שתף קטע נבחר

 

ארד לחוקרים: "מישהו מנסה לפגוע במשרד שלי"

בעלי משרד התקשורת שעומד במרכז הסערה סביב "מסמך גלנט" הכחיש בעדותו מעורבות בגיבוש הנייר. במשטרה לא שוללים את דבריו, ועד שיקבלו את המסמך המקורי מערוץ 2 - מזמנים את עובדיו של ארד להשלמת עדויות

המשטרה עדיין מחכה לקצה החוט בדמות "מסמך גלנט" המקורי מערוץ 2, ובינתיים ממשיכה לגשש באפלה. בעלי חברת "ארד תקשורת", אייל ארד, מסר אתמול (יום ג') עדות לחוקרים הבודקים מי עומד מאחורי המסמך שמתווה "תוכנית" לקידום האלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, וטען בפניהם כי שם משרדו שורבב לפרשה בעל כורחו.

 

"מישהו מנסה לפגוע במשרד שלי", התעקש ארד בפני החוקרים במסגרת העדות שגבו ממנו. למרות זאת, במשטרה עדיין

מנסים לברר אם אדם כלשהו מתוך "ארד תקשורת" הכין את המסמך שמסעיר את מערכת הביטחון ללא ידיעת הבעלים.

 

נכון לעכשיו, אין הוכחות לכך שהמסמך הוכן במשרדי "ארד תקשורת", ובמקביל לזימון עובדי החברה להשלמת עדויות, מרחיבים השוטרים את מעגל החקירה, בניסיון לאתר גורמים נוספים בעולם התקשורת שייתכן שהיה להם עניין בהפצת מסמך מזויף כזה. לפיכך, הם אינם שוללים את האפשרות שיש ממש בטענת ארד, לפיה מישהו ניסה להשחיר את שמו.

 

במשטרה מאמינים כי אם וכאשר יגיע לידיהם המסמך המקורי, ייתכן שכיתובים שונים המופיעים בו יוכלו להוביל ליעד ששלח אותו, וכך ניתן יהיה להבין מי הכין אותו. אלא שבינתיים ערער הבוקר ערוץ 2 לבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה על החלטת בית משפט השלום בעיר לחייבו להעביר את המסמך למשטרה, והציג טיעונים חדשים ומעניינים.

 

לדברי חברת החדשות של ערוץ 2, אנשיה ערכו שינויים במסמך לפני שהביאו אותו לפרסום בטלוויזיה, כדי לשמור על המקור. מסירת המסמך המקורי למשטרה, הסבירו בערוץ 2, תוביל לחשיפת המקור ולפיכך תפגע בחיסיון העיתונאי.

 

"המסמך פורסם באופן שנערכו בו שינויים מסויימים, שמנעו את גילוי המקור", נכתב בערעור. עוד נטען בו, כי המקור של חברת החדשות התנה את מסירת המסמך בשמירה על סודיותו. לדברי ערוץ 2, קיום הוראת בית המשפט - פירושה "פגיעה אנושה בחופש העיתונות וחופש הביטוי".

 

לאור העובדה שהנושא הובא לפתחו של בית המשפט המחוזי, לצוות החקירה בראשות סגן-ניצב ירון לונדון צורף פרקליט מלווה, שגם ייצג את המשטרה בדיון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אייל ארד. מנסים להשחיר את שמו?
צילום: ירון ברנר
מומלצים