האם בדיקת דנ"א תחשוף את דיוקן החשוד?
שיטות הזיהוי הפלילי התקדמו הרבה מעבר לקביעת קשר בין החשוד לבין זירת הפשע באמצעות "טביעת האצבע" שמשאיר הדנ"א שלו, והן מתחילות לאפשר למשטרה לצייר דיוקן של אדם בלתי ידוע על סמך תכונות החקוקות בגנום
זכר, נמוך ומוצק, בעל עור כהה, עיניים חומות, סוג דם A+ ושיער גס בצבע חום כהה עם ניצני התקרחות. אמורה להיות לו סבילות גבוהה לאלכוהול וסיכון גבוה מן הממוצע לפתח תלות בניקוטין. למזלו, הוא חי אלפי שנים לפני שגילו בני האדם את העישון.
תיאורו של תושב גרינלנד מתקופת האבן, שפורסם בפברואר 2010, מסרטט, כמעט אך ורק על סמך שיירי דנ"א, דיוקן מדהים של אדם שמת לפני יותר מ-4,000 שנה.
תיאור זה, שהפיקו מדענים מדנמרק, מסמל את הפעם הראשונה שבה נקבע במלואו רצף הדנ"א של גנום אנושי עתיק יומין. יותר מזה, הוא משמש דוגמה מטלטלת לכמות המידע שבלש בן ימינו יכול לדלות מן הקוד הגנטי של חשוד.
לא רק טביעת אצבע
שיטות זיהוי פלילי המבוססות על דנ"א, מאפשרות לחשוף את דיוקנו של אדם אנונימי באמצעות התכונות שחקוקות בגנום. "הגוף מפענח את הדנ"א כדי לקבוע את צורת הפנים", אומר האנתרופולוג מרק שריבר ממכללת מורהאוס, המקווה לחקות את היכולת הזאת בתוך עשור.
בידי המדענים ששחזרו את מראהו של תושב גרינלנד הקדום היו רק כמה קווצות שיער, שהשתמרו באדמת קרח העד ושמהן חולץ הדנ"א. השיער עצמו כהה ועבה ומכיל עקבות כימיים המעידים על תזונה המורכבת בעיקר ממאכלי ים.
הגנים של אותו אדם סייעו לפתור מחלוקת ארוכת שנים לגבי מקורם של האסקימואים הקדומים של גרינלנד, מכיוון שתבנית רצפי הדנ"א שלו נפוצה בעיקר באוכלוסיות בסיביר.
לאחר שקבעו כי מוצאו מצפון אסיה, יכלה קבוצת המחקר לפרש החלפות של נוקליאוטידים יחידים בדנ"א, החלפות המכונות SNPs, בארבעה גנים הקשורים ליצירת צבע עיניים חום בבני אסיה המודרניים.
בעזרת אותה שיטה התגלו SNPs המעידים על צורת השיניים הקדמיות ועל שעווה יבשה באוזן, שתי תכונות הנפוצות אצל בני אסיה ואמריקנים ילידים בני ימינו.
ארבעה SNPs נוספים מורים שהיה לו ככל הנראה עור כהה. סדרה נוספת של החלפות הנפוצות באוכלוסיות שהסתגלו לאקלים קר מורה על גוף גוץ ושומן שופע.
אולי אין די בכל התכונות האלה כדי לזהות את תושב גרינלנד הקדום במסדר זיהוי, אך הן יכולות לצמצם במידה ניכרת את מספר החשודים. מספר פשעים שעוררו הדים רבים הדגימו כבר את התועלת שבמידע מסוג זה, ולו גם הבסיסי ביותר.
מסדר זיהוי
ב-2007 השתמשו כריסטופר פיליפס ועמיתיו מאוניברסיטת סנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד בסמנים בדגימת דנ"א שנלקחה ממברשת שיניים כדי לקבוע שאחד החשודים בפיגוע הרכבת ב-2004 במדריד הוא ממוצא צפון אפריקני. אחר כך אישרה המשטרה שהטרוריסט היה אלג'ירי.במהלך חקירה לאיתור רוצח סדרתי ידוע לשמצה בלואיזיאנה, טענו עדים שהאשם לבן, אך ממצאי הדנ"א הורו על אדם בעל רקע אפרו-אמריקני ואינדיאני. המשטרה הרחיבה את חיפושיה ולבסוף לכדה את הרוצח.
המוצא אינו מעיד רבות על המראה החיצוני, ולכן חיפוש רמזים נוספים הוא מטרתן של תכניות כמו יוזמת הדנ"א של המכון האמריקני למשפט, המממן מחקרים על סמנים גנטיים נוספים לצורך זיהוי פלילי.
דניאלֶה פּוֹדיני מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מפתח ערכה לזיהוי פלילי שתקבע, על ידי אנליזה של 50 עד 100 סמנים גנטיים, את צבע העיניים והשיער של החשוד, את מינו ואת מוצאו.
"הרעיון הוא פשוט לספק כלי חקירה נוסף", הוא אומר, "כזה שיוכל לעזור ולאשש את עדויות העדים או להפחית את מספר החשודים".
הגיל מתעתע
קבלת מידע ספציפי יותר מעלה את דרגת הקושי במידה ניכרת, מוסיף פודיני. הדנ"א כשהוא לעצמו מספק מעט מאוד רמזים באשר לגיל, למשל.
בעזרת תאים שלמים, חוקרים יכולים לבחון טֶלוֹמֶרים, קצות הכרומוזומים הנשחקים עם הזמן, אבל הבריאות הכללית של אדם וכן גורמים אחרים עשויים להשפיע על שחיקתם.
מחקר עדכני הראה שספורטאים בני 50 עשויים להיות בעלי טלומרים של בני 25. למאפיין חשוב נוסף של חשודים, גובה, יש אמנם שורשים גנטיים, אך הוא תלוי גם בגורמים סביבתיים, כמו תזונה בילדות. ואף על פי כן, הבנת ההשפעות של גנים החשובים להתפתחות הגוף חיונית כדי לחזות את מראו של אדם מסוים.
בעיה אתית?
שריבר חוקר אוכלוסיות באירופה וקבוצות מעורבות-גזע במקומות אחרים בתקווה שמציאת מתאם בין אף גאלי או עיניים איריות מחייכות לבין גנים המשפיעים על מאפיינים אלו עשויה לעזור בפיצוח הקוד המשמש את הגוף לבניית סממנים חיצוניים מסוימים.
הוא אפילו חושף לאור אולטרה-סגול ריבועי עור באורך שני ס"מ של מתנדבים כדי להעריך את טווח גוני העור האפשריים אצל אנשים בעלי רקעים גזעיים ואתניים שונים.
כמה ביו-אתיקנים סבורים שאסור להעמיק מעבר לעור בסרטוט פרופיל הדנ"א. לתושב גרינלנד הקדמון היה גם סיכון מוגבר ללקות ביתר לחץ דם ובסוכרת.
תיאור בן ימינו של חשוד עשוי לכלול, בעיקרון, דגם פיגמנטציה, מוצא, סיכון גבוה מן הממוצע להיות שמן, מעשן, אלכוהוליסט או סתם מדוכא. "אני סבור שיש בעיות אתיות אמיתיות הקשורה במחקר מסוג זה", אומר שריבר.
אבל דווקא שיקולים מעשיים הם שמעכבים, ככל הנראה, את התרחבות השימוש בערכות מורכבות לזיהוי פלילי. "תחום הזיהוי הפלילי שמרני מאוד", אומר פודיני, "כך שלפני שמשתמשים בשיטה כלשהי, יש להוכיח מעבר לספק סביר שהשיטה פועלת היטב, אמינה ומקובלת על הקהילה המדעית".
הכתבה התפרסמה בגיליון אוגוסט-ספטמבר של המגזין "סיינטיפיק אמריקן - ישראל" בהוצאת אורט.
לפנייה לכתב/ת 
