המדריך השלם לרכישת מבזק חיצוני

במבזקים המודרניים קיימות תכונות רבות ותפריטים מסובכים שלא יביישו כל גאדג'ט. מי צריך כל כך הרבה תכונות מתקדמות במבזק שלו, לפי אילו מאפיינים ניתן להשוות מבזק אחד לאחר, על מה כדאי להתעקש כשקונים מבזק, ובמה לא כדאי להשקיע כסף? סדרת כתבות זו תעשה היכרות ידידותית ביניכם לבין המבזק העתידי שלכם ותעזור לכם להבחין בין העיקר לטפל כשאתם ניצבים בפני קניית מבזק.

בחלקה הראשון נסקור את שלל התכונות שמבזקים חיצוניים מודרניים מציעים, ונסביר מה יתרונותיהם ללא קשר לדגם או ליצרן מסוים. נסביר גם מספר מושגים בסיסיים שיעזרו לפענח את המספרים והאותיות המתלווים לכל מבזק.

נעים מאד, אני מבזק

ללא קשר ליצרן או לדגם, כל מבזק חיצוני קטן מסוגל להבזיק אור לבן הדומה באיכותו לאור השמש (5500-5600 מעלות קלווין). על כן, בעזרת כמעט כל מבזק חיצוני ניתן לצלם תמונות שתוצאותיהן בוודאי תהינה טובות מאילו שתצלמו בעזרת המבזק הפנימי של המצלמה שמוגבל בעוצמה, בגודל ובאפשרות הכיוון שלו.

השאלה היא איך לבחור מתוך מגוון המבזקים הקיימים היום בשוק, שטווח מחירם נע בין 200 ל-3500 שקלים. ההסבר לטווח המחירים הגדול נעוץ לא רק בשמו של יצרן

המבזק, כי אם ובעיקר, בתכונות.

איזה תכונות יש למבזקים?

התכונות העיקריות של המבזקים המודרניים הן:

1. עוצמת האור המקסימאלית שהמבזק יכול לייצר – הבזקת אור היא התכונה החשובה ביותר של המבזק, ושלשמו הוא נוצר. ככל שהעוצמה של המבזק גדולה יותר, ניתן להאיר אובייקטים רחוקים יותר, או להשתמש במבזק בצמצם סגור יותר. עוצמה של מבזקים נמדדת בעיקר במספר המכונה Guide Number, ועל כך הסבר מפורט בהמשך.

2. משך ההבזק בעוצמה מלאה - לא רק עצם ההבזק חשוב, אלא גם התזמון בו הוא מתרחש. הכרחי שההבזקה תתרחש בסנכרון מושלם לזמן בו התריס של המצלמה פתוח והחיישן או סרט הצילום חשופים לאור.

לכל מצלמה קיימת מהירות סנכרון מקסימאלית שאותה מפרסם היצרן, והיא מגדירה את מהירות התריס המירבית שאליה ניתן עדיין לסנכרן את ההבזקה (בדרך כלל סביב 1/250 של השנייה, אולם ישנן מצלמות המסוגלות לסנכרן גם במהירות של 1/500).

ככל שהמבזק מאיר בעוצמה גדולה יותר, משך ההבזק ארוך יותר. לכן חשוב שזמן ההבזקה (מתחילת פרץ האור, עד סופו) יהיה קצר ככל הניתן, ובוודאי קצר יותר מזמן הסנכרון המקסימאלי. משך ההבזק של מבזקים מודרניים מיצרנים מכובדים נע בדרך כלל בין 1/10000 של השנייה בעוצמה נמוכה ל 1/800 של השנייה בעוצמה המירבית, אולם בקניית מבזקים מתוצרת לא מוכרת כדאי לבדוק את הנתון הנ"ל.

3. יכולת המבזק להתאים עצמו לאורכי מוקד שונים (יכולת זום במבזק) – זו היכולת להצר ולהרחיב את אלומת האור לזוויות רחבות או צרות בהתאם לעדשה ולאורך המוקד בה משתמשים. לדוגמא, אם מצלמים בעדשה רחבה מאד, אלומת האור צריכה להאיר בזווית רחבה על מנת שכל הפריים יהיה מואר באופן שווה, ואילו אם מצלמים באורך מוקד ארוך מאד, זווית האלומה יכולה להיות צרה יותר.

השליטה במפתח האלומה מאפשר גם ניצול יעיל יותר של האנרגיה האצורה במבזק באופן שלא יתבזבז אור מיותר בשטחים שכלל אינם בשטח המצולם.

4. יכולת תנועה של המבזק – גמישות החשובה בכדי לשלוט בכיוון אלומת האור ובכך מתאפשרת האפשרות להאיר את האובייקט הנבחר באופנים שונים - על ידי הבזקה ישירה ומכוונת יותר (ובכך ליצור אור קשה וצללים בולטים), או דווקא בכדי למנוע הבזקה ישירה ולקבל אור חוזר ממשטחים לבנים כגון קירות או תקרות המחזירים אור רך יותר

המונע צללים חזקים.

5. זמן טעינת המבזק בין צילום לצילום -  המבזק בנוי מרכיבים אלקטרוניים (קבלים) הנטענים באנרגיה מהסוללות, ונפרקים באחת בצורה של אור. כאשר משתמשים בעוצמה מלאה, כל האנרגיה מתרוקנת בבת אחת, ויש צורך לטעון את הרכיבים שוב. פרק הזמן שבין הבזקה להבזקה נקרא זמן טעינה. זמן טעינה קצר חשוב כשמצלמים ברצף. זמן הטעינה בין הבזקה לבאה נמדד בשניות בודדות.

6. רמת השליטה הידנית – המבזק יכול להבזיק בעוצמות שונות ובמפתחי אלומה שונים ובכך ליצור חשיפות שונות. ניתן לשנות את מאפייני החשיפה באופן ידני, או לאפשר למצלמה ולמבזק להחליט את ההחלטה הזו בשביל הצלם. השליטה הידנית בחשיפה חשובה, כשרוצים להשיג תוצאות אחידות, וכשרוצים להשיג אפקטים ותוצאות מיוחדות שהמערכת האוטומטית לעולם לא תשיג. 

7. יכולות אוטומטיות – בסגנונות צילום שונים אין תמיד זמן לכיוון ידני והתבססות על מערכת אוטומטית היא הכרחית. בנוסף לא לכל צלם יש ידע מספיק לשליטה ידנית. המערכות האוטומטיות במבזקים נקראות גם TTL, E-TTL, I-TTL, והסבר מפורט על כך - בהמשך.

8. משקל וגודל – משקלו וגודלו של המבזק חשובים כשרוצים לחסוך במשקל הציוד ובנפח תיק המצלמה, וכשגודל המבזק עלול להפריע לצילומים כמו לדוגמה בצילום מאקרו.

9. כמות חיבורים להתקנים חיצוניים -  ניתן ואף כדאי לעתים, להרחיק את המבזק מהמצלמה ולשלוט באופן שבו האור נופל על האובייקט המצולם. זוויות תאורה שונות יוצרות צללים מעניינים יותר ותמונות איכותיות יותר. לשם כך ישנם משדרים ומקלטים (שעולים מספר עשרות דולרים לפשוטים שבהם).

החיבור בין המקלט למבזק מתבצע בעזרת חיבור כבל PC Sync או כבל Miniphone שהוא חוט המחבר בין המשדר למבזק. אם קיים במבזק חיבור שכזה ניתן להימנע מהוצאה נוספת של התקן מיוחד המתחבר ל-"נעל", שקע החיבור של המבזק בראש המצלמה.

חיבור המבזק לסוללות חיצוניות חשוב כשצריך זמן פעולה ארוך בו המבזק נמצא הרחק מהצלם וכשיש צורך בהספק רב יותר לטעינת המבזק במהירות בין הבזק להבזק.

10. יכולת הפעלה אופטית בעזרת מבזקים אחרים – ישנה אפשרות להפעיל את המבזק שלכם באופן מרוחק אם יש לו מקלט מובנה. המקלט קולט את ההבזק מהמבזק הראשי, ומבזיק בעצמו. ההפעלה המרוחקת פועלת טוב מאד כשיש קו ראיה בין המבזק הראשי למשני, וכאשר אין הבזקות של מבזקים אחרים בסביבה. זו דרך טובה וזולה עם

אמינות יחסית גבוהה (בהתחשב במגבלות שצוינו) והיא חוסכת קניית משדרים.

11. יכולת סנכרון מהיר – יכולת זו חשובה כשרוצים להשתמש במבזק בתנאים בהם מהירות התריס גבוהה ממהירות הסנכרון המקסימאלית שבין המצלמה למבזק (בדרך כלל סביב 1/250, או במקרים נדירים יותר 1/500). אילו בעיקר מצבים שהאור הסביבתי רב ורוצים להפחית את נוכחותו בתמונה.

12. סנכרון תריס אחורי – הבזקת האור מסונכרנת לעיתוי בו התריס פתוח, והחיישן או סרט הצילום חשופים לאור. ניתן לקבוע אם ההבזקה תתרחש בתחילתו או בסופו של פרק הזמן בו התריס פתוח. היכולת לשלוט בתזמון ההבזקה ביחס לזמן פתיחת התריס, מייצר אפקטים שונים של תנועה בתמונה.

13. הבזקים חוזרים – לחלק מהמבזקים ישנה יכולת לייצר הבזקים מהירים בזה אחר זה בעוד התריס במצלמה פתוח. אם האובייקט המצולם נמצא בתנועה, כל הבזק "מקפיא" את האובייקט במקום מעט שונה, ונוצרת תמונה המתארת את מסלולו של הגוף.

14. אור עזר לפוקוס – אור עזר לפוקוס חשוב בתנאי תאורה נמוכים בהם אין מספיק אור בכדי שהמצלמה תוכל להתמקד על האובייקט. במקרה כזה המבזק עוזר למצלמה ומאיר את האובייקט שלפניו בקווי אור אדומים בצורת שתי וערב שעליהם מתפקסת המצלמה.

אז במה לבחור?

אחרי שערכתם היכרות מהירה עם תכונות המבזק, כעת תוכלו לברר בעצמכם אילו תכונות חשובות לכם ובאילו תכונות לא הכרחי להשקיע.

 לדוגמה, אם אתם צלמים חובבים שמצלמים בעיקר במצב אוטומטי את המשפחה החברים ובטיולים, סביר שתרצו להשקיע במבזק בעל יכולות אוטומטיות שיעשו עבורכם את חישובי העוצמה הנדרשים לחשיפה נכונה.

אם אתם מצלמים בסיטואציות דינמיות יותר כגון צילומי ספורט, צילום אירועים או עיתונות, הגיוני שתשקיעו במבזק בעל עוצמת תאורה חזקה, זמן טעינה קצר ויכולות אוטומטיות

אם אתם צלמי מאקרו, הגיוני אם תחליטו לא להשקיע בעוצמה רבה וזמן טעינה קצר (מכיוון שלא תצלמו בעוצמה מלאה כמעט אף פעם את גמלי השלמה שלכם) ודווקא תרצו להשקיע במבזק קטן ממדים, שתוכלו בעתיד להרכיב על מתקן מיוחד לצילום מאקרו המורכב על העדשה.

צלמים המתמקדים באופנה, בפורטרטים וצילום מוצרים, ירצו ככל הנראה מבזק חזק שיכלול חיבור מובנה למקלטים ויאפשר שליטה ידנית בעוצמה. לצלמים שעשו כבר מספר צעדים בעולם הצילום ויודעים לשלוט בחשיפה ידנית, מומלץ מאד ללמוד להשתמש במבזק בצורה ידנית.

התכונות שחשוב להתעקש עליהן במבזק שכזה הן יכולת שליטה ידנית בעוצמה, יכולת תנועת ראש המבזק לצדדים ואנכית ושליטה ברוחב האלומה (זום).

יופי, ומה עם המחיר?

האם אתם חייבים רק את המבזקים המשוכללים ביותר מבית היוצר של המצלמה שלכם שעולים אלפי שקלים? ברור שלא. מחירו של מבזק נגזר משני גורמים עיקריים – כמות

ואיכות התכונות שבו, ושם היצרן שלו.

על איזה תכונות משלמים יותר כסף? עוצמת התאורה (יותר חזק - יותר יקר), יכולות אוטומטיות, טכנולוגיה ייחודית (כמו טכנולוגיית CLS של ניקון) ו"פינוקים": החל מחיבורים ויכולת הפעלה אופטית ועד תכונות כמו מסך LCD גדול וחיווי טעינה קולי.

ומה כל צירופי האותיות האלו?

קצת לפני שקונים ומבזיקים, כדאי להכיר קצת יותר לעומק שני מושגים יסודיים מעולם המבזקים – GN ו TTL. אילו מושגים הרשומים בחוברות המשתמש ובהם משתמשים צלמים ומוכרים בחנויות צילום.

Guide Number - "המספר המנחה" – ידוע גם בשם המקוצר GN. זהו מספר המתאר את עוצמת התאורה של המבזק ומחושב בנוסחה פשוטה. ניתן להקביל את ה-GN במבזקים למהירות המקסימאלית של מכונית.

ככל שה-GN המקסימאלי של המבזק שלכם גדול יותר, כמות האור שלו תהיה גדולה יותר. לכל מבזק מצורפות טבלאות GN שהיצרן מדד. בעבר, טבלאות ה- GN היו הכרחיות לצלמים בכדי לחשב את גודל הצמצם הנדרש בהתאם למרחק האובייקט מהמבזק, ובהתאם לרגישות סרט הצילום ולמצב הזום במבזק.

כיום כמעט ולא משתמשים בטבלאות GN מכיוון שיש למבזקים יכולות אוטומטיות שלא היו קיימות בעבר, ומכיוון שמסך התצוגה במצלמות וההיסטוגרמה (תצוגה גרפית

להתפלגות עוצמת האור בתמונה) מאפשרים משוב מיידי.

אז מה בעצם אומר המספר הזה? נניח שאתם מצלמים ב-ISO 100, והזום המוגדר במבזק מקביל למפתח עדשת 35 מ"מ. האובייקט המצולם נמצא במרחק 10 מטרים מהמבזק (לא חשוב היכן המצלמה ממוקמת יחסית לאובייקט, רק היכן המבזק ממוקם).

השאלה היא באיזה צמצם צריך להשתמש כדי לקבל חשיפה טובה. כל שנותר הוא לברר בטבלה המצורפת למבזק את ה-GN המתאים לעוצמה של המבזק, לחלק את המספר במרחק, ולקבל את הצמצם הדרוש.

בדוגמה, נמצא שה GN שווה ל-28, והמרחק הוא 10 מטרים, ולכן הצמצם הוא 28 חלקי 10: 2.8. ניתן להבין בקלות שככל שה-GN יהיה גבוה יותר ניתן להאיר אובייקטים רחוקים יותר, ולהשתמש בצמצם סגור יותר.

TTL – Through The Lens - זו שיטה בה המצלמה מודדת את כמות האור החוזרת מסצנה מסוימת ונכנס דרך העדשה, ומבצעת תיקונים וחישובים בהתאם. זהו מושג רחב בצילום והוא לא תקף רק לגבי מבזקים. יש TTL דיגיטלי ו-TTL ואנלוגי. הדיגיטלי מדויק ונפוץ יותר כיום.

בהקשר של מבזקים, TTL דיגיטלי הוא מדידת אור ותיקון חשיפה הנעשה בצורה הבאה:. המבזק מבזיק מספר הבזקים מקדימים לפני ההבזקה הראשית. ההבזקים המקדימים מאירים את האובייקט. האור חוזר מהאובייקט, נכנס דרך העדשה ופוגע בחיישנים, החשיפה מתוקנת - והמבזק מתאים את עוצמתו. כל זאת מתרחש תוך אלפיות שנייה וקורה עוד לפני ההבזקה הראשית ועוד לפני שהתריס במצלמה מתרומם. העין לא מסוגלת לראות את ההבזקים המקדימים, אלא אם כן משתמשים בסנכרון תריס אחורי.

ועדיין, ללא קשר לחוכמת המערכת האוטומטית, צלמים רציניים אוהבים שליטה ידנית ותוצאות אחידות, ולכן ברוב המקרים כלל לא ישתמשו במדידות אוטומטיות אלא במצב מבזק ידני.

סיכום

כדאי מאד להכיר במגבלות וביתרונות המבזק ולהתאים אותו לאופי הצילומים שלכם, להשקיע בתכונות שאתם באמת צריכים ולחסוך כסף על תכונות "ופינוקים" שלא תשתמשו בהם לעולם.

כדאי גם לשקול חלופות צד שלישי אם אינכם רוצים להיכנס להוצאות גדולות מדי, ואולי חשוב מכל, כדאי ללמוד להפעיל את המבזק שלכם גם באופן ידני על מנת להשיג תוצאות מיוחדות ואחידות יותר.

למי שרוצה להרחיב, מומלץ לקרוא את הראיון עם דיוויד הובי בגיליון קומפוזיציה 009 ולהתרשם אילו תוצאות מדהימות ניתן להשיג בצילום ידני עם מבזקים קטנים..

בכתבה הבאה אנו סוקרים את המבזקים הקיימים בשוק

זיו שנהב הוא צלם עצמאי ומדריך בקורסים לתאורה מעשית בבית הספר לצילום גליץ