זה מה שאתם אוכלים?!

אתם יושבים לידם במסעדה או ברכבת, הם נראים, לכאורה, אנשים רגילים, אבל הם מסתירים סוד אפל וחונק. הם האנשים שואהבים לאכול אוכל שנראה לכם בלתי חוקי בעליל. אספנו כמה אכלנים שביקשו להישאר בעילום-שם, ותכף תבינו למה, והם סיפרו לנו מה הם אוהבים לאכול בסתר.

חומוס עם מיונז

אני יודע שזה נשמע מגעיל, זה אפילו נראה לא משהו, אבל כשאני חוזר מיום עבודה ארוך, מורעב עד מוות, אני מכין לעצמי צלחת חומוס שלא מביישת חומוסיות מכובדות ובאמצע, במקום לשים פטריות או טחינה או פול, אני שם כף מיונז וטובל את הלחם בסיבוב, אוסף מיונז וחומוס ואוכל. זה לא בריא, אבל זה ממש טעים וזה הרעל שלי.

חרדל משקיות

זה התחיל כשעבדתי באחת ממסעדות המזון המהיר שכולם מכירים. תמיד היתה לי משיכה לחרדל וסלידה מקטשופ. כשהתחלתי לעבוד ברשת גיליתי אוצר בלום- קופסאות על גבי קופסאות של רוטב חרדל בשקיות קטנות. הפטיש שלי היה לפתוח אחת בקצה ולשתות את החרדל. זה מטורף, אבל זה טעים וזה הולך מצוין עם הצ'יפס.

המיץ של הסלט

ירקות זה הדבר הכי מגעיל מבחינתי. עבורי זה הדבר הכי לא בריא שיש ולא משנה מה אומרים כולם מסביב. אבל! הרוטב של הסלט זה הדבר הכי טעים, בעיקר אם טובלים בו את הלחמניה הרכה או הלחם הכפרי הפריך, או סתם לשתות אותו, זה בריא. מגעיל בשבילכם?

 עוד לא ראיתם את הבת של חברים שלי, היא, עוד לפני שנגמר הסלט, שוחה ברוטב שהיא כל כך אוהבת לשתות, בלי לאכול את הסלט כמובן.

שעועית בלחמנייה

את המאכל הבא גיליתי בשנות האוניברסיטה שלי, כשגרתי במעונות עם עוד 2 שותפות ומקרר בגודל של פיסטוק. אין מה לדבר כמובן על פריזר שתמיד היה קופא יחד עם כל מה שהיה בתוכו, כשבמעבר בין החדרים השונים הייתי מגלה פתאום שפעם שמתי בפריזר שניצלים קפואים, שקית גזר גמדי ווודקה. בדר"כ הייתי טורחת ומכינה איזו פסטה בכמות שתספיק לשלושתנו או ממציאה דברים ממה שיש במקרר ובארון, ככה הגעתי אל לחמנייה עם ביצת עין ושעועית או רק עם שעועית. פותחים את קופסת השימורים, שופכים את תוכנה לסיר קטן, מחממים את השעועית, פותחים את הלחמנייה ושופכים פנימה את השעועית.

לחמנייה עם בננה

לפעמים בננה היא גם ממרח, בעיקר כשהיא כבר בשלה מדי. אז מה עושים? מוציאים את הלבן מהלחמנייה, דוחפים בננה, מוחצים ואוכלים בהנאה. מבטיח לכם שהילדים ישנאו אתכם על כך, אבל זה בטוח בריא יותר מלחמנייה עם שוקולד.

אם היא רכה מדי, תדחפו אותה ללחמנייה (צילום: דלית שחם) 

חטיף אצות וזיתים

אם גם אתם כמוני נטולי מודעות עצמית, או סתם לא אכפת לכם אם הבל פיכם מצחין, אתם תתאהבו בחטיף הזה. כך תפתיעו את חבריכם בפעם הבאה שתזמינו אותם לצפות בכדורגל – הניחו על השולחן חבילת דפי אצות מיובשות (כאלה שמשמשות לכל מיני מתכונים יפניים, רצוי כאלה שכבר מתובלות בקצת וואסאבי) וקופסת שימורים של זיתים (מגולענים כמובן!) והסבירו להם – לוקחים דף אצה, מגלגלים בפנים שניים-שלושה זיתים, מכניסים לפה, לועסים לאט ובולעים. זהו תחליף מושלם לעיסוק בפיצוח גרעינים וגם חטיף מזין.

סופרוטב

אצל רוב האנשים מצטברים במקרר עשרות סוגים שונים של שקיות, קופסאות פלסטיק ובקבוקונים שמכילים רטבים מכל מיני טייק אוויי שהזמינו או קניות אימפולסיביות של רטבים מעניינים בסופר. אם כן, הגיע הקץ לאיסוף הרטבים, משום שנמצא פתרון טעים ביותר לשאלה מה לעשות בהם. אז ככה, מכינים צ'יפס, בתנור, במיקרו, בטיגון או בהזמנה מהרשת החביבה עליכם, כל אחד שיעשה כראות עיניו.

 לצד הצ'יפס, על השולחן, מניחים קערת מרק ולתוכה יוצקים רטבים, כמות דומה מכל רוטב – קטשופ, מיונז, חרדל, אלף האיים, צ'ילי מתוק, צ'ילי חריף, טבסקו, חרדל ודבש, ויניגרט, רוטב פלפלים, טפנד, וואסאבי, פסטו, צ'ימיצ'ורי, ברביקיו, סויה, טריאקי... לא לשכוח בסוף שקית מלח ושקית פלפל, כי אם לא כדי להשתמש בהן, מדוע מצרפים אותן תמיד לכל משלוח... מערבבים היטב והנה לכם סופרוטב לצ'יפס, בצבע חום כהה, ירקרק עם כתמים אדומים. יש שיגידו שזה סתם מגעיל, אבל יש גם לפחות אדם אחד שיהנה מאוד מהרוטב המיוחד.

מה הדבר הכי מוזר שאתם אוהבים לאכול? טקבקו