_ot.jpg "צילום: ירון ברנר")
כל קיץ אותו סיפור: על מכבש הלחצים של ריאל
הדרך בה הלבנים מחתימים שחקנים גובלת בפשע. מפנייה לכאלו תחת חוזה ועד לפרסומים שקריים בעיתונים המגויסים מבית. ורדר ברמן, שאיבדה את אוזיל, היא הקורבן האחרון
כל קיץ אותו סיפור. ריאל מדריד רוצה שחקן מסוים, קבוצתו לא מעוניינת למכור. כל קיץ אותו סיפור. שם אחר, תוצאה דומה. מסע שכנועים ארוך מסתיים בתמונה מחויכת על הדשא של הסנטיאגו ברנבאו. 'תרים קצת את החולצה הלבנה', אומר נשיא ריאל לשחקן החדש שלו, שמציית תוך חשיפת טור שיניים לבנות.
כל קיץ מפנים הלבנים את כל כוח האש שלהם אל עבר מטרה אחרת. בדרך לשבירת המועדון השני הם עוברים על כמה חוקים בסיסיים של תקופת ההעברות, לפני שזה משתכנע ומוכר את הכוכב שלו.
אוזיל. עוד קבוצה נאלצה להיפרד מהכוכב שלה בגלל ריאל ( גטי אימג'ס)
השיטה הקבועה כוללת פנייה אישית לשחקנים תחת חוזה ושכנועם שהדשא במדריד ירוק יותר (הדולרים והאירואים הם שלמעשה ירוקים יותר), משם פונים לעיתוני הבית הספרדים ('מארקה' ו-'אס') ומדליפים ידיעות על עסקה סגורה ועל כך שהשחקן בדרך לריאל. גם אם הצד השני באותה 'עסקה סגורה' לא רוצה למכור כמעט תמיד אין לו ברירה, האופציה השנייה כוללת הפסד שיכול להגיע לעשרות מיליוני אירו בשל כוכב מתוסכל ולא אפקטיבי.
יש משהו מעצבן בשיטה הזאת, שמפרקת קבוצות וכופה עליהן מציאות אליה לא היו מוכנות - פרידה מהכוכב הכי גדול שלהן או חלק משמעותי אחר בפאזל. רק בקיץ הזה נאלצו שטוטגרט (סמי חדירה), צ'לסי (אשלי קול) ו-ורדר ברמן (מסוט אוזיל) להתמודד עם המכבש הספרדי. שתי הגרמניות נשברו, האנגלייה הוכיחה את כוחה.
ההתנגדות לא תגיע מגרמניה
לרגע אחד נדמה היה שגם ברמן תספק לשונאי ריאל והשיטה את הקרב לו הם חיכו, אבל כנראה שהכסף סנוור אותם לקראת הסוף. רגע לפני סוף הסאגה סביב אוזיל התעצבנו אנשי ברמן על כך שהספרדים פנו אישית לשחקן מאחורי גבם, בתגובה הם הודיעו כי מחירו קפץ ביותר מפי שניים. בסופו של דבר זה נגמר בהרבה פחות - ההצעה הראשונית דיברה על 14 מיליון אירו, הגרמנים הקפיצו ל-30 מיליון ושעתיים אחר כך כבר הסתפקו ב-15 מיליון.
יכול להיות שלברמן לא היה את המנוף הנחוץ בכדי לדחות את ריאל. לרעתה שיחקה העובדה שחוזהו של אוזיל מסתיים בעוד שנה, מה שאומר שהקיץ זוהי ההזדמנות האחרונה להרוויח עליו משהו. הפעם גם קיבלו הספרדים חיזוק מאביו של השחקן, מוסטפה, שהתראיין לעיתונים במולדתו טורקיה ואמר: "אם מסוט לא יצטרף לריאל השנה, הוא יעשה זאת בשנה הבאה. ישנו בביתו של נשיא ריאל, פלורנטינו פרס, והוא הרשים אותו עם רצונו להביא את מסוט לברנבאו".
כריסטיאנו רונאלדו. יונייטד הצליחה לדחות את הקץ ב-3 שנים (AFP)
אם זאת לא ראיה מספקת בכדי לנקוט בפעולה חוקית נגד ריאל, אינני יודע מה כן. מן הראוי שפיפ"א ואופ"א יחלו לטפל בהתנהגות הכוחנית הזאת, שמרעילה את הכדורגל האירופי. נכון, מדובר בשוק חופשי, אבל גם בו אמורים לאכוף כללי התנהגות מסוימים.
עד עתה פרס המתנגדת המצטיינת מוענק למנצ'סטר יונייטד, שדחתה את הקץ הידוע מראש (מעבר כריסטיאנו רונאלדו לברנבאו בקיץ 2009) במשך שלוש שנים. העונה הלפני האחרונה של הפורטוגלי במדים האדומים היתה כמו לקבל אס בטרן במשחק פוקר מסוג טקסס הולד'ם - אלכס פרגוסון נקב את המחיר המגוחך עבור שירותיו של רונאלדו (94 מיליון אירו), לריאל (אחרי מסע הצהרות בן מספר שנים) לא נותרה ברירה אלא לשלם אותו.
לברצלונה זה לא כל כך עובד
ראתה ברצלונה כי טוב ובקיץ האחרון החלה להשתמש באותה טקטיקה, אפילו בצורה גסה יותר, על מנת להחתים את ססק פברגאס של ארסנל. 'הבן האובד'
כינו בעיתונים הקטאלנים את מי שעזב בגיל 16 את המועדון, תוך פרסום הקריאה 'שוב הביתה'. כל חבריו מהנבחרת ומהנוער של בארסה התראיינו בזה אחר זה והפצירו בו לעזוב את הקבוצה שנתנה לו במה כבר מגיל 16 והפכה אותו לקפטן שלה.
קשה לדמיין כיצד יכול ילד בן 23 כפברגאס להתמודד עם לחץ כזה לשוב אל קבוצת נעוריו. למזלם של אוהדי ארסנל בפרט ואוהדי הכדורגל בכלל ההחלטה לא היתה בידיו, אלא בידי המנהלים של התותחנים. הקשר צריך לכבד את חוזהו (עד 2015), בהנחה שהמועדון אינו רוצה למכור אותו. כרגע נראה שארסנל זכתה בקרב, אבל אין ספק שבסופו של דבר תפסיד במלחמה. למכבש הלחצים הספרדי אין מתחרים. שם אחר, תוצאה דומה. כל קיץ אותו סיפור.
