אם תרצו (ויהיו לכם מיליון דולר ותמיכה ממשלתית)

תנועת "אם תרצו" פרצה לתודעה בשנתיים האחרונות. זו תנועה של שני אנשים צעירים, שפעילותה בשטח זניחה למדי, אך היא מוציאה באופן סדיר סכומים אסטרונומיים, חסרי תקדים עבור עמותה בישראל, ודאי צעירה כל כך. למשל, הקמפיין שניהל הארגון נגד הקרן החדשה לישראל והעומדת בראש, נעמי חזן, הוערך מאות אלפי שקלים לכל הפחות. אך נראה שהנכס העיקרי של הארגון הזה ושל דומיו אינו כלכלי גרידא - אלא שילוב קלאסי של הון ושלטון.

הקמפיינים ש"אם תרצו" וארגונים נוספים מאותו סוג מנהלים חריגים בהיקפם, בבוטות שלהם ובריח הפשיזם שנודף מהם. כולם עוסקים בהפחדה וברדיפה, כמו זה האחרון המאיים להבריח תורמים מאוניברסיטת בן גוריון בגלל "הטיה אנטי-ציונית". בכולם מופיעה השפה הערבית כגורם מאיים. קמפיין "הגז הערבי" למשל, שמתנהל בימים אלו גם הוא נגד הקרן החדשה, מטעם ארגון סטודנטים בשם "הפורום למען ארץ ישראל", כולו בערבית. זהו פשיזם טהור: דיבור ישיר אל הפחד, והסתרת התוכן, שעוסק בכלל בחלוקת תמלוגי הגז לרווחת כל אזרחי המדינה.

בין אורחי הכבוד בכנסים של "אם תרצו" כבר נמנו בעבר, בין השאר, בנימין נתניהו וגדעון סער. הרבה יותר קל לגייס מיליוני שקלים, כשנהנים מרוח גבית מכיוון ראש ממשלת ישראל ושר החינוך שלה. תמיד יימצאו כמה יהודים, מהם בעלי אוריינטציה פשיסטית, ועוד כמה נוצרים אוונגליסטים (שהדמוקרטיה הישראלית מעניינת אותם כקליפת השום, ומטרתם האמיתית היא כינון מלכות ישו), שישלשלו לקופת התנועה את הכסף. כך יקדמו את מטרותיהם: החלשת הדמוקרטיה הישראלית, השתלטות על שטחים ומניעת שלום.

הנה רק היום חשף "כלכליסט" את אחד התורמים הללו ל"אם תרצו": הכומר ג'ון הייגי, שהרזומה שלו כולל הכרזה שהנאציזם הוא רצון האל. ומי המתווך בהעברת הכסף (לצורכי מס, כמובן)? הסוכנות היהודית. הכסף הזה כנראה יממן גם רבים מהטוקבקים שייכתבו למאמר זה.

להייג ולשכמותו - בשונה מהציבור הרחב - ברור למה הם תורמים, ומקובל עליהם המשחק של נתניהו וסער. ראש הממשלה והשר, מצדם, אינם רוצים להצטייר בפני הציבור, ובעיקר בפני העולם, כפועלים בצורה בוטה כל כך נגד הדמוקרטיה והחופש האקדמי. לכן, כפי שמקובל בעולם החדש, נראה כאילו סידרו לעצמם מה שנראה כמו "חברה לטובת הפשיזם", על משקל "חברה לתועלת הציבור". גם אם לא הם היוזמים, הרי ש"אם תרצו" נפלה לידיהם כפרי בשל.

לא לחינם מגלים הגופים המותקפים פחד ממשי, למשל בדמות הקמפיין המתגונן של הקרן החדשה - "לא נסתום את הפה" - או בדמות תגובתו הנרפית של נשיא אוניברסיטת תל אביב שהסכים לפקח על תכני החוג לסוציולוגיה בגלל מהלך שרקמה תנועה-אחות אחרת ל"אם תרצו" בשם "המכון לאסטרטגיה ציונית". קשה להאמין שסמיכות הזמנים בין המתקפות על שתי האוניברסיטאות היא מקרית.

אם היתה "אם תרצו" עוד תנועה של שני צעירים מחויבים, ניחא. אבל פחד הארגונים נובע גם מכך שהתנועה הזו זוכה לגיבוי ממשלתי, כמו גם מי שמממן אותה.

שר החינוך, שמופיע בכנסים של התנועה, יכול להסב נזק כבד למוסדות שפרופ' קלפטר ופרופ' כרמי עומדים בראשם, וראש הממשלה יכול, בכל רגע ובהינף יד, להסב נזק חמור לארגונים באשר הם.

למוסדות המותקפים יש לומר: לא די במגננה. עליכם להגיב לאיומים בחריפות. עמדה פסיבית, בודקת, מתרצת או מתנצלת, היא קבלה בפועל של התוקפנות. לתהליכי פשיזציה של חברות ומדינות נלוו מאז ומעולם התקפות מסוג זה. כל מוסד שמייצג כוח ציבורי או דמוקרטי יותקף, ועוצמת ההתקפות רק תגבר.