שתף קטע נבחר

רמלה: מצביאים, שווקים וכנסייה שהיא מסגד

"עיר החולות" נוסדה בתקופה המוסלמית והיוותה בית לקהילות של שומרונים, קראים ויהודים. כיום ניתן להציץ למקומות שבהם צעדו בין היתר נפוליאון והח'ליפים המפורסמים ביותר בהיסטוריה

עיר אחת בלבד בישראל הוקמה מתחילתה כעיר מוסלמית ועוד בתקופה המוסלמית הקדומה. זוהי רמלה, שיוסדה היכן שלא היה שום דבר מלבד רמל, "חול" בערבית, וצומת דרכים. חודש הרמדאן, שהחל בשבוע שעבר, הוא זמן טוב להיזכר בפאר המוסלמי שעטף את העיר מאות בשנים.

 

קצת מאווירת החג תוכלו לחוש במסגד הגדול ובסמטאות העיר העתיקה, ולהשלמת הידע ההיסטורי כנסו למוזיאון הקטן והחמוד של העיר. בשוק תמיד חגיגה, ובריכת הקשתות המפורסמות תאפשר לכם כמה דקות קרירות מתחת לאדמה. לסיום, כמו בכל סוף טוב, תפרגנו לעצמכם חומוס במסעדת חליל או מתוקים בקונדיטוריית שאהין.


איך מגיעים?

מוזיאון רמלה ויד לבנים (נק' 1 במפה) נמצא ברחוב הרצל 112, הרחוב הראשי של רמלה, בצמוד לגן הנשיא ומול הקניון החדש של העיר. אפשר להחנות את הרכב מאחורי המוזיאון בשדרות שלמה המלך או בחניון הקניון שממול. אם מגיעים עם שני רכבים כדאי להשאיר רכב אחד ליד מתחם המסגד הלבן ברחוב דני מס.

 

תיאור המסלול

העיר נבנתה בשנים 712-717 בפקודת סולימן אבן עבד אל-מאלכ, מושל מחוז (ג'ונד) פלסטין לפני שעלה על כס הח'ליפות כדי להיות המנהיג הדתי-פוליטי של העולם האיסלאמי. היא הוקמה במפגש בין דרך קהיר-דמשק לדרך יפו-ירושלים, ונועדה להיות בירת המחוז שהקיף את יהודה ושומרון. עד מהרה הפכה רמלה לצומת דרכים חשוב ולמרכז לייצור צבעים ובדים לייצוא, ומקורות ערביים מתארים אותה כאחת הערים המשגשגות באזור סוריה.

 

רוב תושבי העיר בתקופה הערבית הקדומה היו מוסלמים, אך חיו בה גם קהילות גדולות של נוצרים, שומרונים, קראים ויהודים, אוכלוסייה מעורבת המאפיינת את העיר גם בימינו אנו. ספר דברי ימי העיר דומה לזה של ארץ ישראל כולה, ודרכה עברו והשאירו חותמם מסעות הכיבוש של צלאח א-דין, ריצ'רד לב הארי והסולטאן הממלוכי בייברס במאה ה-12 וה-13. אפילו נפוליאון עבר כאן במהלך מסעו בישראל בסוף המאה ה-18. השלטון העות'מני והמנדט הבריטי שבא אחריו הותירו רישומם בעיר, וכך גם גלי העלייה שנקלטו בעיר לאחר קום המדינה.

 

הסנדוויץ' הטריפוליטאי הטוב ביותר

כדאי להתחיל או לסיים את הטיול במוזיאון רמלה ויד לבנים (1). סיור של כשעה בין ששת אולמות התצוגה מאפשר להתרשם מממצאים ארכיאולוגיים, דגמים, תעודות ותמונות המספרים את סיפורה של העיר בחלוף העיתים. בתום הסיור במוזיאון יוצאים לרחוב הרצל, פונים ימינה ומיד שוב ימינה לשדרות שלמה המלך. מעברו השני של מגרש החנייה עומד המסגד הגדול (2), שהוקם באמצע המאה ה- 12 ככנסייה נוצרית על שם יוחנן הקדוש, והוא אחד המבנים הצלבניים היחידים בארץ ששרדו כמעט בשלמותם. לאחר הכיבוש הממלוכי בשנת 1266 הוסב המבנה למסגד והוספו לו צריח למואזין וגומחת תפילה (מחראב).


המבנים הצלבניים שנותרו בארץ. המסגד הגדול (צילום: יאיר זיידנר, מפה) 

 

ברחבת העפר מן העבר השני של שדרות שלמה המלך, רוחש וגועש בימי רביעי שוק רמלה הנייד, המתמחה במיני סדקית וביגוד, המתווסף לשוק הירקות העירוני הפועל במשך כל ימות השבוע. המשוטט בין הדוכנים יוכל לקנות כמעט הכל: שרוכי נעליים, תוכים, נברשות זכוכית, ואם יחפוץ בכך, גם מפלצות פלסטיק.

 

מן המסגד, כשמולכם המוזיאון וגן הנשיא, פונים שמאלה (מערבה) ונכנסים דרך סמטת אגסי, לשוק הירקות ההומה ברחוב ז'בוטינסקי (3). משני עברי סמטת אגסי, דוכנים הטוענים כי הסנדוויץ' הטריפוליטאי שלהם (בגט עם טונה, לימון מוחמץ וחריסה) הוא הטוב ביותר, וכשנכנסים לרחוב השוק עצמו מתווספים לתחרות דוכני הבורקס הטורקי.

 

שוק רמלה הוא רחוב אחד ארוך עם דוכנים עמוסי ממתקים, פיצוחים, פה ושם רוזטה תוצרת בית (מיץ שקדים), תבלינים וקטע קטן ושופע של ירקות בלדי - לוביה ארוכה מנוקדת, מלוחיה, שקדים ירוקים ולפעמים גם אבטיחי מחלול עם גרעינים שחורים גדולים וטעם מתוק-מתוק. בין הדוכנים פזורות חנויות של הכל בשני שקל, דוכני בגדים ודוכנים בהם נמכרות טיקות למצחן של נשים ענוגות, קטורת ריחנית ומיני קטניות וקמח חומוס המעידים כי בערבוביית התרבויות והקהילות לוקחת חלק נכבד גם הקהילה ההודית הגדולה המרוכזת בעיר.

 

בשירות הוד מלכותו

לאחר כמאתיים מטר פונים ימינה ועוברים דרך הדוכנים לרחוב אמיל זולא, רחוב קטן הממשיך במקביל לשוק. אחרי התעקלות הרחוב שמאלה תראו על קיר הבניין מימין תיבת דואר אדומה (4), שריד לבירוקרטיה הבריטית המשובחת, שליוותה את שלטון המנדט באזור. על התיבה מוטבעות האותיות GR לציון המלך גורג', מלך אנגליה בתחילת המאה ה-20 ואביה של המלכה אליזבת השנייה.

 

ממשיכים לצעוד ברחוב ופונים ימינה בפנייה הראשונה לרחוב לואי פסטר. מימין מלווים את ההליכה מבני אבן שבחזיתם קשתות אבן גדולות. במרכז הקשת - האותיות היווניות "טאו" ו"פי" (טאפוס פליקס), המציינות כי המבנים נבנו בידי "שומרי הקבר הקדוש", אגודה של הכנסייה היוונית-אורתודוכסית ששמה לעצמה למטרה לקנות רכוש בארץ הקודש ולשמור עליו.

 

מעל המבנים נראה דגל צלב אדום המציין את צריח הכנסייה היוונית-אורתודוכסית על שם גיאורגיוס הקדוש (גורג' הקדוש). הצריח המחודד שמאחוריו שייך למגדל השעון ליד הכנסייה הפרנציסקנית. בקצה הרחוב עומדים שרידי בית מרחץ דו-קומתי מהתקופה העות'מאנית, חמאם א-רצ'ואן (5). אם סובבים את מבנה האבן ומציצים פנימה אפשר לראות בין החורבות את האמבט המרכזי בו השתמשו תושבי העיר. החפירות במקום נפסקו לפני מספר שנים מחשש שאלו יפגעו ביסודות אולם האירועים הסמוך.


חמאם א-רצ'ואן - שריד מהתקופה העותמ'נית (צילום: יעל צור)

 

פונים ימינה לרחוב קהילות דטרויט המשופץ, עוברים על פני הכנסייה היוונית-אורתודוכסית (6) שאת דגלה ראינו מן הרחוב הסמוך. הכנסייה נוסדה בשנת 870 לספירה על ידי הקיסרית אירנה ושוקמה בשנת 1835. בתקופת מסעי הצלב התפרסם ג'ורג' הקדוש, על שמו קרויה הכנסייה, בכל אירופה ובמאה ה-14 היה לפטרונה של אנגליה שבדגלה משולב דגלו, דגל הצלב האדום על רקע לבן. מעל לשער הראשי של הכנסייה מופיעה דמותו כשהיא רכובה על גב סוס ואוחזת בידה בחנית ארוכה הננעצת בלוע של דרקון. על פי אגדה ביזנטית ג'ורג' נקרא להציל את תושבי יפו שנדרשו להקריב בכל יום נערה צעירה לדרקון אימתני. שימו לב גם לפתח הכניסה הנמוך, שנועד לאלץ את הנכנסים להתכופף ביראת כבוד.

 

אכסניית נפוליאון

ממשיכים ברחוב קהילות דטרויוט ופונים שמאלה לרחוב עדס שפיק. כשמגיעים לרחוב חיים נחמן ביאליק, פונים ימינה ונכנסים אחרי כעשרים מטר ימינה לסמטה קטנה המובילה לכנסייה הפרנציסקנית - מנזר טרה סנטה (7). המסורת הנוצרית מזהה את רמלה עם רמתיים, מקום מגוריו של יוסף הרמתי תלמידו של ישו שביחד עם נקדימון הוריד אותו מהצלב, עטף אותו בתכריכים וקבר אותו.

 

בחלל הכנסייה אפשר לחזות בציור מקורי של צייר הרנסנס טיציין המתאר את הורדת ישו מן הצלב. עברה של הכנסייה כאכסניה קשור בסיפור, ספק אמת ספק בדיה, המספר כי נפוליאון בונפרטה שהה באכסניה באחד ממסעותיו בארץ ישראל בשנת 1799. כאשר התעורר נפוליאון בבהלה לקול קריאת המואזין בשעת בוקר מוקדמת בערה בו חמתו, הוא שלף אקדחו וירה במואזין שנפל ממרפסת המסגד ומת.


לבקר במקום בו נמנם נפוליאון - והתרגז (צילומים: ברק בן חנן)

 

המסגד הלבן

יוצאים מן המנזר, פונים שמאלה בחזרה לרחוב ביאליק וימינה להמשך רחוב עדיס שפק. הרחוב בחלקו אינו סלול. מימין נראה צריח מסגד קטן שכמוהו פזורים עוד רבים ברחבי העיר. משמאל ומעט בהמשך אפשר לראות גפן משתרגת על קירות בתים מטים לנפול. תרנגולת תורנית חוצה בבהלה את הרחוב בעוד גוזליה ממהרים אחריה. המשך הרחוב מוביל לחומת האבן של בית הקברות המוסלמי. מתעקלים עם הכביש ימינה ופונים שמאלה לרחוב דני מס. אחרי כמה מאות מטרים רואים משמאל את מבנה המגדל הלבן ולמרגלותיו את חורבות המסגד הלבן (8).

 

הכניסה למתחם המסגד אסורה אך אפשר לעלות במעלה המדרגות הלולייניות של המגדל הלבן, להבריח כמה יונים שהתמקמו בחלונותיו ולצפות ממרפסת המגדל על נוף העיר. מן המרפסת אפשר להביט גם דרומה אל מתחם המסגד, שרובו נחרב בשתי רעידות אדמה ב-1033 ו-1068 לספירה.

 

המסגד נבנה על ידי מייסד העיר, הח'ליף סולימאן מבית אומיה, הושלם על ידי אחיו הישאם במאה השמינית לספירה ונודע כאחד המסגדים היפים ביותר שהיו קיימים בעולם המוסלמי. במתחם גם שלושה מאגרי מים תת קרקעיים וקבר א-נבי צ'אלח, קדוש מוסלמי שאת חגו חוגגים בעיר ביום השישי שלאחר הפסחא היוונית, דבר המרמז ששורשי החג המוסלמי כנראה בנצרות.

 

אל בריכת הקשתות (9), נקודת העניין הבאה, אפשר להגיע ברגל או ברכב שהושאר כאן מבעוד מועד. מרחוב דני מס פונים ימינה לשדרות חיים וויצמן, מגיעים לצומת הראשית עם רחוב הרצל וממשיכים בה ישר לרחוב ההגנה. הבריכה נמצאת בצדו הימני של הכביש ממול לגן ההגנה המעוטר כבשים מאבן. הבריכה נבנתה במאה השמינית בימיו של החליף א-רשיד עת רמלה הייתה בשיא תפארתה, ושימשה כמאגר מים מקורה שייתכן ונוצל בידי תעשיית הצבעים שהתקיימה בסמוך לאתר.


מאגר מים מרשים שאפשר גם לשוט בתוכו

 

אפשר להתרשם מן הקשתות התומכות את תקרת המבנה מן הרציף הקטן ואפשר גם לשוט בין הקשתות מספר דקות בסירות המשוטים שבמקום. מי שהשאיר את רכבו בסמוך למוזיאון, חוזר דרך רחוב ההגנה לצומת, פונה שמאלה ברחוב הרצל ולאחר כק"מ וחצי מגיע לאזור תחילת המסלול.

 

בדרך אפשר לעצור במכולת ומסעדה הודית "מהרג'ה" ברחוב הרצל 100. מי שירצה להישאר בסגנון מקומי ערבי ילך לחומוס חליל ויקנח בממתקי שאהין. כדאי בנוסף לצרף לפני או אחרי הטיול בין הסמטאות ביקור בבית הקברות הבריטי (10) הנמצא בין רמלה ולוד. בית הקברות נבנה במלחמת העולם הראשונה כאשר רמלה הייתה נתונה לשליטת הבריגדה האוסטרלית של הפרשים הקלים.


להתפנק בארוחה אצל "חומוס חליל" (צילום: יעל צור) 

כדאי לדעת

  • מי שיתכנן את הטיול לשעות הבוקר ביום רביעי, יוכל לראות בנוסף לשוק הירקות ושאר האטרקציות בעיר, גם שוק רמלה הנייד.
  • מוזיאון רמלה ויד לבנים פתוחים בימים א'-ה' בשעות 17:00-10:00, ו' 14:00-10:00. הכניסה בתשלום סמלי, ואפשר לקנות כרטיס משולב למוזיאון, לבריכת הקשתות ולמסגד הלבן. טל' 08-9292650.
  • המסגד הגדול פתוח בימים א'-ה' בשעות 13:00-10:00,16:00-14:30. הכניסה בתשלום סמלי. טל' 08-9225081. 
  • שוק רמלה פועל בימים א'-ה' משעות הבוקר ועד אחר הצהריים; שוק רמלה הנייד פעיל רק בימי רביעי.
  • הכנסיה היוונית-אורתודוכסית פתוחה ביום א' בשעות 10:30-08:30, יום שבת 11:00-09:00. טל' 09-9221174.
  • מנזר טרה-סנטה פתוח בימים ב'-ו' 11:00-09:00. הכניסה בתשלום סמלי. טל' 08-9252907.
  • מתחם המסגד הלבן פתוח בימים ב'-ה' בשעות 14:30-08:00, שבת וחג 16:00-08:00, א' ו-ו' בתיאום מראש בטל' 08-9771480. הכניסה בתשלום סמלי.
  • בריכת הקשתות פתוחה בימים א'-ה' בשעות 15:00-08:00, ו' 14:00-08:00, שבת 16:00-08:00. הכניסה בתשלום סמלי. טל' 08-9771480.
  • בית הקברות הבריטי פתוח כל השבוע בשעות 14:00-06:30.

 

פרטים כלליים

סוג הטיול: רגלי, עם שימוש ברכב רגיל.

אורך המסלול: כ-5 ק"מ.

משך הטיול: 6-4 שעות.

נקודת מוצא: מוזיאון רמלה.

נקודת סיום: בריכת הקשתות.

דרגת קושי: קל.

 

  • הטיול מבוסס על טיול שכתב ברק בן חנן

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סלקוו את היונים וזכו לתצפית מראש המגדל
באדיבות אתר מפה
העיר העתיקה של רמלה
צילום: יעל צור, אתר "מפה"
מומלצים