נבחרו הזוכים בפרסי רה"מ למלחינים

פרסי ראש הממשלה למלחינים (קומפוזיטורים) יוענקו השנה לשישה זוכים בתחומי המוזיקה השונים. יו"ר חבר הנאמנים של הפרס, אהרון ידלין, יעניק לזוכים את הפרס, על סך 67 אלף שקל, בטקס חגיגי שייערך ב-15 בספטמבר בתיאטרון ירושלים, במסגרת חג המוזיקה העברי.

דניאל זמיר הוא הזוכה השנה בקטגוריית הג'אז. חבר השופטים בתחום כלל את דן כהן, לאה ליאור ואלונה טוראל. זמיר, בוגר אוניברסיטת "New School" בניו יורק, החל את דרכו בארה"ב וזכה לתהודה ולהצלחה מרשימה גם בישראל. הוא שיתף פעולה לאורך הקריירה שלו עם אמנים מובילים בהם יוני רכטר, מתיסיהו, ברי סחרוף, מאיר בנאי, אהוד בנאי, אביתר בנאי, רמי קליינשטיין, שלומי שבן ושולי רנד.

זמיר. זוכה פרס הג'אז (צילום: ערן דרור לבנון)

בנימוקיהם למתן הפרס כתבו השופטים: "זמיר הוא קול ייחודי ומקורי בג'אז הישראלי, שמשלב ביצירותיו מרכיבים מתוך מקורות המוזיקה היהודית החסידית. מרכיבים אלה באים לידי ביטוי בלחניו, בנגינתו ובהברות המילוליות המאפיינות את שירת הסקאט שלו. ההקשר היהודי-חסידי נוכח גם בלהט שהוא מקרין בביצוע יצירותיו, להט שהוא חלק בלתי נפרד מהיצירה עצמה".

השופטים הוסיפו וכתבו כי עשייתו העקבית של זמיר חשפו את הג'אז ואת הליריות של המוזיקה היהודית בפני קהלים שונים ומגוונים והובילו ליצירת ג'אז ישראלי-יהודי ייחודי שכבר עתה משפיע על דור צעיר של נגנים.

תחום המוזיקה הכללית

בתחום המוזיקה הכללית הוענקו השנה פרסים למלחינה ילנה סוקולובסקי, לגלעד כהן, לליאור נבוק, למנחם צור ולרון וידברג. חבר השופטים כלל את אילן וולקוב, רויטל חכמוב ומיכל כהן.

בנימוקיהם למתן הפרס למלחינה ילנה סוקולובסקי, בוגרת האקדמיה למוזיקה ע"ש פיוטר צ'ייקובסקי במוסקבה וכלת פרס אקום ליצירה מוזיקלית חדשה ל-2005, כתבו השופטים: "המוזיקה של סוקולובסקי בלתי מתפשרת ככל שהדבר נוגע לאיכות אמנותית. היא משלבת בתוכה בסיס מוזיקלי מסורתי לצד שיטות קומפוזיציה מודרניות תוך ניצול מקסימלי של כלי הנגינה.

"סוקולובסקי ממזגת ביצירתה את עושר התרבות המוזיקלית שבה גדלה, עם פתיחות לגווני צליל חדשים ביצירת שפה אישית משלה שהיא לירית, מאוזנת ומאופרת. חיבוריה מתפרשים על פני תחומים מגוונים ממוזיקה קאמרית ועד מוזיקה תזמורתית וקולית. היא פורצת בטבעיות תבניות מסורתיות של הרמוניה ומלודיה בלי להזדקק לשבירת כלים קיצונית".

בנימוקיהם למתן הפרס למלחין ליאור נבוק, שיצירותיו בוצעו בין היתר על ידי התזמורות הפילהרמוניות של ישראל והנובר באולמות מרכזיים מהקארנגו הול בניו יורק ועד לבמת בית האופרה של סידני, כתבו השופטים: "נבוק הוא מהמלחינים הצעירים הפוריים ביותר במוזיקה הישראלית. כתיבתו לירית, אישית מאוד, בשפה מוזיקלית ברורה, שבסיסה הכרות רחבה עם מסורת המוזיקה המערבית וטכניקות כתיבה של סגנונות מגוונים ותקופות שונות.

"בתחום הווקאלי, כוללים חיבוריו יצירות בעלות היקף רחב לסולנים, למקהלות ולאנסמבלים כליים בהרכבים שונים. מעורבותו הרגשית בולטת בדרך שבה הוא עורך את הטקסטים ליצירותיו והבהירות שבה משולב המלל במוזיקה. באמצעות המוזיקה שלו מצליח נבוק לשלב מלים וצלילים ולאחדם למהות אוניברסלית בעלת משמעות רבה מעבר לתוכן הקונקרטי".

קול אחר למוזיקה בישראל

בנימוקיהם למתן הפרס למנחם צור, בוגר האקדמיה למוזיקה בירושלים, מאנס קולג' בניו יורק ואוניברסיטת קולומביה, כתבו השופטים: "כתיבתו של מנחם צור מביאה קול אחר למוזיקה האמנותית בישראל.

המלחין הוותיק, שכתב עד היום יותר ממאה יצירות בכל הז'אנרים הקוליים והכליים, כותב בשפה אישית ומלאת דמיון המשלבת בקיאות עם פתיחות מתמדת לחידושים ומצלולים המשלבים מוזיקה אלקטרונית ביצירתו". צור, יליד 1942, משמש כיום כחבר בסגל האקדמי ביירושלים כפרופ' במקצועות התיאוריה וההלחנה. ב-2001 הוענק לו בין היתר פרס למפעל חיים מטעם אקו"ם.

בנימוקיהם למתן הפרס למוזיקולוג רון וידברג, חתן פרס מפעל חיים מטעם אקו"ם ל-2005 המשמש כיום כראש המחלקה לספרות, לשון ואמנויות באוניברסיטה הפתוחה, כתבו השופטים: "כתיבתו של ויידברג מקיפה את כל תחומי המוזיקה מזה שנים רבות.

"בכתיבתו הווקאלית הוא מתבלט במקוריות של המצאות מלודיות ובשפה עשירה המתבססת על מטען ידע נרחב ועומק רגשי. בחירת הטקסטים שלו בלתי שגרתית ומצביעה על מעורבות חברתית של מלחין ער לסביבתו. ויידברג מתאים את ההרכבים המבצעים לתוכן באופן קונקרטי ונטול פאתוס בכל יצירה. ההתאמה ביצירותיו בין המללה למוזיקה יוצרת רגעים של התעלות נפש וזיכרון המהדהד זמן רב לאחר סיומה".