חינוך חינם לילדי הגן: החוק שייקבר גם השנה

הילדים חוזרים בקרוב לגנים, ואתם תשלמו על זה ביוקר - בגלל חוק ההסדרים: כאשר שנת הלימודים תשע"א תיפתח בעוד שבועיים, קרוב ל-300 אלף ילדים בני 3 ו-4 יחזרו לגני הילדים הפרטיים והעירוניים. 73 אלף מהם, מהפריפריה והשכבות החלשות, ילמדו כמעט בחינם - לא כולל תשלום לצהרון. אבל השאר, יותר מ-200 אלף זוגות הורים, ישלמו על חינוך ילדיהם סכומים גבוהים, הנעים בין בין 500 ל-1,500 שקלים בחודש - לא כולל צהרון.

רוב ההורים הללו היו ילדים בעצמם בשנת 1984, כאשר הכנסת חוקקה את תיקון 16 לחוק חינוך חובה, וייתכן שאינם זוכרים מה כלל התיקון: חינוך חובה-חינם, כך נקבע, יחול על כל ילדי ישראל כבר מגיל שלוש. 26 שנים חלפו מאז, וההורים עדיין משלמים.

דווקא החוק החשוב הזה הוא ה"ממוסמס" ביותר בתולדות המדינה: מחקר של מרכז המידע של הכנסת קבע כי אף חוק שחוקקה כנסת ישראל לא עוכב במשך זמן רב כל כך. "הדחיות החוזרות ונשנות של החלת החוק, והעובדה שזה שנים אין התקדמות ניכרת ביישומו, מעלה תהיות בדבר עמדת הממשלה: היא אינה מציעה לבטל אותו, אך אינה מתקצבת אותו ואינה מקצה לכך תקציב מתאים", קבע המחקר.

מדוע החוק מתמסמס שנים כה רבות? הפקידים במשרדי הממשלה מאשימים, כרגיל, אלה את אלה. גורם במשרד האוצר הסביר ל-ynet כי "משרד האוצר, עם כל הכבוד, לא מנהל את המדינה לבד. יש ממשלה, שמאשרת את חוק ההסדרים, ויש גם משרד חינוך. באוצר קובעים מה 'ייקבר' בחוק ההסדרים לפי סדרי עדיפויות שאנחנו מקבלים מהמשרדים השונים".

גן ילדים בתל-אביב (צילום: דודו אזולאי)

"למשרד החינוך יש המון צרכים: הם צריכים ליישם יום לימוד ארוך, ליישם את הרפורמה, להגדיל את הכיתות, להתקין מחשבים את בתי הספר, ליישם את הרחבת חוק חינוך חובה לשנים 2011-2012, ועוד ועוד. מה הכי חשוב? זאת החלטה שלהם, ובאוצר מעכבים את מה שהכי פחות חשוב להם", הסביר הגורם באוצר.

חוק חינוך חובה - גלגולים רבים לו

חוק חינוך חובה חינם, אחד החוקים הראשונים והחשובים שנחקקו במדינה, נולד ב-1949 וקבע שהמדינה תספק חינוך חינם לילדי "בית הספר העממי" - מגיל 6 (תחילת כיתה א') עד גיל 14 (סוף כיתה ח'). ב-1969 הוחלט להרחיב אותו ולהחיל אותו מגיל 5, שהפך ל"גן חובה", עד גיל 16 - סוף כיתה י'. התיקון לחוק נחקק ביוזמת ממשלת הליכוד, בזמן מערכת הבחירות של שנת 1984. אלא שלרוע מזלם של ההורים, באותה שנה המדינה נקלעה למשבר כלכלי חמור, שנפתר בשנה שאחריה באמצעות קיצוץ אגרסיבי בתקציב המדינה, במסגרת "חוק ההסדרים", שהיה אמור להיות חוק זמני לשעת חירום.

חוק ההסדרים הראשון של 1985 כלל דחייה של תיקון 16. מאז, המשיכו משרד האוצר והכנסת להעביר את "חוק ההסדרים" שנה אחרי שנה, ובמסגרתם נדחה תיקון 16 שוב ושוב, בטענה שאין כסף ליישם אותו – וההורים המשיכו לשלם.

ב-1999 יזמה חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי (חד"ש) הצעת חוק פרטית, לפיה הממשלה תתחייב ליישם את תיקון 16 בהדרגה, תוך 10 שנים, כאשר התלמידים מהשכונות והיישובים החלשים יותר ילמדו בגן בחינם ראשונים, ואחריהם התלמידים מהשכונות והיישובים המבוססים יותר. ההצעה עברה ברוב גדול, והחוק יושם מיד ב-63 שכונות ויישובים חלשים, שכללו כ-15% מילדי הגנים במדינה.

החוק של גוז'נסקי נועד לתת מענה לטענת המחסור בתקציב ולעקוף את חוק ההסדרים, כיוון שהוא קבע שהממשלה חייבת ליישם אותו עד 2009. אבל הממשלה החליטה להתחכם: החוק עבר, והאוצר המשיך לקבור אותו. השנה היחידה שבה החוק לא נקבר הייתה 2001, ואז הוא הורחב לעוד כמה עשרות שכונות ויישובים, שכללו 15% נוספים מהילדים. מאז הוא נקבר שוב ושוב עד תקציב 2009-2010.

כיום נהנים מחוק חינוך חינם מגיל 3 כ-50 אלף ילדים יהודים וכ-25 אלף ילדים ערבים ודרוזים, מתוך כ-226 אלף ילדים חילונים, דתיים-לאומיים וערבים בגילאים הרלוונטיים. בין ה"זוכים" נמנים ילדי אופקים ואום אל פחם, למשל, חלק מהילדים באשקלון, באר שבע ואשדוד, וקומץ גני ילדים בדרום תל אביב. התיקון לחוק מ-1999 קבע כי כ-70 אלף ילדים נוספים, הלומדים בגנים החרדיים ("גנים שאינם בפיקוח") ייהנו מהחוק אחרונים, אף שהם נמנים על השכבות החלשות ביותר.

תקווה ליישום החוק בשנה הבאה?

חוק ההסדרים לשנים 2011-2012 אינו מזכיר את הנושא, כיוון שהאוצר התחייב בפני שר החינוך, גדעון סער, שלא להכניס לחוק ההסדרים סעיפים הנוגעים לחינוך. האם החוק, או חלק ממנו, ייושם בשנת הלימודים שאחרי הבאה, תשע"ב (2011-2012)? לא בטוח. יישום החוק במלואו כרוך בעלות של כ-1.1 מיליארד שקלים, לא כולל עלות הקמתם הפיסית של גני ילדים חדשים, ויישומו עד 2018 כרוך בעלות שנתית של כ-100 מיליון שקלים בשנה.

משרד החינוך קיבל תוספת תקציב של 3.2 מיליארד שקלים, אבל רובה ככולה מורכבת מכסף שמיועד ליישום רפורמת "אופק חדש", למחשוב מערכת החינוך, להקטנת הכיתות ועוד מטרות. במהלך השנים התגלגל במערכת החינוך ובממשלה לתקצב חלק יישום החוק באמצעות "היטל חינוך" מיוחד, שייגבה מההורים לילדי הגנים במקום הסכומים שהם משלמים כעת, או היטל כללי שיוטל על כל הציבור בדומה ל"מלווה שלום הגליל", אבל שני הרעיונות לא יצאו לפועל.

מהלשכה המשפטית של משרד החינוך נמסר בתגובה: "חוק לימוד חובה מיושם בהדרגה. עד כה הוצאו שני צווים בנושא ,הראשון בשנת 1999 שמכיל רשימת ישובים בגילאי 3-4 עליהם חל החוק וצו נוסף בשנת 2001 אשר הרחיב את רשימת היישובים. המשך יישום החוק נדחה בחוק ההסדרים באישור הכנסת מספר פעמים. בחוק ההסדרים של שנת 2009 נקבע כי החלת החוק תסתיים עד לשנת הלימודים תשע"ה (2015)". בהתייחס לנושא סדרי העדיפויות, נמסר ממשרד החינוך כי "המשרד מחזיר כיום משאבים של שעות לימוד לתלמידים אשר קוצצו במשך שנים".