"לישראל נותרו שמונה ימים לתקוף באיראן"
נציג ארה"ב באו"ם בימי ממשל בוש הזהיר, כי ישראל לא תוכל למנוע מאיראן להפוך למדינה גרעינית לאחר הפעלת הכור בבושהר. הוא הודה שהסיכוי לתקיפה בימים הקרובים קלוש
שגריר ארצות הברית באו"ם לשעבר, ג'ון בולטון, אמר כי לישראל נותרו שמונה ימים בלבד לתקוף את מתקן הגרעין האיראני בבושהר, לפני שהאתר יוטען בדלק גרעיני - וטהרן תהפוך למדינה המחזיקה במתקן גרעין פעיל.
רוסיה הודיעה כי הכור הגרעיני בבושהר, שנבנה בסיועה, יופעל בשבוע הבא, אז יגיע לאיראן משלוח של דלק גרעיני. לדברי בולטון, לאחר הפעלתו יהיה מאוחר מדי לתקוף אותו, משום שפגיעה בו תפיץ קרינה שעלולה לפגוע באזרחים איראנים. הוועדה לאנרגיה אטומית באיראן טוענת כי הכור יופעל רק בעוד חודש.
בולטון, שהתראיין אתמול (ב') לרשת "פוקס" האמריקנית, הבהיר כי "ברגע שמוטות הדלק יהיו קרובות למתקן, ובוודאי לאחר שיוכנסו אליו, המשמעות היא קרינה גרעינית. לכן, אם ישראל מתכוונת לעשות משהו נגד הכור בבושהר, אליה לעשות זאת במהלך שמונה הימים הבאים".
טכנאי רוסי בכור בבושהר (צילום ארכיון: רויטרס)
עם זאת, השגריר לשעבר הודה שהוא אינו מאמין שישראל תתקוף באיראן בשבוע הקרוב. "אני מפחד שההזדמנות הזו אבדה לעד", הוא הוסיף. בולטון ביקר את התנהלותה של רוסיה, שסייעה לאיראן לבנות ולפתח את הכור, ואמר כי מוסקבה פועלת באופן המנוגד לעמדת ארצות הברית במזרח התיכון.
איראן: איומים חסרי משמעות
במשרד החוץ האיראני הגיבו בזלזול. "האיומים האלה חוזרים על עצמם ואיבדו כל משמעות", אמר הדובר רמין מהמן פרסט. "לפי החוק הבינלאומי, מתקנים שבהם דלק גרעיני לא יכולים להיות יעד לתקיפה, בשל ההשלכות על אזרחים חפים מפשע". גורמי ביטחון באיראן אמרו כי המאמצים לאבטח את הכור מפני תקיפה הוגברו בשבועות האחרונים.
השלמת בנייתו של הכור בבושהר, הנחשב לכור מיושן שאמור להפיק 1,000 מגה וואט חשמל, נדחתה כמה פעמים בעשר השנים האחרונות
שבהן סייעה רוסיה לאיראן. הבנייה החלה ב-1975 על-ידי חברות מגרמניה, בהן חברת "סימנס", אולם הפרויקט הופסק ב-1980 עקב פרוץ מלחמת איראן-עיראק.
לאחר הטלת החרם האמריקני על אספקת טכנולוגיה עילית לאיראן נטשו החברות הגרמניות את הפרויקט - ורוסיה השתלבה בו בשנת 1994. לאחר 4 שנים חתמה על עסקת ענק בסך מיליארד דולר עם טהרן לסיום עבודות הבנייה בכור. על פי התכנון המקורי, בניית הכור הייתה אמורה להסתיים עד סוף 2006, אך חלו עיכובים רבים, בין היתר עקב ניסיונותיה של מוסקבה להשתמש בתאריך היעד לסיום העבודות כאמצעי לחץ דיפלומטי על איראן.
Read this article in English