אל תגעו לי בדוז פואה
מנכ"ל רשות השידור אמר שתחרות האירוויזיון "איננה תואמת עוד את צביונו של הערוץ" ושהוא שוקל לוותר על שידורה כחלק מהרפורמה ברוממה. מה שלא הבינו שם זה שמדובר בסך הכל בתחרות בידורית שמטרתה אינה הגדלת הזיקפה הלאומית שלנו
עם תקציב משודרג, יושב ראש חדש וכוונה לבצע רפורמה מהותית בלוח השידורים, מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, שוקל את האפשרות לוותר על זכויות שידור תחרות האירוויזיון. זהו מהלך שגוי, שאם ייצא לפועל, יגרום לפגיעה משמעותית נוספת במעמדו של הערוץ ובתדמיתו הבעייתית גם כך.
ההצעה מגיעה, בין היתר, מהרחבת התחרות לשלושה שלבים (שני חצאי גמר וגמר) ועל פי רשות השידור - חוסר העניין היחסי בה, בקרב הציבור הישראלי, בהשוואה לשנים עברו. עם זאת, נתוני הרייטינג לא משקרים, וגם לא הסיקור התקשורתי הנרחב אודותיה.
התחרות מסוקרת מדי שנה בהיקף נרחב על ידי כלי תקשורת רבים ומרכזיים, והיתה ועודנה נחשבת לאחד המשדרים הנצפים ביותר, בטח ובטח בין נתוני הרייטינג הממוצעים להם זוכה הערוץ. למעשה, המשדר הנצפה ביותר בתולדות הערוץ הראשון היה האירוויזיון שנערך בירושלים ב-1999, עם נתון מדהים של כמעט 50 אחוזי צפייה.
לילה טוב אירופה
אז אולי באמת נדמה שהעניין בתחרות הולך ופוחת, אך עם התפתחותם של אתרי שיתוף המידע וריבוי תוכניות הכשרונות דמויות "כוכב נולד", העניין בה ברחבי אירופה דווקא רק הלך וגבר: מספר המדינות המשתתפות כבר חצה את רף ה-40, כך שמלבד נסיכות ליכטנשטיין הקטנטנה, אין כיום מדינה באירופה שלא ניסתה את מזלה בתחרות הוותיקה. גם אותה ליכטנשטיין כבר הביעה את רצונה להצטרף בשנה הבאה. אז מדוע שישראל לא תמשיך להיות חלק מהחגיגה, כפי שהיה עד היום?
התחרות הזו תבדר אותנו, לא תציל אותנו מאירופה (צילום: רויטרס)
נכון, האירוויזיון הוא לא מה שהיה פעם. הוא כבר לא זה שיגרום לנו לחוש גאווה לאומית, ועמידה איתנה אל מול "אומות אירופה האנטישמיות", רחמנא לצלן. זוהי לא תחרות שמטרתה לשפר את תדמיתה הבעייתית של ישראל בעולם ובטח לא כזו שצריכה לאלץ את נציגיה לשיר "חי" בקול גדול על אדמת גרמניה, "הללויה" לשלום העולם וש"חייבת להיות דרך אחרת" בעברית, ערבית ואנגלית. זו תחרות ששמה הנרדף והלגיטימי הוא "בידור זול להמונים" ולא "ייצוג ממלכתי", אז מדוע להתייחס אליה כמעין "שליחות לאומית"?
אם רשות השידור באמת רוצה לחולל רפורמה מהותית בלוח השידורים שלה ולהוות אלטרנטיבה משמעותית לערוצים המסחריים, אסור לה בשום פנים ואופן לוותר על האירוויזיון, אלא לשדרג את המותג ולהשתמש בו כעוגן מרכזי. מהלך של ויתור על התחרות יגרום לשימור התדמית הארכאית והמנומנמת (שגם ככה הרשות מתקשה להתנער ממנה) וכמובן, לנטישת הצופים הבודדים שעוד נשארו וששמחו, אולי, לשלם את האגרה.
רצוי ואף מבורך לפתח הפקות מקור ולהתאים את תכני הערוץ לחתך נרחב של האוכלוסיה, אך שלצד אלה יימשכו גם שידורי האירוויזיון שילוו בהכנה מתאימה,
עם נכונות ורצון אמיתי להצליח, וזאת על ידי עריכת מופע קדם מושקע ומדובר, כזה שלציבור תהיה אפשרות לבחור את הנציג והשיר המתאימים ביותר מבחינתו.
על קברניטי הרשות להבין שהיא רק מופע בידור קליל ולגיטימי, ושבהיותה כזו, היא תתאים לצביון המחודש, הצעיר והרענן שרוצים בהנהלת הרשות לבנות לה. נכון, השינוי לא יתרחש מהיום למחר, אך אם תשונה נקודת המבט, בהחלט ניתן יהיה לומר הללויה.
לפנייה לכתב/ת 
