מאות כיתות חסרות, ובמזרח י-ם ילמדו במקלטים
בעוד שברחבי הארץ ננקטים צעדים נגד הורים שלא שולחים את ילדיהם לבית הספר, בשכונות הערביות בבירה מורחקים מאות תלמידים ממערכת החינוך - פשוט כי אין מקום. אלו שכן לומדים, עושים זאת בתת תנאים, למעלה מ-50 תלמידים בכיתה: "43 שנות אפליה של העירייה ומשרד החינוך"
אין מלחמה, אבל במזרח ירושלים חוזרים ילדים רבים ללימודים במקלטים - ועוד רבים כלל לא ילמדו. בעוד כשבועיים, כשאלפי תלמידי כיתות א' ברחבי הארץ יצעדו נרגשים עם הילקוט והסנדביץ' ליום הלימודים הראשון, יישארו מאות מילדי מזרח ירושלים הערבים בבתיהם. הסיבה: מאות כיתות לימוד חסרות, ההרשמה לבתי הספר במזרח העיר נערכת במתכונת של "כל הקודם זוכה". היתר, שהוריהם אינם יכולים לממן לימודים בבתי ספר פרטים, נדחקים החוצה ממערכת החינוך.
מצוקת כיתות הלימוד במזרח ירושלים, שרק גוברת מדי שנה, משפיעה גם על הילדים בני המזל שהשתלבו במערכת הלימוד. כדי להתמודד עם הבעיה, נוקטים מנהלי בתי הספר באמצעים של "ציפוף כיתות", כמו גם הוספת כיתות במקלטים נטולי חלונות ומזגנים, או לחלופין בבתים פרטיים שאינם מותאמים למסגרות לימודים. "איפה שאפשר דוחסים את הילדים", אמר ל-ynet פארס חאלס, יו"ר ועד ההורים בשכונת סילוואן.
ללא חלונות או מזגן
מצבו של בית הספר "סילוואן יסודי מעורב", שהוקם לפני כ-25 שנה, נחשב לטוב ביחס למוסדות לימוד אחרים במזרח העיר. מוסד הלימוד מותאם להכיל 600 תלמידים, אך בעקבות מצוקת הכיתות לומדים בו יותר מ-700. כדי להכיל את התלמידים ה"עודפים", הוסבו לכיתות לימוד שני מקלטים חנוקים, ללא חלונות או מזגנים. על שלט הכניסה לבית הספר מתנוסס בגאון לוגו של עיריית ירושלים.
"אלה לא תנאים ללימודים". יסודי מעורב, סילוואן (צילום: נועם מושקוביץ)
"קר בחורף, ובקיץ חם. אלה לא תנאים ללימודים", אמר יו"ר ועד ההורים בסילוואן במהלך סיור בבית הספר. תוך כדי הליכתו במסדרון, נקש חאלס על אחד הקירות, שהחזיר צליל חלול. מעבר לקיר הגבס שהוקם באמצע המסדרון, נמצאת כיתת לימוד מאולתרת נוספת, אורכה חמישה מטר ורוחבה שני מטר. בחלל הקטן לומדים לא פחות מ-20 תלמידי כיתה ו'. "זה המצב של מערכת החינוך העירונית-ממלכתית במזרח ירושלים", העיר. "התמונות מדברות בעד עצמן".
מחוץ לבית הספר, במגרש המשחקים אליו מתנקזים הילדים בהפסקות, ניתן לספור בנקל עשרות מפגעי בטיחות ותברואה. הררים של זבל, לצד כבלי חשמל חשופים, ללא סככה להגנה מהשמש, שירותים או מתקן לשתיית מים, הם מנת חלקם של ילדי סילוואן. מעל למגרש מתנוסס הר חצוב, שאבניו המטות לנפול מחוזקות ברשת פשוטה. "הכל פה עומד לקרוס", מקונן חאלס. "רק בשנה שעברה נפל פה בולדר ובנס אף אחד לא נפגע. חס וחלילה שלא ייפול פה על ילד ויהיה אסון".
לדבריו, על אף פניות חוזרות ונשנות לעירייה, המצב בבית הספר לא השתנה מאז ומעולם. "מבחינתם, האזור הזה שייך לרשות הפלסטינאית. הם אומרים שאין תקציבים, מפנים אותנו מגוף אחד לשני, אבל בשורה התחתונה לא מעניין אותם מזרח. רק מערב".
"אם הבת שלי הייתה יהודייה היא הייתה יכולה ללמוד"
מוחמד קעוד, תושב סילוואן, נאלץ לשלוח את בתו רוואן בת השבע ללימודים בכפר צור באהר עקב מצוקת החינוך. "בסילוואן היא למדה במקלט בלי חלונות, אוויר ואור שמש", סיפר ל-ynet.
"בסוף השנה לקחתי אותה לבית חולים, כי נהיו לה בעיות בריאות. הרופא אמר שזה בגלל התנאים בכיתה. עכשיו היא לומדת בבית ספר מיוחד, אבל גם יקר. אני משלם 1200 שקל בחודש על ההסעות והלימודים, בשביל שתלמד במקום עם אוויר".
קעוד סיפר כי יש כעס רב בשכונה על ההזנחה של מוסדות הלימוד. "הילדים לומדים במקומות בלי מגרשי משחקים, מלוכלכים, לא בטיחותיים, בלי תנאים. אנחנו משלמים ארנונה מלאה, אבל לא מקבלים שום דבר, גם לא לילדים".
הוא האשים את עיריית ירושלים באפליה: "ברור שאם הבת שלי הייתה יהודייה, היא הייתה יכולה ללמוד נורמלי. תסתכל מסביב, אצלכם (במערב ירושלים) יש בתי ספר ברמה. אצלנו? אפס".
"הזנחה שיטתית"
"הורים מכל רחבי הארץ שלא שולחים את ילדיהם לבית הספר מועמדים על כך לדין", סיפרה עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח. "במזרח ירושלים לא רק שלא עושים דבר להורים, אלא על נייר רשמי כותבים להם: 'מצטערים, אין לנו מקום לילדים שלכם', ומסלקים אותם ממערכת החינוך. אלה שלומדים במזרח ירושלים מגיעים גם למצב של למעלה מ-50 ילדים בכיתה, בכיתות שאינן תקניות. ברור שיש פה אפליה, לא רואים מצב זה במערב העיר".
"המצב מייאש, אנחנו אובדי עצות". כך נראה ביה"ס (צילום: נועם מושקוביץ)
לדבריה, מדובר בתופעה אינהרנטית במדינת ישראל, הבוחרת להתעלם מהמציאות: "במשך 43 שנה עיריית ירושלים ומשרד החינוך בחרו להזניח את מערכת החינוך בירושלים המזרחית ולא לבנות כיתות חדשות, למרות שברור להם שהדבר הולך ומצטבר לכדי קטסטרופה".
היא סיפרה על השלכות ההזנחה: "יש לכך משמעות ארוכת טווח. איזה ילד יכול להתפתח היום לחיים בוגרים נורמטיביים, עם פוטנציאל למימוש עצמי, ללא לימודים?".
עו"ד ניר טוענת כי על אף פניות האגודה לזכויות האזרח, בעירייה ובמשרד החינוך לא מספקים כיום נתונים על מצב החינוך במזרח ירושלים. לדבריה, אף שהבעיות מוכרות, בוחרים בדרך קבע לטאטא אותן מתחת שטיח. "זכות לחינוך זו זכות מאוד בסיסית, והיא גם חובה", היא קובעת. "המצב הזה מייאש, אנחנו אובדי עצות. יש כבר שורה של עתירות, ולמרות כל הביקורת - משרד החינוך והעירייה לא מצליחים להניע עצמם לפעולה אמיתית".
העירייה: "הזנחה של שנים, אך באחרונה חלו שינויים"
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העירייה מודעת לפערים ולצרכים במזרח העיר, שנוצרו בשל הזנחה מתמשכת של הנושא במשך שנים. מאז תחילת הקדנציה הנוכחית חלו שינויים רבים ביחס למזרח העיר, הוגדלו ההשקעות באופן משמעותי ומתבצעת עבודת מטה רחבה להרחבת המגמה. במהלך השנתיים האחרונות נבנו מספר בתי ספר חדשים במזרח העיר המאכלסים כ- 200 כיתות לימוד. העירייה מקדמת בימים אלו ממש בניית 248 כיתות לימוד נוספות והפרויקטים נמצאים בשלבי תכנון וביצוע".
עוד אומרים בעירייה, כי "המחסור בחדרי הלימוד נובע בעיקר מהעדר קרקעות ייעודיות בתוכניות בניין עיר, לבניית מוסדות חינוך. בנסיבות מיוחדות אלו העירייה נותנת פתרונות דיור שונים על-ידי הצבת מבנים ניידים, שכירת מבנים והתאמתם למוסדות חינוך ובניה של מוסדות חינוך חדשים. כיום מוערך המחסור בכ-700 חדרים, להם נמצאו תחליפים שונים עד לסיום הבנייה".
אשר למפגעי הבטיחות, מסרו בעירייה כי "מנהלת חינוך ירושלים משקיעה בכל שנה תקציב גדול בשיפוצים בבתי הספר. מטבע הדברים השיפוצים נעשים על פי סדר קדימויות. יש לציין כי בתי הספר מתנהלים גם עם תקציב עצמאי, במסגרת הניהול העצמי, המאפשר להם לתיקונים שוטפים".
לפנייה לכתב/ת 
