מדינה של גברים חרדים

בעוד הכנסת מתבייתת בחקיקה על כיסוי הראש של נשים מוסלמיות, היא מתעלמת מתהליכים ההולכים ומגבירים את הדרתן והשפלתן של נשים יהודיות. לאחר פרשת הרחקת נשים לאחורי האוטובוסים (הנמשכת גם לאחר פסיקת בג"ץ), לאחר גירוש הנשים לצדו השני של הרחוב בשכונות ירושלים החרדיות, לאחר השפלת הבנות המזרחיות בעמנואל, למדנו אתמול על סילוקן האלים של הנערות ממסלול הקרטינג באותו יישוב, כשבינתיים נמשכת פסילת נשים מכהונה בתפקידי מפתח במדינה, כגון ועדת טירקל.

בסופו של התהליך הזה, מצפה לנו מדינה המנוהלת על ידי גברים חרדים, המפלים ומשפילים נשים.

התרגלנו לקבל כמובנת מאליה את העובדה שיש מפלגות הפוסלות נשים להלכה ולמעשה מכל תפקיד של נבחר ציבור. מפלגות אלו יכולות להיבחר לכנסת, על אף התנהלותן המפלה,ולהשתתף בממשלות ולהנהיג את המדינה. מדינת ישראל מאפשרת בגלוי, במפורש ובאופן חוקי פסילה ואפליה בוטה של נשים, מצב שבו הזכות האזרחית הבסיסית במדינה דמוקרטית להיבחר, נמנעת מנשים רבות בתוכה.

אחת הסיבות לחורבן של השמאל האידאולוגי בישראל, מלבד ההתעלמות וההתנכרות מפערים חברתיים הולכים ומעמיקים, היא ההשלמה, השתיקה וההתנכרות לאפלייה הבלתי נסבלת של נשים על ידי המפלגות החרדיות. מפלגות השמאל (והמפלגות החילוניות בכלל) מעולם לא התנגדו לשבת עם מפלגות אלו בממשלה. חנופה והתרפסות כלפיהן החלה עוד בראשית שנות המדינה, כשבן-גוריון ומפא"י היו מוכנים לוותר לאגודת ישראל על זכות הבחירה של נשים. בן-גוריון היה זה שאפשר לבתי הדין הדתיים לשלוט בגורלן של כלל הנשים בישראל, על פי תכתיבי הדת. המתחתנות, המתגרשות והעגונות משלמות את המחיר עד היום.

אם היה מתקיים דיון ציבורי רציני, שממנו מעדיפות בפועל כל המפלגות להתעלם, היה מתברר מקומה המרכזי של המפד"ל על גלגוליה בהתעצמות האפרטהייד נגד נשים. מפלגות הציונות הדתית, הנלחמות על הישרדותן זה ארבעה עשורים מול המפלגות החרדיות לגווניהן העדתיים, עשו זאת על חשבון נשים, בהפרדה בין בנים לבנות במערכת החינוך שלהן.

התהליך הזה החל לפני שלושה עשורים, בהובלתם של הזבולונים (המר ואורלב). תחת לחצי התחרות מצד המפלגות החרדיות על לב הבוחרים, החליטה המפלגה שעליה להראות לציבור מצביעיה שהיא יותר חרדית מהחרדים, ופעלה בנחישות להפרדה מוחלטת בבתי הספר שלה בין בנים לבנות.

היא הצליחה להטביע את מדיניות האפרטהייד בביתה, אך גם הצליחה להנחיל בתודעה הציבורית את ההפרדה בין המינים כמציאות לגיטימית. ולכן, לא ממש מתרגשים פה כיום כשמסלקים כמה נערות "חצופות" ממכוניות קרטינג. הציבור החילוני והתקשורת המובילה אותו תופשים את האירוע כמעט כקוריוז, שהרי זה קורה שם בעמנואל החרדית והרחוקה, זו בכלל לא בעיה שלנו.

אך אל תטעו - הבעיה הופכת להיות לא רק של נשים דתיות וחרדיות שנמצאות שם כבר מזמן, אלא של מדינת ישראל החילונית, המשלימה עם הפרדה, גזענות ופיגור בכלל החברה. לו היו קיימים בישראל מפלגות שמאל וציבור בעל תודעה אזרחית, הם היו יוצאים להפגנות ענק בעמנואל, למחות על השפלת הנערות, אך יותר מכך, כדי להעביר מהעולם החלטות גזעניות, כמו זו המאפשרת רק לנערים להשתמש במתקן המוצב במקום ציבורי.

פרופ' אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, מרכזת פרלמנט נשים