מדינת משטרה?

"שמעת ששוב מנסים להגביל את חופש הדיבור של אנשי רוח?"

"שמעתי. זה פשוט נורא. אנחנו הופכים למדינת משטרה".

"הרי בלי חופש הביטוי אין דמוקרטיה. ודווקא כשמדובר בדעות מרגיזות שחורגות מהקונצנזוס, ואפילו נראות מסוכנות לישראלי הממוצע".

"בדיוק! אני כל כך שמח שאנחנו מסכימים. באווירת העליהום הזאת, טוב שיש עוד מישהו שזוכר מהי דמוקרטיה".

"או מהו חופש אקדמי".

"נכון מאוד. סוף סוף מצאתי מישהו שמסכים אתי, שאסור לחקור במשטרה את הרבנים שכתבו הסכמה לספר 'תורת המלך'".

"מה זאת אומרת? ברור שצריך לזרוק את המשוגעים האלה לכלא. אני דיברתי על המרצים מבאר שבע, שקראו להחרמת ישראל. עליהם צריך להגן".

"בוגד"

"פשיסט"

ומה אני חושב? שטענת חופש הדיבור אינה רלוונטית לא כאן ולא כאן. אף אחד אינו מונע מהמרצים בבאר שבע או בתל אביב לקרוא להחרמת ישראל. רבים רק תמהים על החוצפה שלהם לעשות זאת בעודם נהנים מכספי משלם המסים הישראלי. אם המדינה טמאה אז גם כספה טמא; שיתפטרו ואז ישמיצו כרצונם

. מצד שני, גם ספר שיכול להתפרש כקריאה לרצח אינו צריך ליהנות מהגנת חופש הביטוי, ולגיטימי בהחלט לחקור את כותביו (אף שלא את מסכימיו). אם אכן יש בספר הסתה לאלימות, זו חריגה מגבולות חופש הדיבור.

לדעתי, כל הטענות בדבר חופש הדיבור וכל הציטוטים מוולטר אינם שייכים כלל לענייננו. אבל יש כאלו שבכל זאת זועקים מרה על הפגיעה בחופש הביטוי, במקרה האחד או בשני. לאלו אני מזכיר, שאם מרחיבים את גבולות חופש הדיבור, מרחיבים אותם לשני הצדדים.