שתף קטע נבחר

מטבע זהב נדיר בן כ-2,200 התגלה בתל קדש

מטבע זהב, העתיק והכבד ביותר שנמצא עד כה בחפירות בארץ-ישראל, התגלה בצפון. גילו של המטבע הוא כ-2,200 שנה והוא ככל הנראה שימש את המעמדות העליונים למטרות פולחן האלה ארסינואה השנייה, שנישאה לאחיה תלמי השני

מטבע זהב נדיר מאוד בן כ-2,200 שנה התגלה בחפירות של אוניברסיטאות מישיגן ומינסוטה בתל קדש, ליד רמות נפתלי. המטבע נטבע באלכסנדריה על ידי תלמי החמישי בשנת 191 לפני הספירה, ונושא את שמה של אשתו של תלמי השני, ארסינואה פילדלפוס (השנייה), שכבר בחייה זכתה למעמד של אלה.

 

"זוהי תגלית מדהימה בתחום חקר המטבעות" אומר דונלד צבי אריאל, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות. "זהו מטבע הזהב העתיק, הכבד והיקר ביותר שנמצא אי פעם בחפירה ארכיאולוגית בארץ. משקלו כמעט אונקית זהב אחת (27.71 גרם), בעוד שמשקלו הממוצע של מטבע זהב הינו 4.5 גרם בלבד".


משמאל: דמותה של המלכה, מימין: קרני שפע מסמלים את ברכת האדמה (צילום: סו ווב)

 

על פני המטבע מופיע תבליט פניה של המלכה ועל גבו מתוארים שני קרני שפע המעוטרים בסרטים: סמל הלניסטי המסמל את ברכת האדמה. עוד מופיעה על המטבע המילה "פילדלפוס" שפירושה אוהבת אחיה.

 

ארסינואה ה-2, בתו של המלך תלמי הראשון, נישאה כבר בגיל 15 לאחד מיורשיו של אלכסנדר מוקדון. לאחר מותו, היא התחתנה בשנית עם אחיה, תלמי השני, וזה דאג לייסד עבורה פולחן.

 

"יש לשער שהמטבע היה חלק מהפולחן לאישה – יום חג לכבודה של המלכה ארסינואה שנערך פעם בשנה. המטבע נטבע במיוחד וניתן כנראה במהלך הטכסים שנערכו באותו יום".

 

העובדה כי המטבע נטבע 80 שנה לאחר מותה של המלכה, מלמד על אריכות ימיו של הפולחן, ששרד שנים רבות.

 

למרות הכיתוב "ארסינואה פילדלפוס" שעל גב המטבע, אין עדיין ודאות מלאה לכך שפני המלכה המופיעים על המטבע הם אכן אלו של אשת תלמי. לדברי אריאל, אפשר שהמלכה המתוארת במטבע היא בכלל קליאופטרה הראשונה.

 

ערך המטבע הוא מְנַייוֹן, שמשמעו 'מטבע שווה למִינה אחת' (מאה דרכמות כסף), ונראה כי הוא לא שימש למטרות סחר ולא היה בשימוש העם, אלא היה ייצוגי בלבד.

 

לפני כ-3 שנים הופיע בשוק העתיקות העולמי מטמון זהב של תלמי מאלכסנדריה שבמצרים. מטמון זה לא כלל את מטבעות תלמי החמישי, ולכן נחשב המְנַייוֹן מתל קדש לנדיר ביותר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תגליות בתל קדש
צילום: עמר שפירא, החברה להגנת הטבע
מומלצים