שבוע ראשון למעמד לזרים: מעטים הציגו מסמכים

שבועיים לאחר שהממשלה הכריעה באשר לגורל ילדי הזרים, הסתיים אתמול (ה') השבוע הראשון לתקופה שהוגדרה עבור אלו שעומדים בקריטריונים לזכות במעמד רשמי בארץ באווירה מנומנמת בעיקרה.

ברשות ההגירה והאוכלוסין של משרד הפנים אמנם נערכו למשימה ופתחו עמדות מיוחדות כדי לקלוט את כל הפונים, אך בחמשת הימים האחרונים הסתכמה עבודתם במתן שירות לזרם דל במיוחד של מי שטרחו להציג את המסמכים האישיים הנדרשים כדי לזכות במעמד.

התורים לא היו ארוכים במיוחד. לשכת רשות האוכלוסין (צילום: דנה קופל)

מנתוני רשות ההגירה שנמסרו ל-ynet עולה כי מאז החלה קליטת הפונים, הוגשו רק 193 בקשות. לנוכח ההיענות המצומצמת, קרא קובי ניניו, מרכז פרויקט ילדי שוהים בלתי-חוקים, למי שעומד בקריטיונים שהוגדרו בהחלטת הממשלה למהר ולהסדיר את מעמדם.

"תגיעו, לפחות תגישו בקשה", קרא ניניו - שלא הסתיר את הפתעתו לנוכח מיעוט הפניות. "ציפינו שיבואו הרבה יותר, התכוננו היטב - ואנשים ממעטים להגיע".

על-פי ההחלטה, הוגדרו למהגרי העבודה 21 ימים להגיש את בקשותיהם לקבלת מעמד. פרק זמן זהה יינתן למי שזכאותו לכך הוכרה והגיש את רוב מסמכיו אך מתקשה להשיג חלק מהם. ברשות ההגירה הדגישו כי למרות שברור כי חלק מהמצאת אותם מסמכים מהווה תהליך שאינו תמיד קצר, לא ייתקבלו שם בקשות ראשוניות בתום התקופה שנקבעה.

באה עם מגן דוד: "בוכה מעצבות ומאושר" 

מי שכן טרח להתחיל את הליך קבלת המעמד עודכן כי לאחר מסירת כל המסמכים הדרושים, יקבל הודעה טלפונית על זימון לראיון מיוחד שלאחריו יוענק המעמד למי שיעמוד בתנאים.

במהלך היום התרוצצו במסדרונות לשכת ההגירה ילדים רבים, בעוד הוריהם המתינו בסבלנות לתורם. במהלך הפעילות, יצאה מחדר קבלת הקהל המיוחד אשה פיליפינית שניגשה לחבריה שהמתינו על ספסל ובישרה להם כי השלימה את השלב הראשון.

"הגשתי את כל המסמכים ועכשיו אני מחכה לטלפון מהפקיד", סיפרה. "אני יודעת שהכל יסתדר אצלי ובעיקר מקווה שלא יגרשו את אותם 400 ילדים ובני משפחותיהם. אי אפשר לדעת מי נשאר ומי צפוי לעזוב, כולנו אותו הדבר ומחכים בתור כדי להפוך לישראלים".

קאמיל וקאנט עוזרים לאמא. "יש סיכוי להישאר?" (צילום: דנה קופל)

סוזן דולורס הגיעה לארץ מהפיליפינים כבר לפני 18 שנה. היום הגיעה ללשכה כשעל צווארה שרשרת מגן דוד, יחד עם שני ילדיה שנולדו בישראל, קאמיל בת ה-11 וקאנט שכבר כמעט בן שבע. השניים, שמדברים עברית שוטפת, היו עסוקים בסיוע לאמם הנרגשת להגיש את המסמכים שהתבקשה להציג.

כשהגיעה תורה של סוזן, הגיעה לטיפולו של הפקיד לירן טל-ברטנטל, שהסביר לה כי עליה להציג לפניו חומרים נוספים, ובהם תמונות שיוכיחו כי היא אכן אמם של ילדיה, תעודת רישום לבית ספר וחוזה שכירות. היא, מצדה, נלחצה מתשובתו - וכשדמעות הציפו את עיניה, שאלה: "יש לנו בכלל סיכוי להישאר?".

טל-ברטנטל ביקש להרגיע אותה ואמר לה: "הכל בסדר. יש לך את המסמכים, ומהיום יש לך 21 ימים להשלים את התהליך. זה המון זמן, ואפילו לא תצטרכי לעמוד בתור כשתחזרי, הכל יהיה אצלכם בסדר".

סוזן עדיין התקשה להירגע, ואמרה: "אני לא מצליחה לדבר כי אני בוכה, גם מעצבות וגם מאושר. רגע אחד אני מפחדת שמשהו יקרה ויגרשו אותנו, ושניה אחר כך אני מקווה שהכל יסתדר ונישאר כאן. גם אני וגם הילדים שלי מרגישים חלק מהמדינה והבטיחו שנישאר כאן".

"טרנספר מרצון" ל-400 המגורשים

שר הפנים, אלי ישי, פנה השבוע למשרד האוצר - והציג לפני אנשיו תוכנית חדשה שתעודד "עזיבה מרצון" של בני משפחות 400 הילדים שאמורים להיות מגורשים מישראל למדינות מוצאם, באמצעות תמריצים כספיים.

על-פי היוזמה, תוצא אותה חבילה למשפחות שתוקף שהותן החוקית בישראל פג ומעוניינות לשוב למולדותיהן. מדובר ברעיון שעלה בעבר אך לא זכה לקידום רציני, ועל-פי התוכנית ייתכן כי ייושם כסיוע בהעברת חפציהם האישיים של הזרים לארצותיהם או באמצעות תשלום מענק עזיבה כלכלי.

"אני סבור שנכון יהיה שהמדינה תתמוך במי שמבין שתמה שהותו החוקית כאן וראוי שישוב לארץ מוצאו",

אמר ישי ל-ynet. במשרד האוצר אישרו כי הצעתו התקבלה, אך ציינו כי "טרם נערכו דיונים בנושא".

באופן אולי מפתיע, זכתה יוזמתו של ישי לתמיכה גם בארגון "ילדים ישראלים" שתמך בזרים לכל אורך מאבקם. העומד בראשו, רותם אילן, אמרה כי "אנחנו תומכים במתן מענקי עזיבה מרצון במקום גירוש - בכל הנוגע למהגרים לא-חוקיים, במיוחד בשל סכומי העתק שהם נאלצים לשלם כדי להגיע לארץ".

עם זאת, הדגישה כי "אין זה פתרון עבור אותם 400 ילדים - שכדי שיוכלו לבסוף להישאר בישראל -יש להמשיך ולהילחם". אילן עצמה עשתה היום דרכה דרומה, לאילת, לאחר שבארגונה התקבלו עשרות פניות של זרים שביקשו סיוע בארגון כל המסמכים הנדרשים.