פריזבי: איך הומצאה הצלחת המעופפת?
מה הקשר בין מאפייה אמריקנית לבין חייזרים מהמאה הקודמת? הפריזבי! המשחק המעופף ששיגע את העולם
מי מאיתנו לא הלך לתומו על שפת הים, כאשר שריקה חרישית ליד האוזן גרמה לו לזנק הצידה או להתכופף במהירות? מתברר שזה לא היה עב"מ - זהו הפריזבי, או כמו שאנחנו מכירים אותו בעברית "צלחת מעופפת".
באופן די מפתיע, המקור למשחק הזה עתיק מאוד, והראשונים שזרקו באוויר צלחת שטוחה שכזו היו היוונים. במסגרת האולימפיאדות של יוון העתיקה נערכו תחרויות ספורט מגוונות, וידוע שכבר בשנת 708 לפני הספירה התקיימו תחרויות זריקת דיסקוס, ששמו נגזר מצורתו – דסקה, כלומר לוחית שטוחה.
באותם ימים הדיסקוס היה עשוי לרוב מברונזה או מברזל. היום משתמשים בחומרים נוספים לייצור הדיסקוס, והוא שוקל שני קילוגרמים בתחרויות הגברים (זה ממש כבד!) וקילוגרם אחד בתחרויות הנשים.
הטלתו למרחק רב דורשת טכניקה ייחודית ואימונים רבים. למרות זאת, באולימפיאדה של ימינו ישנם מתחרים שזורקים את הדיסקוס למרחק של יותר מ-70 מטרים!
חייזרים בכדור הארץ!
שמעו סיפור נחמד: בשנת 1871 החליט וויליאם ראסל פריזבי האמריקני לעבור לגור בעיר ברידג'פורט שבמדינת קונטיקט, והקים בה מאפייה בשם "חברת המאפים של פריזבי" שהתמחתה במיני פאי שהוכנו בתבניות פח עגולות עם שוליים מֻגבהים.
הקונים הנלהבים חיבבו לא רק את המאפים המוצלחים אלא גם את התבניות, והמציאו משחק שבו הם מתמסרים בזריקת התבניות האלה באוויר.
טורניר פריזבי בגרמניה (צילום: Getty Images)
מאז חלפו הרבה שנים. יום אחד, בשנת 1947, ראה את המשחק המאולתר הזה וולטר פרדריק מוריסון מלוס אנג'לס שבקליפורניה, שעד אותו זמן הסתכם הקשר שלו לחידושים בעובדה שאבא שלו המציא סוג של פנסים לרכב.
אומנם בהכשרתו היה מוריסון מפקח בנייה, אך בהיותו בעל חזון הוא ראה בתבניות האלה הזדמנות עסקית. וכך, בשנת 1948, הוא יצא לדרך.
הוא גייס לעזרתו את וורן פרנסיוני, והשניים חיפשו דרך ליצור צלחת מעופפת מוצלחת יותר, שתהיה מדויקת ותוכל לשהות באוויר יותר זמן מצלחות הפח. אחרי לא מעט ניסיונות ובדיקות הם המציאו גרסה פלסטית של הצעצוע הוותיק, וקראו לה צלחת מעופפת.
עוד ב"גליליאו צעיר": חודש אוגוסט בהיסטוריה - יום היתוש הבינלאומי וחורים שחורים
שותפותם של השניים לא החזיקה מעמד לאורך זמן והם פרשו איש איש לדרכו. למרות הקשיים, מוריסון המשיך לשכלל את ההמצאה וגם העניק לה שם חדש, “צלחת פלוטו".
השם הזה לא ניתן סתם כך: בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 החל המרוץ לחלל. ארצות הברית וברית המועצות התחרו מי תגיע ראשונה לירח, וההתעניינות בתחום הזה הייתה בשיאה.
באותם ימים נרשמו גם המון דיווחים של אנשים שטענו שראו עב"מים וצלחות מעופפות. מי יודע, אולי כולם ראו פריזבי תועה וחשבו שהוא מסיע חוצנים ברחבי היקום...
משחקי פיזיקה
לפני שנמשיך לתאר את ההיסטוריה של המשחק הזה, בואו נבין קודם איך הוא מצליח לעבור מרחקים כל כך גדולים וגם להישאר באוויר. המפתח טמון בצורתו:
אם מסתכלים על הפריזבי מהצד רואים שצורת החתך דומה לצורת החתך של כנף מטוס. כאשר הפריזבי נע קדימה נוצר לחץ אוויר נמוך בחלקו העליון ולחץ גבוה בחלקו התחתון, וכתוצאה מכך פועל על הפריזבי כוח כלפי מעלה.
זהו כוח העילוי הידוע שעוזר למטוס וגם לפריזבי לרחף באוויר כנגד כוח המשיכה שפועל כלפי מטה ושואף להוריד אותם ארצה. היציבות מושגת בעזרת ההתמדה הסיבובית, שבאופן דומה עוזרת לסביבון להמשיך להסתובב ולא ליפול על צידו. לכן, כדי שהפריזבי יישאר באוויר זמן רב, יש להקפיד לסובב אותו תוך כדי הזריקה.
די בטוח שהבעלים של חברת וואם-או האמריקאית לא חשבו על המונחים הפיזיקליים האלה כשהם הציעו למוריסון לקנות ממנו את ה זכויות ליצור הצלחת המעופפת. וכך, בשנת 1957 עברו הזכויות לייצור צלחות הפלוטו לחברה הזו, שכבר שיווקה בעבר את חישוקי ההולה הופ הפופולריים.
שנה לאחר מכן נסגרה חברת המאפים פריזבי, אך בעליה של חברת וואם-או השכילו לאמץ את השם מפני שידעו שרבים מכירים את ההיסטוריה של הצעצוע הזה. ייצורו עדיין נמשך, ועד היום נמכרו ברחבי העולם מאות מיליוני צלחות מעופפות מחומרים שונים, שהופיעו באינסוף צורות, צבעים וגדלים.
גם בישראל יש לפריזבי קהל מעריצים נכבד, ואף הוקמה אגודה ישראלית לצלחות מעופפות שמסדירה את הענף ומקיימת אירועים שונים.
בחודש פברואר השנה הלך לעולמו וולטר מוריסון בגיל 90. אבל למרות שהממציא החביב הזה כבר לא איתנו, אנשים רבים ברחבי העולם ימשיכו לזרוק את הצלחות הללו עוד שנים ארוכות.
הכתבה התפרסמה במגזין "גלילאו צעיר" מבית מוטו תקשורת.
לכתבות נוספות של גליליאו צעיר באתר ifeel.
לפנייה לכתב/ת 
