כלום הבתולין

הנה הצעה למיזם הדוקומנטרי הבא של ערוץ 10: אחרי שכיסינו (וחשפנו) ציצים וקרום בתולין, מטבע הדברים יש להתחיל מיד ביצירת הסרט (כלומר, כתבה מתוסרטת רע ומודבקת באיזולירבנד) שייקרא "הגודל. קובע?", ובו נראיין חמישה ראשים מדברים ממין זכר, אחד חרדי מוצלל, אחד פלסטיני גאה בתפקיד ה"אחר הפרימיטיבי" ושלושה סטודנטים לתקשורת: אחד מהם ייצג את המדיום, אחד את הלארג' ואחד את הסמול.

בתולות. אחרי הציצי וקרום הבתולין, מה הלאה? (צילומים: ערוץ 10)

הסמול יעבור טיפול אצל סקסולוג, יזיל דמעה ובסוף ימצא אהבת אמת ומין בטוח. ואם זה נשמע לכם מופרך, כנראה שהתמזל מזלכם ולא ראיתם את "בתולות".

חוקרת מוח א-מינית בת 34. עיתונאית ערביה בת 42. שתי סטודנטיות לתקשורת בשנות העשרים המוקדמות לחייהן. דתיה מוצללת, בלתי אמינה באופן קיצוני – ובתולה לשעבר. אליהן חברה גניקולוגית-סקסולוגית, מן הזן שמוכן להזנות את התהליך הטיפולי ולהגג בפני ליאור, אחת הסטודנטיות, ובפני המצלמה את הטקסט הבא. הנה דיאלוג:

"את לפעמים נוגעת בעצמך כשאת עירומה?"

"לא".

"אוננות?"

"איחחחח".

"אורגזמה?"

"לא".

דמעות עם חלילי פאן

אינני זוכרת אם הדמעות של ליאור הגיעו בנקודה הזאת או לפני כן וגם אחרי כן, אבל הן היו הכרחיות לקונספט בדיוק כמו החרדית המוצללת ומסעה לתיקון קרום הבתולין, והערביה שמכחישה כי פיסת העור הזאת היא בעצם תעודת ביטוח מפני אלימות קיצונית ואולי אפילו מוות, והעאלק-תהליך-טיפולי המתוזמר, והמוזיקה הנוגה עם חלילי הפאן המאוסים.

קרקס פורנוגרפי חסר תוכן

הכל חלק מקרקס רגשי-פורנוגרפי חסר תוכן, אותו כנראה אימצו בערוץ 10 במידה כזאת, שעלמות בנות עשרים וקצת שעודן בבתוליהן הפכו בהכרח לחריגות שיש לתקן בעזרת סקסולוגית, למצוא שהכל בעיה של דימוי עצמי, ולבשר בסוף הסרט שליאור כבר לא. ומירי, הדתיה, כבר כן, כי תיקנו לה.

זו רק מוזרות של בנות

בתולין הם נושא בעל משמעויות חברתיות, היסטוריות ופוליטיות מרחיקות לכת ביחסים בין המינים. הם מעוררים

שאלות רציניות באשר לזכותה של האשה על גופה, לתפיסה מוסרית של החטא, למעמד המיניות כקניין אקסקלוסיבי של בן המין השני בנישואין – כל מיני דברים שב"בתולות" כיווצ'צו אותם ל"מוזרות של בנות" מבלי להתייחס לכלום, רק לתפלות שנראתה על גבי המסך.

למה? מפני ש"תחקיר" מתמצה ב"תמצא לי חמש מרואיינות עד יום שלישי", "הפקה" פירושה "רק לזכור לשים ואזה עם פרחים מאחורי הראש של המרואוינות, שיהיה מעניין, ופיאה בלונדינית לדתיה". לעומת זאת, "עריכה" מתמצית ב"נסדר את הקטעים יפה ואחרי הבכי – ישר פרסומות", ו"אמירה" היא וואלה, הגענו לערוץ 10. יש! בנסיבות האלה, אפילו המיזם המוצע לחקר גודל האיבר הגברי גדול עליהם. לא נורא, תמיד אפשר למצוא סלב מתגרש ובוכה, גם זה דוקו.