משוררים באירוע מחאה באל-עראקיב
משוררים יהודים וערבים יקיימו באל-עראקיב אירוע מחאה וסולידריות כנגד הריסת המקום על ידי המדינה. היוזם דניאל עוז: "הבדואים הם חלק מנוף הנגב לא פחות מאשר הגבעות והסלעים, וישראל רק מפסידה במלחמה הזו"
ביום שבת ה-21.8.2010, ב-15:00 יתייצבו משוררות ומשוררים יהודים וערבים באל-עראקיב וייקראו שירה כאקט של סולידריות עם התושבים. הפעולה מתאפשרת בסיוע פורום דו-קיום בנגב ועמותת "זוכרות" וביוזמתו של המשורר והמוזיקאי דניאל עוז ו"גרילה תרבות".
מלבד עוז, עוד יטלו חלק בשלב זה איתן קלינסקי, אסנת סקובלינסקי, יעל בירנבאום, רועי צ'יקי ארד, מתי שמואלוף, נעמה צאל, רוני הירש, שי אריה מזרחי, תאמר מסאלחה ותמר משמר.
המחאה באה על רקע מה שאירע ב-27 ביולי; בעקבות החלטה של קק"ל לייער את המקום, המשטרה הוציאה אל
החולות את כל 400 התושבים, אזרחי ישראל ומרביתם ילדים, השמידה את כל מבני הכפר ועקרה מאות עצי פרי. מאז המאורע ניסו התושבים, בעזרתם של מתנדבים מרחבי הארץ, להקים מחדש מספר קורות גג שיגנו מהשמש. פעמיים מאז (האחרונה בהם ערב כניסת הרמדאן) שבו הדחפורים והרסו את הבניה המחודשת, מתנגדים לא אלימים אף נעצרו
ואחדים הוכו.
עוז: "ישראל היא מדינה של פשרה, מה לעשות. פשרה בין החלום הציוני, חלומם של פליטים יהודים רדופים להשיג
סוף כל סוף עצמאות בארצם ההיסטורית, ובין מציאותם של דיירים קיימים בארץ הזאת, שהיא גם ארצם, וגם להם חלומות ושאיפות.
"מעל שישים שנה אנחנו מתעקשים לא להתפשר, וזה עולה לנו במחיר הדמוקרטיה שלנו ולעיתים במחיר דמים. הבדואים הם חלק מנוף הנגב לא פחות מאשר הגבעות והסלעים, האלות והצלפים. הם גם אזרחי מדינת ישראל. ישראל לא הרוויחה דבר מהסיפוח בכפיה של אדמות הבדואים, היא רק מפסידה במלחמה הזאת: משאבים רבים, תדמית, סיכויים ליצור דו-קיום ורב-תרבותיות בנגב, לכידות כדמוקרטיה, ובעיקר את צלם האנוש. מוכרחה להיות דרך אחרת להתנהל במדינה הזאת".