בקרוב: מחזמר על חייו ויצירתו של ג'ו דסאן

בסוף השבוע תציין צרפת 30 שנה למותו של הזמר ג'ו דסאן, ותהילתו, כך עושה הרושם, עדיין רחוקה מלפוג. דסאן, בנו של הבמאי האמריקני ז'ול דסאן והכנרת הוירטואוזית ביאטריס לונר, היה ונותר אחד הזמרים הפופולאריים המשפיעים ביותר בצרפת.

האיש חתום בין היתר על להיטי ענק שהובילו מצעדי פזמונים בכל העולם, ובהם "קיץ אינדיאני", "ואילו לא היית קיימת" ו"אמריקה". והוא חוזר לתודעה בזכות הפקת מחווה מוזיקלית שמפיק בנו ז'וליאן, ותעלה בקרוב על הבמה בצרפת.

ההפקה שזכתה לכותרת "Champs-Elysee" על שם השיר הנודע שביצע דסאן, תיפתח מסך ב-1 באוקטובר באולם ה"גראנד רקס" בפריז ומשם תנדוד בין היתר לבריסל ולז'נבה. על בימוי המחזמר חתום כריסטיאן באראטייה, במאי הסרט עטור השבחים "נערי המקהלה", שזכה בפרס הסזאר הצרפתי וייצג את צרפת כמועמד לתחרות האוסקר האמריקני.

המחזמר מתעתד לספר את סיפור חייו של דסאן מילדותו המוקדמת בארה"ב, שם נולד, דרך הילדות והבגרות באירופה שם דרך כוכבו כאחד מהזמרים הפופולריים המובילים בתקופתו.

אולי בזכות הארומה הרומנטית שריחפה מעל שיריו של דסאן, אולי בזכות הזרות כבן למהגרים מארה"ב, או אולי זה המוות המוקדם – דסאן מת בגיל 41 מדום לב במהלך חופשה בטאהיטי – מה שברור שמדובר באחד מכוכבי הזמר שמותם רק הגביר את העניין בהם.

כמו שקרה עם מייק ברנט

"התופעה של אמן שנפטר בגיל צעיר היתה גורם משיכה ויצרה דימוי מסוים", אמר אלן גי אקנין, מחבר הביוגרפיה של דסאן בראיון לעיתונות הצרפתית, "אותו דבר קרה גם עם מייק ברנט, וזה מסביר באופן חלקי מדוע ג'ו דסאן נוכח במידה רבה בזיכרוננו".

גם במאי המחזמר, כריסטוף באראטייה, מנסה לפענח את האהדה הגדולה לדסאן שנים רבות לאחר מותו ומדגיש: "ההפקה תנסה לפענח את המסתורין של ג'ו דסאן תוך מתן נקודות התייחסות לקריירה שלו, אבל גם לחייו. הקושי הגדול בו נתקלנו היתה העובדה שמדובר באיש צנוע ביותר. הוא תמיד שמר על הפרדה בין הקריירה לחייו הפרטיים. לכן נדרשנו ללכת בעקבות ההיסטוריה".

במחזמר שובצו כ-30 שירים מתוך הרפרטואר האדיר של דסאן, כמו גם סרטון דוקומנטרי קצר. ז'וליאן דסאן, בנו של הזמר, יהיה נוכח על הבמה כאחד מבין 10 הזמרים שישתתפו בהפקה. חלק מהשירים יזכו לעיבודים מוזיקליים חדשים, אחרים יבוצעו בגרסתם המקורית.

צלו ירחף באופן פרמננטי

בהפקה מדגישים כי צלו של דסאן ירחף באופן פרמננטי בזכות קטעי וידאו שיוקרנו במהלך המופע, וכי אף אחד מהזמרים לא ייכנס הלכה למעשה לנעליו של הזמר. "ביקשנו להימנע מליפול להגחכה, ולכן העדפנו שלא לחפש כפיל אלא

לעורר את הזיכרון באמצעות סרטים מחייו שטרם נראו", אמר באראטייה והוסיף, "מוטב שהוא יהיה זה שמדבר, גם אם מעט, מאשר חיקוי".

אלבומיו של ג'ו דסאן מכרו לאורך השנים יותר מ-35 מיליון עותקים בעולם. במקביל לקריירה שבנה כזמר, חתום דסאן בין היתר גם על להיטים רבים שכתב לקולגות בהם קרלוס ("Big Bisoux"), הזמרת האיטלקייה ג'יליולה צ'ינקווטי ("Le Bateau-Mouche"), פראנס גל ("Bebe Requin") והזמרת היווניה מלינה מרקורי ("Je Suis Greque").

האלבום האחרון שהוציא לפני מותו, "Blue Country", ראה אור ב-1979 והשתתפו בו טוני ג'ו ווייט ואריק קלפטון. האלבום, ששם דגש על מוזיקת הבלוז, היה יוצא דופן על רקע אלבומיו הקודמים שנגעו בעיקר במוזיקה פופולרית. דסאן נקבר בבית העלמין Hollywood Forever בהוליווד.