה של ארגונים, מומחים, רשויות מקומיות ועשרות אלפי אזרחים, כדי להביע את הזעקה שנובעת מפגיעה חברתית וסביבתית כאחד.

לא לחינם, נושאים אלו ורבים אחרים, אשר במבט ראשוני מהווים סוגיות סביבתיות קלאסיות, מונחים כיום לפתחו של משרד ראש הממשלה, בשל היותם נושאים רוחביים וכוללים. הבהרת וחידוד הקשר בין עוולות סביבתיות לבעיות חברתיות, מייצרת הזדמנות למנף כל הכרעה סביבתית ליצירת שינוי פני החברה בישראל. הרחבת ההבנה של הקשר בין תחומים אלו בקרב מקבלי החלטות, ארגוני החברה האזרחית וכלל הציבור, היא צו השעה כדי שנוכל להחיות במדינה צודקת המאפשרת לתושביה לחיות ברווחה.

• גיל יעקב הוא מנכ"ל מגמה ירוקה - מובילים אקטיביזם סביבתי. מגמה ירוקה היא עמותת המתנדבים הסביבתית הגדולה בארץ, המקדמת שינוי סביבתי באמצעות אקטיביזם ופיתוח מנהיגות סביבתית ומקיימת פעילות ישירה לא-אלימה והפגנות, פעילות לובי ברמה הארצית והמוניציפאלית, פיתוח מעורבות קהילתית וחינוך הדורות הבאים לאקטיביזם סביבתי.
  

• המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.
• לכל השיעורים לחצו כאן .