מודל לחיקוי מחוץ לארון

בן זוגי היה בן 15 כשלקח אותו אביו לקבוצת נוער גאה בחיפה. הוא גדל במושב בצפון במשפחה מקבלת, אוהבת ותומכת, היה מוקף חברים - ועדיין, היה לו צורך לפגוש בני נוער ומדריכים שכבר עברו את תהליך היציאה מהארון, והיו שם כדי לשתף בחוויות הכי אישיות שעברו ולהוות עבורו מודל לחיקוי. כמו רבים אחרים במצב שלו, לא הייתה במשפחתו או בין חבריו הקרובים דמות ראויה לחיקוי בכל הקשור לנטייה המינית.

יציאה מהארון היא רגע לא קל בחייו של כל נער הומוסקסואל ונערה לסבית. אפילו היום ואפילו בישראל - אחת המדינות הנאורות בעולם, שבה אין ויכוחים על הומואים בצבא, פוליטיקאים חיים מחוץ לארון ובעולם הבידור יש נוכחות בולטת של דמויות גאות - לא קל להיות נער שונה, מבולבל.

לכן הוקם ארגון נוער גאה, כדי לספק לאותם נערים מבולבלים מדריכים שהם מודלים לחיקוי. יש להם כלים וניסיון לעמוד מול חניכיהם ולהראות להם את הדרך לחיים בוגרים ושלמים, ולחלוק עמם את הקשיים והמוקשים בדרך, מתוך הניסיון האישי שלהם. זה נכון בתנועת נוער, זה נכון למ"כ טירונים, וזה נכון גם בארגון הנוער הגאה.

מבין כל אלה, אחד האנשים האמיצים ופורצי הדרך הוא גל אוחובסקי. הוא לא פוליטקאי ולא נבחר ציבור. בסך הכל איש שמנצל את כוחו התקשורתי כדי לקדם את הקהילה בה הוא חי. בזכותו הקמתי את ארגון הנוער הגאה, בזכותו אלפי בני נוער מקבלים מענה בכל שנה מהארגון, ובעזרתו עשו עשרות אמנים ואנשי ציבור את צעדיהם הראשונים מחוץ לארון.

הוצאה מהארון היא הטרדה מינית?

במאמרה שפורסם השבוע, סיפרה ד"ר נעמי אפל בהתרגשות על אותו נער בן 16 שהגיע אליה לקליניקה רועד ומפוחד מדבריו של גל אוחובסקי. ההשוואה שערכה בין הוצאה מהארון להטרדה מינית מקוממת ומכעיסה, ועושה רושם שהיא לא מבינה הרבה בבני נוער בארון. כמי שפעל והדריך במרכז לנפגעי תקיפה מינית במשך שנים, אני יכול להגיד שאם יש משהו המקשר בין הקהילה הגאה להטרדה מינית - זה הארון. הבחירה במונח הטרדה מינית, הקשור בין הומואים ומין - ולא במונח מתחום האלימות הרגילה - מסמן הומופוביה פשוטה.

התופעה הכי מדאיגה בקהילה הגאה היא הניצול המיני. אלפי צעירים בארון נתונים, בגלל הסוד הגדול, לסחטנות וניצול. הארון מחליש והופך אותם לפגיעים. אילו היו מחוץ לארון, אותו מקדשת ד"ר אפל, ודאי היו מעיזים לפנות לעזרה או אפילו לדבר עם הוריהם.

בכל מקרה, אני לא מאמין ב"אאוטינג". יציאה מהארון היא תהליך קשה וארוך, שצריך להיעשות בצורה נוחה. אבל חשוב להבין שהארון הוא מקום בעייתי, חשוך, מפחיד, מקור לבעיות רבות. הוויכוח שצץ מחדש השבוע היה סביב דמותם של אמנים שרצו להופיע באירועים של הקהילה, אבל לא להודות שהם חלק ממנה.

זה בדיוק המסר שממנו אנחנו צריכים להימנע: אסור לנו, כקהילה, להפוך אנשים שטרם השלימו עם זהותם למודלים - לא כי אינם ראויים, אלא כי הם מעבירים את המסר הזה הלאה, לנער בן ה-15 שחושב לצאת מהארון אבל מפחד.

ד"ר אפל, אם את באמת רוצה לעזור לצעירים מתלבטים, את מוזמנת להפנות אותם להעריץ דמויות יותר חיוביות מבחינת הקהילה והארון - כמו אסי עזר, רונה קינן, אביעד קיסוס, קורין אלאל, עברי לידר, אמיר פיי גוטמן, ד"ר אריק אלפר או לאון שניידרובסקי.

נקודה נוספת למחשבה, היא מי ביצע בעצם את האאוטינג? אוחובסקי רק אמר שהוא מרגיש מושפל, ולא פירט. מנחה תוכנית הבידור הסטרייט שפירסם את דבריו הוא שהוסיף למשוואה את המלים ארון והומו. לתקשורת (הסטרייטית) יש רצון מציצני להפוך את הדיון הזה לאישי - ובדרך זו באמת לבצע אאוטינג. הדיון פה הוא עקרוני, והוא נוגע למי המודלים לחיקוי של הקהילה שלנו. אני יכול לומר בלב שלם שגל אוחובסקי הוא המודל שלי.

אני מקווה שדבריי מבהירים את עמדתי לגבי העצומה המופצת בימים אלו, וקוראת לי להדיח את אוחובסקי מנשיאות ארגון הנוער הגאה. אחרי אינספור הזדמנויות שבהן תמך בי ובארגון, אני גאה לתמוך בו מול אותם גורמים בעלי אינטרסים נסתרים המנסים לפגוע בו ובעשייה המבורכת שלו.

יניב וייצמן, יועץ ראש העיר ת"א לענייני הקהילה הגאה ויו"ר ארגון הנוער הגאה