תאונת הקאנו בגרמניה: "גילי התרגש מהאחריות"
גילי זמיר, מדריך משלחת הנוער שנהרג בהתהפכות סירה בנהר בדרום גרמניה, הקדיש את רוב זמנו לפעילות חברתית. חבריו סיפרו ל-ynet כי שוחחו עמו בטרם המריא, יום לפני התאונה. "הוא היה ספורטיבי מאוד, קשה להאמין שטבע"
החברים מבכים את מותו. חבריו הרבים של גילי זמיר, מדריך משלחת הנוער שמת לפנות בוקר מפצעיו, ארבעה ימים אחרי שהתהפך בסירת קאנו בנהר הווילס שבדרום גרמניה, התקשו הערב (שבת) לעכל את האסון הכבד, עם קבלת ההודעה על הטרגדיה.
זמיר, בן 25 במותו, היה מוכר בעירו, ראשון-לציון, כמי שהקדיש את מרבית זמנו לפעילות חברתית ולתרומה בקהילה, גם לאורך שירותו הצבאי וגם לאחר מכן - במהלך לימודי החינוך באוניברסיטת בר-אילן, שם רק לאחרונה סיים את השנה הראשונה.
ביום ראשון שעבר המריא זמיר לעיר אמברג שבגרמניה כמדריך קבוצת נוער ממושב רינתיה, שם הדריך צעירים במסגרת תנועת "בני המושבים". שתיים מידידותיו הקרובות, טלי וסתיו, אמרו ל-ynet כי שוחחו עמו ממש רגע לפני שיצא לדרכו. "הוא התרגש מאוד מהטיסה. איחלתי לו שיהנה, שיהיה לו כיף ושישמור על עצמו. הוא תמיד התרגש לצאת אל המשלחות האלה, בגלל האחריות של הובלת בני הנוער".
סירת הקאנו שבה היה זמיר, לאחר שנמשתה מהמים (צילום: bk-media)
בתאונת השיט קטלנית, שהתרחשה רק למחרת היום שבו הגיעו לגרמניה, התהפכה גם אחת הנערות שהיו איתו בנהר - אך למרבה המזל היא יצאה ללא פגע. מיד לאחר האירוע, הועבר גילי לאשפוז במצב אנוש וכשהוא שרוי בתרדמת.
"אמא שלו סיפרה שהוא היה הרבה זמן מתחת למים ובלע הרבה מים. ביום שישי הודיעו לה ולאביו שהוא נפטר והיום הם חזרו לארץ והחלו להסדיר את ענייני העברת הגופה וההלוויה. בגלל השבת הגופה עדיין בגרמניה ועדיין לא ברור מתי יטיסו אותה לארץ", סיפרו החברות.
"אלהים לוקח אליו את הטובים, כזה הוא היה"
חבר אחר של זמיר, מתן זיתון, הכיר אותו לראשונה בתנועת "דיפלומטים צעירים" בראשון-לציון, והתקשה גם הוא להשלים עם הבשורה המרה על מותו. "הוא היה מאוד פעיל חברתית וספורטיבי מאוד, זו אולי הסיבה שממש קשה להאמין שהוא טבע".
זמיר באחד הטיולים. "הוא התרגש להוביל בני נוער"
"הוא היה בחור מקסים שחייך כל הזמן ותמיד העביר את החיים שלו בהתלהבות גדולה. כשקבלתי את ההודעה על מה שקרה לו הייתי בהלם, ידעתי שהוא בחו"ל, אבל רק היום שמעתי שהוא נפגע ומת.
אומרים שאלוהים לוקח אליו את הכי טובים, והוא באמת היה כזה", סיפר זיתון. "פגשתי אותו לפני כמה שבועות במקרה והחלפנו כמה מילים. אמרנו שנפגש ונעלה זיכרונות, מה שלצערי כבר לא יקרה".
זיתון סיפר גם כי בין כל עיסוקיו של זמיר, שימש גם כשופט כדורגל ואף היה פעיל באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן, שם ריכז את תחום הסיוע למשרתי המילואים. במשלחת האחרונה הוא יצא יחד עם מדריך נוסף, שישוב לארץ, יחד עם החניכים, כבר מחר. מאז התאונה סייע רב הקהילה היהודית המקומית לבני הנוער ההמומים להתמודד עם האסון. זמיר הותיר אחריו זוג הורים, אחות גדולה ואח קטן, חייל בצה"ל.
לפנייה לכתב/ת 
