הקרב על גיל הפרישה - הצבא שוב גבר על האוצר
באופן רשמי משרדי האוצר והביטחון החליטו על העלאת גיל הפרישה הממוצע ל-50, אך בפועל הדבר עלול להתגלות כמס שפתיים ומה שהיה הוא שיהיה. כך נתנו לצה"ל לנצח. דעה
בעימות בין צה"ל לאוצר על תקציב הביטחון, האוצר יוצא עם הרבה פחות מחצי תאוותו בידו. בסיבוב הראשון הצבא אילץ את האוצר לסגת מכוונתו לבטל למשרתי הקבע את ההנחות בדמי הביטוח הלאומי והבריאות ואת הפטור ממס על רכב צמוד לאנשי המפקדות. עכשיו, נראה שבמבחן התוצאה, הצבא גבר על האוצר גם בסיבוב השני במערכה על גיל הפרישה.
האוצר הציע לדחות את גיל הפרישה ל-57, למשרתי הקבע הלא-קרביים, לעומת הממוצע הנוכחי שעומד על 45.5 שנה. היום הם התפשרו על גיל 50, ולא במכה אחת אלא בהדרגה של שתי פעימות. על המתווה והקצב המדויק תחליט ועדה והדבר יעוגן בחוק ההסדרים שאמור לעבור בכנסת עד סוף 2010, אם בכלל.
על פני הדברים, לפי הפשרה עליה הוסכם היום, נראה בחשבון ראשוני שבפעימה הראשונה הגיל יגדל בשנתיים וחצי ל-48 שנה ב-10 השנים הבאות, כלומר גידול ב-3 חודשים כל שנה; ובפעימה השנייה בשנתיים נוספות עד גיל 50 ב-10 השנים שלאחר מכן, כלומר גידול של 2.5 חודשים כל שנה עד סוף התהליך ב-2029.
ההסדר לא יחול על המערך הטכנולוגי ואוכלוסיות ייחודיות
לפי החשבון הזה נראה שהצבא עשה עם האוצר עסק טוב ממה שהונחת על המגזר האזרחי לפני 6 שנים, אף הוא בחוק ההסדרים, אבל בהבדל קטן אחד: שם הועלה גיל הפרישה בשנתיים (67 לגבר ו-62 לאישה) בתוך שנתיים, אחד עם אחד, וכל זה קרה בהליך לילי חפוז בוועדת הכספים, תחת מכבש פקידי האוצר, שתמיד היו גיבורים על חלשים.היתרון של האוצר היה אז בפרק הזמן הקצר של ההעלאה המדורגת. הוא הבטיח אכיפה מהירה, עם כל הטעויות שנגרמו כתוצאה מהחיפזון. היתרון של צה"ל היום הוא בפריסת הזמן הארוכה. 20 שנה עד תום התהליך של הארכת הגיל ב-4.5 שנים בסך הכל. מישהו יכול כאן אפילו להתנבא מה יהיו פני הדברים בכלל וצרכי הביטחון בפרט בעוד 5 שנים?
קל וחומר – מאחר שההסדר חל רק על משרתי הקבע הלא-קרביים, שימו לב להסתייגות המשמעותית שנכללה, דרך אגב, בהודעה המשותפת של האוצר וצה"ל. גם בקרב המגזר הזה – ההסדר לא יחול על "המערך הטכנולוגי ואוכלוסיות ייחודיות". לצבא זהו פתח רחב למדי דרכו ניתן להעביר את כל משרתי הקבע שהוא חייב להם או חפץ ביקרם.
ההסכם היום - עוד עז של האוצר לחוק ההסדרים?
ההסתייגות העמומה והפתוחה, בעיקר לגבי הגדרת ה"אוכלוסיות הייחודיות", רק מחזקת את הרושם שלא מדובר כאן בהסדר חסכוני מעבר לצעדי החיסכון שצה"ל כבר נקט מזמן בעניין גיל הפרישה של משרתי הקבע הלא קרביים. מוטעה הוא הרושם כאילו כל מי שחתם קבע לאחר שירות החובה פורשים לפנסיה בגיל 45, אחרי 25 שנות שירות.בפועל, 90 אחוז מחותמי הקבע, שתפקודם לקוי או שאופק הקידום שלהם קצר, פורשים מרצונם או נאלצים לעזוב כשלא מאריכים את החוזה שלהם, הרבה לפני גיל הפרישה הנוכחי. זה קורה להם עד גיל 38 והם יוצאים לאזרחות ללא פנסיה. הנותרים הם בדרך כלל בעלי המקצועות הנדרשים, וגם הם יפרשו לכל המאוחר סביב גיל ה-45 עם פנסיה.
מצה"ל נמסר כי ההסדר החדש לא משנה את הנורמה הזאת. גיל הפרישה הנוכחי הוא הסיכוי האחרון להשתלב באזרחות של המקצוענים המבוקשים בצבא. הפנסיה תתווסף להכנסתם האזרחית בהתאם למקצועיותם. למי שכבר נמצאים על סף גיל הפרישה החדש, קצב היישום האיטי של ההסדר מעניק להם פסק זמן ניכר לחשב מראש את צעדיהם.
מה שהוסכם היום בסוגיית גיל הפרישה עתיד להתגלות כמס שפתיים, אם לא כמו עוד אחת מהעזים שהאוצר נהג בשנים קודמות להכניס לחוק ההסדרים, כדי שיהיה לו מה להוציא במיקוח הפוליטי. בשורה האחרונה – ללכת בלי ולהרגיש עם. מה שהיה הוא שיהיה.
פורסם לראשונה 17/08/2010 21:53
לפנייה לכתב/ת 
חייל צה"ל
צילום: צפריר אביוב
מומלצים
