ללכת עד הסוף. עם הדמוקרטיה

רבות כבר דובר בספר "תורת המלך" אשר מבקש לדון בשאלה ההלכתית ה"חשובה" האם מותר להרוג גוי או לא. אני מודה, לא קראתי את הספר, אין לי שום עניין או כוונה לקרוא אותו בעתיד, ועדיין, אני מרשה לעצמי לומר שמדובר בספר אשר לפחות מבחינת המוטיבציה לכתיבתו, הינו מבחיל במיוחד.

נכון, ספרות ההלכה העניפה שלנו משופעת, לצערי, בתכנים האלה של "היחס לגוי", ומדי פעם מישהו "דולה" מתוך המקורות הללו הלכה שלא נראית לנו במטרה להראות עד כמה הדת שלנו נוראית. אבל, באמת, בתוך המכלול הכללי, המדובר בסוגיה זניחה לחלוטין ולגמרי לא אופרטיבית. דווקא בגלל זה, הרצון להקדיש ספר שלם לסוגיה הזו הוא בהחלט פרובוקטיבי ולא פחות מכך- מגעיל.

יחד עם זאת, קו ההגנה של העצורים ושל המוזמנים לחקירה בפרשה זו, הוא דווקא כן במקום. הרבנים המעורבים טוענים ל"חופש אקדמי" או אולי במובן הרחב יותר לחופש הביטוי באופן כללי. נכון, כולנו כבר מכירים את הטיעון שחופש הביטוי כולל גם עמדות שקשה לנו לשמוע, ושכחברה דמוקרטית עלינו להלחם על זכותם של אחרים להביע את אותן דעות. כפי שאמר וולטר- איני מסכים עם דעתך, אך אלחם עד מוות על זכותך להביע אותה.

אבל מה בכל זאת מפריע לי בפרשה הזו? איכשהו, המעורבים בפרשה הם לא ממש נושאי דגל הדמוקרטיה בחיי היום יום שלהם. מצד אחד, גם זה בסדר - הדמוקרטיה מגינה על כולם, גם על מי שבז לה. אבל מצד שני, אי אפשר לטעון לחירויות בסיסיות מסוימות של משטר דמוקרטי, ולבוז לערכים בסיסיים אחרים שלו, כמו שלטון החוק. וזה מה שעושים הרבנים אשר זומנו לחקירה עקב מתן הסכמתם לספר המדובר.

צמד הרבנים יעקב יוסף ודב ליאור זומנו לחקירה, והודיעו כי לא יתייצבו. נכון, אולי אחרי התמונות של הרב שפירא מובל אזוק כאחרון העבריינים לבית המעצר הם פשוט מפחדים, אבל עדיין. ההישענות על חופש הביטוי להצדקת תכני הספר בד בבד עם ביזוי שלטון החוק באופן מופגן וציבורי היא צביעות. שלא לדבר על הרב יעקב יוסף אשר הוביל את מאבק האפליה בעמנואל בכך שהגיש את הבג"ץ (ו"זכה" לקיטונות של רותחין מצד גורמים חרדים על כך ששיתף פעולה

עם "ערכאות גוייים") אך כעת, מסרב להכיר באותן רשויות אכיפה כבעלות סמכות להפנות את כוחן דווקא נגדו.

רבנים יקרים, אי אפשר לתפוש את החבל בשני קצותיו. מי שמבקש לחסות בצילה של הדמוקרטיה, צריך גם לכבד אותה ואת ערכיה. ולכן יתכבדו הרבנים המדוברים, ויתייצבו לחקירה מתוך כבוד לשלטון החוק ולאותו משטר דמוקרטי שרוממותיו בפיהם. ואם היו מבקשים עצה ממני, עורכת דין ומורה לאזרחות בדימוס, הייתי אומרת להם - אדרבה, תמנפו את הטיעון הדמוקרטי עד הסוף. תטענו בחקירה כי זו עמדתכם, וכי משטר דמוקרטי וליברלי צריך לכבד אותה.

לכו לבית המשפט. טענו גם שם כי זו זכותכם הדמוקרטית להביע את עמדתכם ברבים. תהפכו את המקרה שלכם לאבן בוחן לליברליותה של החברה הישראלית ושל מערכת בתי המשפט הישראלית, ותוכיחו לכולם שהדמוקרטיה עובדת לשני הצדדים. אבל הדרך הזו, במחילה מכבודכם, מתחילה בכיבוד שלטון החוק, בהיענות להזמנה לחקירה ובצעידה בראש מורם אל עבר תחנת המשטרה.